הסברה? ישראל מעדיפה לשחק פינג-פונג
ישראל לא השכילה לנצל את ביקור נציבת האיחוד האירופי כדי להבהיר שלא היא אחראית למצור על עזה, ולהוכיח לאן מגיעים כספי האיחוד המוזרמים לרצועה
בעוד אביגדור ליברמן ויולי אדלשטיין עסוקים במשחקי פינג-פונג, ביצע משרד החוץ פליק-פלאק מדיני המדגים היטב כיצד כושלת ההסברה הישראלית. במשרד החוץ שכחו את הכלל הבסיסי: כדי להסביר צריך כיוון מדיני ברור. אך כאשר במקום להחליט מזגזגים, לא מגיעים לשום מקום ובדרך סופגים חבטות מכל הצדדים.
קתרין אשטון מונתה לפני כשלושה חודשים לנציבת שירות החוץ של אירופה, שאמורה להיות ה"הילרי קלינטון" של האיחוד האירופי. תחת זאת, היא הצליחה להיכשל באי עשייה מרשים. כשהביקורת עליה התגברה, החליטה אשטון לעשות מעשה: אין כמו ביקור במזרח התיכון כדי להוכיח מעורבות אירופאית בענייני העולם. הרי "תהליך השלום" מפרנס דורות רבים של דיפלומטים. במרכז המסע, כך מסר דובר משרד החוץ האירופי, יעמוד ביקור ברצועת עזה שבה תבדוק אשטון באופן אישי "מה קורה לכספים הרבים שהעבירה אירופה לעזה".
יש לאשטון סיבה טובה להתעניין בנושא הכספים לעזה: מזה שלושה חודשים נמצאות הרשות של סלאם פיאד, האיחוד האירופי ורשות האנרגיה בעזה שנשלטת בידי חמאס בסכסוך כספי שבו מאשימות ממשלות עזה ורמאללה זו את זו בהשתלטות על 50% מסכום הסיוע אותו מעביר האיחוד האירופי לתחנת הכוח בעזה. כתוצאה מכך נאלצו שלטונות החמאס להפחית בצורה משמעותית את ייצור החשמל ברצועה. מאחר שאין קשר לישראל לא טרחה העיתונות העולמית להתעניין בנושא.
נותרה בעיה קלה: בשנה האחרונה לא מאפשרת ישראל לבכירים זרים להיכנס לרצועה, בטענה שהדבר יהווה ניצחון לחמאס וייתן לגיטימציה בינלאומית לארגון. בנוסף חששה ישראל כי ביקורים מעין אלה ינוצלו כבמה לניגוח ישראל. בין השאר נדחו בקשות של שרי החוץ של צרפת, טורקיה ואירלנד להיכנס לעזה משטחה. "אין בעיה" אמר הדובר גולנר. "אם תסרב ישראל לכניסת אשטון לעזה, תכנס הנציבה ממצרים, דרך מעבר רפיח".
לכאורה, הזדמנות פז להסברה הישראלית: לברך על כך שהנציבה אשטון תוכל להיווכח כי לא ישראל אחראית למצור. הרי עזה פתוחה למצרים דרך מעבר רפיח. רק בשבוע שעבר עברו באופן חופשי 3,000 עזתים ללימודים, לטיפול רפואי או חזרו לעזה מטיול בחו"ל – כל העוברים ביקשו וקיבלו את אישור ממשלות החמאס ומצרים שמתאמות בינהן את תפעול המעבר. עם אלפי העזתים היו גם ששה חברי פרלמנט בריטים וכן שר החוץ האירי - שניצל את מעברו ברפיח להוקיע את "המצור הישראלי" על עזה.
לאן מגיע הכסף האירופי?
אם היתה לישראל הסברה, היתה יכולה ישראל להוסיף את הצטרפותה לדאגה אודות "הכסף האירופי המוזרם לעזה". בחודש שעבר העבירה ממשלת הולנד משכורות ל-10,000 שוטרים ברצועה. בשבוע שעבר הסתיימו במקביל שני מחזורים של "קורס שוטרים" של החמאס ואילו סגן שר האוצר החמאסי הודיע כי 17 אלף אנשי כוחות הביטחון של התנועה מקבלים משכורות באופן קבוע. תקציב המשכורות הכללי של ממשלת עזה כבר עולה על 14 מיליון יורו בחודש. בנוסף משלמת הממשלה משכורות ל-15 אלף עובדים נוספים בעיקר ב"משרד החינוך" העזתי.
ישראל היתה יכולה להציע לנציבה לחקור את הנתונים שפורסמו ב"לה מונד" הצרפתי, מפיו של באסם חורי, שר הכלכלה לשעבר בממשלת פיאד, שאמר: "האירופים צריכים לדעת מה נעשה עם הכסף שהם מעבירים לפיאד. חלק מהכסף מועבר לעזה שם משתלט עליו החמאס וממלא בו את כיסיו. החמאס מלא בכסף, ואינו יודע מה לעשות איתו. לכן הם קונים נדל"ן. כתוצאה מכך עלה מחיר הנדל"ן בעזה פי שלושה".
בישראל מודעים במדויק למצב. השר אדלשטיין הצהיר כי "החמאס משתלט אפילו על תרופות המועברות לעזה ובוודאי שאסור להעביר לשם כסף מזומן". הבעיה בהסברה היא שהשר הסביר זאת בעברית, אבל באנגלית משרד החוץ אינו מוכן לעסוק בנושאים כספיים, רק במצב ההומניטארי של תושבי עזה.
לפיכך מסר דובר משרד החוץ את ההודעה הבאה: "במענה לבקשה מיוחדת של נציבת יחסי חוץ של האיחוד האירופי, הגברת קתרין אשטון, החליטה ישראל לאפשר כניסתה לרצועת עזה על מנת לעמוד מקרוב על הפעילות ההומניטרית ברצועה. הנציבה תוכל לבחון מקרוב את התקדמות הפרויקטים של האיחוד האירופי בעזה".
באיזה פרויקטים מדובר? אולי על הווילה שבונה הנייה בארבעה מיליון דולר, או זו שבונה עוזרו של שר המשטרה איימה אבו-נופאל במיליון דולר "בלבד"? אין סיכוי. הנציבה האירופית תערוך את סיור החובה באתרים ההרוסים ומבועתת מהמצב היא תשוב במהירות דרך מעבר ארז – כמו כל דיפלומט אירופי המכבד את עצמו, הישר למלון המפואר בירושלים. למה לסבול בחום של רפיח? יותר קל להשמיץ את ישראל מירושלים.
אבי טרנגו, עיתונאי
לפנייה לכתב/ת 
