חיה עד גיל 82 ולא מתאמנת: האישה הישראלית

מגדילה ומשפצת

האישה הישראלית נמצאת במקום מכובד, לצד נשות ארצות הברית, בשיעור הפנייה לניתוחים קוסמטיים. "בכל הנוגע לניתוחים אלה, אירופה דווקא מזדנבת מאחורינו", אומר ד"ר אייל גור, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב. "הניתוחים השכיחים ביותר הם להגדלת שדיים ושיפוץ האף, אחריהם נמצאת מתיחת הפנים ושאיבת השומן. הגיל הממוצע לפנייה בישראל לטיפול להגדלת חזה הוא 20-30 ולמתיחת פנים 40-60".

לא בדיכי, כן בלחץ

בניגוד למצופה אולי, האישה הישראלית מדוכאת פחות מהנשים בעולם המערבי. לדברי פרופ' פנחס דנון, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש באר יעקב, זה אולי מראה כי המצב הבטחוני הרגיש ומתח אינם קשורים בהכרח להתפתחויות דיכאון. לעומת זאת, הישראלית ממוקמת במקום גבוה ומוביל בעולם בנטייה לפתח הפרעת חרדה. "במקביל, חלה גם עלייה דרמטית אצל האישה הישראלית בנטייתה להתמכר למזון וקניות," אומר פרופ' דנון. "כמו כן, בהשוואה לנשים באירופה אצלה האישה הישראלית מתפתחת בעיה סביב דימוי גוף - תופעה המבטאת מצבי חרדה בנגזרותיה השונות".

מטפלת

17% מהנשים בישראל מטפלות בבן משפחה חולה או נכה, זאת לעומת 9% בארצות הברית.

שואפת ליפן

תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל היא 82 שנים לעומת 86 ביפן, 84 באוסטרליה ו-83 בקנדה.

אוכלת הכל

בהשוואה לאישה האירופאית, הישראלית מקפידה פחות על תזונה בריאה ומאוזנת, וזאת למרות ש-30% מהנשים בישראל מצהירות כי הן נמצאת בדיאטה.

"אבל לאחרונה, בעיקר במרכז הארץ, אפשר לראות נשים בגילאי 20-60 שמפתחות מודעות בסיסית לצריכת מזון בריא ומאוזן", מדווחת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחזו שן של שירותי בריאות כללית. "פחות מעניין אותן משקל הגוף ויותר מה שהן מכניסות לתוכו. האישה הישראלית העכשווית רזה יותר מהאמריקאית אך שמנה יותר מהאירופאית."

משחררת כפתור

האישה הישראלית הממוצעת שמנה יותר מנשים בבריטניה, באיטליה, בצרפת, בגרמניה ובקנדה, אך רזה יותר מהאמריקאית. מסקר שערך מכון גרטנר עולה כי בגילאי 44-55, אצל 36% מהנשים היהודיות ואצל 58.1% נמדדה השמנה קיצונית, כלומר מדד מסת גוף (BMI) מעל 30.

לב של אישה

העלייה במודעות של הרופאים לרפואה נשית, הביאה בשנים האחרונות לאיתור של מחלות לב בקרבן. הסימנים המעידים על התקף לב שונים אצל גברים ואצל נשים. אצל נשים לא מדובר רק בכאבים בחזה המקרינים לאזור השמאלי אלא בהתקף לב היכול להתבטא גם בכאבי גב ובטן. "אם בעבר רופאים טיפלו אחרת בגברים ובנשים שהתלוננו על תסמין זהה המעורר חשד להתקף לב, הרי שכיום מודעים הרופאים בישראל להבדלים בתסמינים. זו כנראה הסיבה לכך שהאישה הישראלית, כמו בארצות הברית, מאובחנת היום מוקדם יותר ומוזהרת על-ידי רופא המשפחה מגורמי סיכון," מסביר פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

ועוד דבר: מחקר שנערך במרכז הרפואי בילינסון הראה שנשים מגיבות באופן פחות יעיל לצנתור.

תופסת שמש

למרות שדובר רבות על נזקי הקרינה, האישה הישראלית ממוקמת במקום גבוה בעולם בשיעור החשיפה לשמש. "זה לא בגלל שאנחנו ארץ שטופת שמש, אלא בעיקר בשל האופי הישראלי של 'לי לא יקרה כלום'", קובל ד"ר משה לפידות, מנהל שירות הלייזר במרכז הרפואי בילינסון. "מרבית בנות ה-50 ומעלה נחשפו הרבה לשמש בילדותן, בגלל האמונה הרווחת באותה תקופה שהימנעות משמש, הגורמת לייצור ויטמין D בגוף, עלולה לגרום לרככת עצמות. אבל כיום ידוע שכדי לייצר ויטמין D בכמות הנדרשת מספיקה חשיפה יומית של עד חמש דקות. למרות זאת, בקרב בנות הדור הצעיר, נושא המניעה מחשיפה לקרינה המזיקה לא הוטמע".

מפריחה עשן

כ-20% מהנשים הישראליות בגילאי 15-70 מעשנות. זה שיעור דומה לזה של ארצות הברית, שוודיה ואיטליה. "ממחקרים עולה לשאישה קשה יותר להיגמל מעישון כיוון שסיבת העישון שלה היא נפשית, "אומר ד"ר טוביה לרר, יו"ר האגודה הישראלית למניענת עישון. "יחד עם זאת, בקבוצות גמילה מעישון בישראל שולט רוב נשי. זה מעיד על כך שתהליך הגמילה שלהן אולי איטי, אך המודעות של הנשים לצורך להפסיק לעשן גבוהה".

בודקת בציצי

האישה הישראלית היא שיאנית בשיעור בדיקות הממוגרפיה שהיא עוברת. "69.3% מכלל הנשים בישראל נענות לבדיקת הסקר הזו ועוברות אותה", מציין

פרופ' גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בכללית ומנהל המחלקה לאפידמיולוגיה ורפואת הקהילה במרכז הרפואי כרמל. "מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שישראל נמצא במקום הגבוה ביותר בקרב מדינות אירופה בפנייה לממוגרפיה. יחד עם זאת, שיעור סרטן השד בקרב נשים בארץ הוא במקום הראשון בעולם, לצד קליפורניה והולנד".

פדלאה עולמית

האישה הישראלת מחזיקה בשיא שלילי בכל הנוגע לפעילות גופנית. "בהשוואה לנשים באירופה ובארה"ב, הישראליות נחשבות לפדלאות. לשמחתנו, לאחרונה יש עלייה במודעות לעיסוק בפעילות גופנית וההתמדה בו", אומרת ד"ר נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרופאת ספורט הדסה אופטימלי ויו"ר הוועדה הרפואית בוועד האולמיפי. 

ואם אנו כבר עוסקות בספורט, מה אנחנו מעדיפות? "ברוב מוחץ מובילה ההליכה ואחריה אירובי ופילאטיס. ויש לזה גם הגיון כי המניע של האישה הישראלית בעיסוק ספורטיבי היא השגת גוף חטוב". סקר שנערך לאחרונה מעלה את התוצאות הבאות: שיעור הנשים הבוגרות בגילאי 20-60 העוסקות בפעילות גופנית: 27.6%, ובקרב האוכלוסייה הקשישיה בגילאי 60-65: 35.2%. נשים מבוגרות, כך עולה, מודעות או פנויות יותר לעסוק בפעילות גופנית.

מובילה בסוכרת

שיעור הנשים הישראליות הלוקות בסוכרת גבוה לעומת העולם המערבי. "אחת מארבע נשים יהודיות בישראל חולה בסוכרת, אבל רק מיעוטן פונות לקבלת טיפול", אומר ד"ר משה זלוצובר, אנדוקרינולוג וגינקולוג מהמרכז הרפואי רמב"ם. "בגילאי 45-54, 8.6% מהנשים היהודיות ו-14.8% מהנשים הערביות הן סוכרתיות, ובשנתונים 56-67, 23.6% מהנשים היהודיות ו-74% מהנשים הערביות חולות במחלה".

פרו ורבו ומלאו

הנגישות לרופאה ועלותה הנמוכה יחסית הן אולי הסיבות המובילות לכך שהאישה

הישראלית נחשבת לשיאנית עולם בבדיקות סקר שהיא מבצעת במהלך ההריון ובמספר הפעמים שהיא משתמשת בטיפולי הפוריות.

"ישראלית הרה עוברת בממוצע שמונה סקירות אולטרסאונד לעומת שלוש בממוצע ברחבי העולם, ובנוסף היא מרבה בבדיקות גנטיות ואחרות. זה נחשב חריג", אומר פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים במרכז הרפואי בילינסון ונשיא החברה הישראלית לרופאה מגדרית. "בהקשר של טיפולי פוריות זכתה ישראל למעמד של מעצמה עולמית, וזאת בזכות גישת הרוחב שלה, המאפשרת טיפולי פוריות עד גיל 44 גם למי שיש כבר שני ילדים, בעוד שהעולם המערבי מוגבל הטיפול לשישה מחזורים בלבד".