נכים סובלים מרעב: 'חיים בצמצום, לא אוכלים'
עמותות הסיוע לנזקקים מטפלות מדי חודש בנכים רבים שקצבתם אינה מספיקה למימון מזון וטיפולים רפואיים. "אני מצמצמת בהכל, לא מסוגלת להחזיר הלוואות וגם לאכול כמו שצריך", מספרת חווה, חולת טרשת המתגוררת בגפה
מצבם של הנכים בישראל הולך ומחמיר - ואין מי שיסייע: חג הפסח עומד בפתח, ולמאות נכים בכל רחבי הארץ אין כסף לארוחת החג - וגם לא לימי חול. מאות מהם חיים בתנאי עוני, אינם מצליחים להתקיים מהקצבאות ונאלצים לפנות לעמותות סיוע.
יואב קריים ממטה המאבק למען הנכים טוען כי בשנים האחרונות חלה עליה במניין הנכים הנזקקים, אולם אין נתונים מדוייקים המצביעים על כך. "ניתן להצביע על מגמת העלייה בשנים האחרונות. לצערי, אין יכולת לבצע מחקר מדויק, אך מדי חודש אנחנו מטפלים בפניות של עשרות נכים רעבים ממש".
מרבית הנכים מתקיימים מקצבת נכות כללית העומדת על סכום של 2,451 שקלים בלבד לחודש. הסכום הזה אמור להספיק למזון ותרופות עבור אנשים שאין ביכולתם לעבוד לפרנסתם. זאת, לעומת 2,860 שקלים להם זוכים לדוגמא נפגעי עבודה.
חווה, תושבת תל אביב 63, מתקיימת בדוחק מאז הוגדרה כנכה ב-150 אחוז בשל מחלת טרשת נפוצה ממנה היא סובלת. טרם התפרצות המחלה, לפני כ-13 שנים, היא הועסקה בבנק גדול ופרנסה עצמה בכבוד. כיום, היא מתגוררת בגפה וזוכה לסיוע מעובדת פיליפינית. היא מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי ופנסיה חודשית, אך מאחר שנאלצה לקחת הלוואות רבות לשם מימון הטיפולים הרפואיים היא נקלעה למצב כלכלי קשה.
"אני חיה מהלוואה להלוואה, ובגלל הטיפולים שהייתי חייבת לעבור וחשבתי שיעזרו אני חייבת לחיות בצמצום", סיפרה חווה ל-ynet. לדבריה, רק עזרה של ידידים מונעת ממנה סבול מחרפת רעב. "יש לי חברה שמסייעת לי עם האוכל,
היא מבשלת ומביאה, אבל אני צריכה לצמצם בכל מה שאני קונה לעצמי. אם היו עוזרים לי עם האוכל באופן קבוע הייתי מסוגלת להחזיר יותר מהר את ההלוואות וגם לאכול כמו שצריך. אני חייבת לחשוב על כל דבר הכי קטן שאני קונה ואמשיך לחיות כך עד שאחזיר את כל החובות".
על רקע המצב הקשה תתכנס מחרישיבה ראשונה של השדולה למען ביטחון תזונתי בכנסת, בראשותה של ח"כ רוחמה אברהם. בישיבה תידון התוכנית של מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', המיועדת להסדיר את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל דרך עמותות מזון.