מה בעצם רוצים ברשויות? מצב הערים במספרים
בשנים האחרונות קוצצו תקציביהן של רשויות מסוימות בשיעורים גבוהים במיוחד: מענקי האיזון של עפולה, למשל, קוצצו מ-8.6 מיליון שקל לכ-2.8 מיליון בתוך שנתיים - ירידה של 70%. מאחורי המספרים הללו, נטען ברשויות, מסתתר קיצוץ בלתי נמנע בשירותים שהן מעניקות לתושבים
מאבק ראשי הרשויות עוסק בבסיסו, כמו רבים מהמאבקים האזרחיים במדינה, בדבר אחד: כסף. ראשי הרשויות טוענים כי בעשור האחרון קוצצו ממענקי האיזון שהממשלה מעבירה להם מכ-3.5 מיליארד שקל בשנת 2000 לכ-2.4 מיליארד שקל בשנת 2009.
- אלי ישי: ראשי הרשויות צודקים
- ביום רביעי: שביתה בכל הרשויות המקומיות
- בגלל השביתה: לא יינתנו דו"חות חניה
הממשלה שאפה להוריד את הסכום ב-2010 לשפל שיא של 1.8 מיליארד שקל אך חזרה בה, וכעת המקח-וממכר עומד על 2.5 מיליארד שקל שהממשלה מוכנה לתת - ו-2.6 מיליארד שקל שהרשויות מוכנות להתפשר עליהם. ההבדל העיקרי כבר אינו בסכום הכסף אלא בשאלה, מאיפה לקחת אותו: באוצר רוצים לקחת חלק ממענקי האיזון מתקציבן של ערים מבוססות כמו תל אביב, אבל ראשי הרשויות - גם ה-15 החברות בפורום הראשויות המאוזנות וגם כל השאר - מתנגדים לכך בחריפות.
מאחורי המספרים הללו, טוענים ברשויות, מסתתר קיצוץ בלתי נמנע בשירותים שהן מעניקות לתושבים. בשל כך, טוענים ברשויות, הקיצוץ אינו משתלם כלל לממשלה מכיוון שבסופו של דבר היא צריכה לשלם יותר במענקים לכיסוי גירעונות הרשויות.
"בשנת 2003 קיצצה הממשלה כ-876 מיליון שקל ממענקי האיזון אבל הוסיפה 533 מיליון שקל לרשויות בצורת מענקים והלוואות לכיסוי גירעונות" אמר הכלכלן הראשי של מרכז השלטון המקומי אריה מצליח, "ב-2005 האבסורד הגיע לשיאו כאשר הרשויות הפסידו 800 מיליון שקל במענקים אבל 'הרוויחו' 1.2 מיליארד שקל בכיסוי הגירעונות ואילו ב-2008 הממשלה לא הרוויחה ולא הפסידה כיוון שסכום הקיצוץ והתוספת היו דומים: כ-800 מיליון שקל. מי שמשלם על ה'ישראבלוף' הזה הם אזרחים שהעיריות פוגעות בשירותים שלהם אחרי הקיצוץ ולפני התוספת, ועובדים שהעיריות מלינות את שכרם מאותה סיבה".
בנוסף לקיצוץ במענקי האיזון עולה מנתוני הרשויות כי גם המענקים שמשרד השיכון נותן כל שנה קוצצו ב-2002 מכחצי מיליארד שקל ל-170 מיליון שקל ב-2008.
"לא עושים לנו טובה"
"הממשלה לא עושה לנו טובה כשהיא מחלקת את המענקים הללו", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט", אלה אינן מתנות אלא תשלומי מסים שמיועדים למתן שירותים שאנחנו מספקים במקום הממשלה עצמה".
לפי נתוני הרשויות, הן מממנות כ-30% מהוצאות החינוך בישראל ב-2008 בזמן שהממשלה מימנה ישירות כ-60% ואילו ההורים מימנו 10%. הרשויות מימנו 30% מפעילות הרווחה במדינה בזמן שהממשלה מימנה כ-65% והעמותות - 5%.
בנוסף, טוענים ראשי הרשויות כי הם סבלו בשנים האחרונות מ"גזרות" שונות שהממשלה הטילה עליהם דווקא במסגרת תוכניות שנועדו להיטיב עם האזרחים. בין השאר טוענים ברשויות כי תוכנית "אופק חדש" לשיפור החינוך עלתה לרשויות 100 מיליון שקל בשל הצורך לפתוח את בתי הספר שעות ארוכות יותר; היטל ההטמנה – היטל שהממשלה גובה ממי שמטמין פסולת עולה לרשויות כ-250 מיליון שקל בשנה, והצלת המועצות הדתיות מקריסה כלכלית שעלתה לרשויות כ-30 מיליון שקל.
גם הסכם השכר שעופר עיני חתם עם הממשלה לשיפור שכר העובדים במגזר הציבורי גולגל אל כיסן של הרשויות ועלה להן כ-220 מיליון שקל בשנה. לדברי מצליח: "אנחנו לא נגד רפורמות בחינוך והסכמים עם העובדים אבל כל דבר שהממשלה עושה מתגלגל בסוף אלינו ולא בא לידי ביטוי במענקים שאנו מקבלים, שאינם מענקים אלא כסף שאנחנו מקבלים עבור שירותים שהרשויות נותנות לאזרח".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בשנת 2009 תקציב מענקי האיזון לרשויות מקומיות עמד על כ-2.4 מיליארד שקלים. לפי החלטת הממשלה אמור היה תקציב מענקי האיזון לעמוד בשנת 2010 יעמוד על כ- 1.8 מיליארד שקלים, אך לאחר דיונים עם נציגי השלטון המקומי, במסגרת מו"מ שמוביל משרד הפנים, הוצג מתווה על פיו יגדל תקציב מענקי האיזון בשנת 2010 ללמעלה מ- 2.5 מיליארד שקלים. לאור הגידול המוצע בתקציב, צר לנו שהנהגת השלטון המקומי מגלה חוסר אחריות ומודיעה על השבתה מיותרת על חשבונם של התושבים ועובדי העיריות".
לפנייה לכתב/ת 
