סבסוד מעונות יסייע לשילוב נשים במעגל העבודה

רמלה מאופיינת כעיר מעורבת וגם קולטת עלייה מהקמת מדינת-ישראל ועד היום והיא מקרה קלאסי: מצד אחד הצלחה בשילוב נשים במעגל העבודה אך מנגד מניתוח הגורמים לפערים החברתיים והמגדריים בין נשים לגברים, עולה בברור כי אחת מנקודות השבר המרכזיות הינה העלות הגבוהה של הטיפול בילדים בגיל-הרך. זו הסיבה שקיימת סכנה ברורה שאמהות צעירות לאחר לידת ילדן הראשון לא תחזורנה למקום עבודתן בשל העובדה שרוב הכנסתה מהעבודה תוקדש להוצאות טיפול בתינוקה.

סקר בנושא שנערך בשנת 2006 ונתוניו עדיין רלוונטיים מראה את הממצאים הבאים: 60% מהנשים השיבו כי חינוך חינם לגיל הרך יתרום להרחבת המשפחה. 67% מהנשים השיבו כי החלת החוק תתרום להחלטתן לחזור לעבודה ואף להרחיב את היקף משרתן. 75% מהנשים השיבו שהמצב הכלכלי בבית ישתפר במידה רבה מאוד מעצם העובדה ששני בני הזוג עובדים ונותר סכום משמעותי מהכנסת האם כתוצאה מאי-תשלום שכ"ל במעונות ובמשפחתונים.

יו"ר נעמת עו"ד טליה לבני, שיזמה הצעה להרחיב את החלת חוק חינוך החובה חינם לגיל המעונות, העריכה כי החוק יהווה מכשיר יעיל ביותר להוצאת משפחות מעוני, אם בדרך של הקטנת ההוצאות בגין הילדים ואם בעידוד נשים להשתלב במעגל העבודה.

הכל מסכימים על תפקידה של המדינה לתמוך ברווחת אזרחיה אולם, הבעיה היא שלמרות תוכניות גרנדיוזיות והפקת כותרות חדשות לבקרים אין אנו רואים תוצאות של ממש בשטח. העובדות מדברות על אי-שיויון בשכר, על נשים משכילות יותר מהגברים המשתכרות באחוזים ניכרים פחות מהגברים, על פיטורי נשים בהריון תוך התעלמות מלשון החוק האוסרת על כך, על התעלמות מזכויות נשים בהריון ועל יחס מפלה בין גברים ונשים העוסקים באותה עבודה.

הוסף על כל אלה את המחסור במסגרות מוכרות הנתונות לפיקוח משרד התמ"ת ותמצא שבשנת 2010 מדינת ישראל המודרנית מתפארת במערכת חוקים מתקדמת להפליא, מדברת על שיויון בין-המינים אולם לא ממש עושה צעדים נחושים בדרך למימושו.

יהודית מנדה היא יו"ר נעמת רמלה