מעסיקים, אל תחסמו את פייסבוק בעבודה
על אף שווירוסים, פורנוגרפיה ומשחקים מקוונים הם צרה צרורה לארגונים, כדאי דווקא למעסיקים לאפשר גישה לפייסבוק. מדוע?
הרשת הארגונית במקום העבודה של רבים מאיתנו מזכירה אדם בדיאטה שמאולץ לסרב לשפע של פיתויים וממתקים. קישורים מעניינים זורמים אלינו כל הזמן – במייל, בפייסבוק ובפורומים.
בפועל, רבים מהקישורים האלה מובילים לדף המודיע על חסימה, באדיבות מנהל הרשת שלכם. בחודשים האחרונים, לאור הגידול בפופולאריות של פייסבוק בישראל, החלו מקומות עבודה רבים לחסום גישה גם לאתר זה.
- עוד ב"חורים ברשת": סלולרי מנופח? ארבע אפליקציות לאייפון שיפחיתו החשבון
למה חוסמים את העובדים?
אולי הגיע הזמן לשקול מחדש את ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו, מתוך הנחה כי יש מחשבה מאחוריה. מהן הסיבות לחסום את פייסבוק וכלים נוספים במקומות עבודה?
- רשתות חברתיות. העובד צריך להיות ממוקד בעבודה ורשתות חברתיות גורמות לו להסיט את תשומת הלב לכיוונים בלתי פרודוקטיביים בעליל.
- וירוסים. קישורים חיצוניים עלולים לגרום להדבקת הרשת הארגונית כולה בווירוסים ותוכנה זדונית.
- פורנוגרפיה. עובדים שטופי זימה אינם פרודוקטיביים במיוחד. שיעסקו בזה בבית.
- משחקים. משחקי און ליין (casual games) הפכו למשחית הזמן של עובדים במקום העבודה.
- חשש מאובדן שליטה. שעובדים יתבטאו בחופשיות לעיני כל? זה יכול להיות מפחיד! מי יודע מה הם יאמרו.
סקר שנערך בשנה שעברה והקיף 1400 מעסיקים בארה"ב גילה כי יותר מ-50% מהארגונים חוסמים גישה של עובדים לרשתות חברתיות. 19% מתירים שימוש ברשתות חברתיות לצרכי העבודה בלבד, 16% מתירים שימוש אישי מוגבל ואילו 10% בלבד מתירים שימוש חופשי.
באופן אירוני למדי, אותו סקר גילה כי 94% מהחברות משקיעות בקהילות מקוונות ובמדיה חברתית. כלומר, רוב החברות מכירות היום בחשיבות של פעילות ברשתות חברתיות אך במקביל מחצית מהן מונעות מהמשאב הזמין ביותר שעומד לרשותן לצורך קידום ברשתות חברתיות – העובדים שלהן – את הגישה לרשתות חברתיות.
עובדים אלה עשויים להיות השגרירים הטובים ביותר של החברה במדיה חברתית. המעסיקים מצפים שהציבור הרחב יגלה עניין בחברות שלהם מבלי להעניק לעובדים שלהם פתחון פה. יש בכך חוסר הפנמה לגבי אופיין של הרשתות החברתיות והעתיד אליו הן מובילות.
לבנות קהילה ולשווק
על אף שווירוסים, פורנוגרפיה ומשחקים מקוונים הם בהחלט צרה צרורה עבור עסקים, יש היום נימוקים כבדי משקל בעד התרת גישה חופשית לרשתות חברתיות או כל אתר אחר בזמן העבודה.
מוראל העובדים. ספקו לעובדים שלכם חופש והם יודו לכם. חלקם, אמנם, ינצלו זאת לרעה, אך רובם רוצים להצליח בתפקידם ובזבוז זמן ברשתות חברתיות לא יתרום לכך. האמינו בהם יותר, שחררו את הרצועה והם ייגשו למשימות שלהם ברצון רב יותר.
כלי שיווקי מצוין. עובדים מרוצים (בין השאר, בזכות חופש הפעולה שתתנו להם) ישמחו יותר לעדכן אחרים בשביעות רצונם ויש בכך תועלת ביחס לגיוסי עובדים, תרומה לתדמית החברה ויחסי הציבור שלה. פעילות מוצלחת של עובדים ברשת חברתית תתרום להפצת המסרים שלכם לקהל רחב יותר ובהיקף גדול לעתים מקמפיין בתשלום.
בניית קהילה. שימוש במדיה חברתית לצורך שיתוף מידע בין עובדים או בין עובדים לציבור תסייע לכם לבנות קהילות מפולחות של אנשים המתעניינים בתחומי הפעילות שלכם. העובדים יכולים להיות המעודדים הראשיים של פעילות כזו, המקום בו השיווק ויחסי הציבור פוגשים את הפיתוח.
הציצו ב-Mystarbucksidea או Dell's idea storm לשם השראה. שני אתרים אלה, של רשת בתי הקפה סטארבק ויצרנית המחשבים Dell פונים לציבור ומבקשים את עזרתו ברעיונות לשיפור. שניהם לא היו קמים ללא תהליך מקדים של אימוץ גישה המעודדת שימוש ברשתות חברתיות בתוך ארגונים אלה.
לאזן בין חיים לעבודה
מובן מאליו שהתרת גישה חופשית לרשתות חברתיות בארגון אינה מחוסרת בעיות ואתגרים. העיקרית שבהן היא התבטאויות לא רצויות של עובדים ביחס ללקוחות ובכלל. על כן, חשוב מאוד ללוות את הפעילות במסמך כללים המפרטים מה אסור ומה מותר בגבולות הסביר.
לארגונים שמור תפקיד להנחות את העובדים ביחס לשימוש ברשתות חברתיות ובמקביל לעודד אותם לכיוונים הרצויים בעזרת תחרויות פנימיות וצ'ופרים לעובדים חברתיים במיוחד.
- עוד ב"חורים ברשת": גוף האדם כמכונה תעשייתית – סרטון שחובה לראות
הסיבה העיקרית שעליכם להתיר גישה חופשית לרשתות חברתיות במקומות עבודה היא שעובדים לא יוותרו בעתיד על החופש שלהם. מחקר שפורסם לאחרונה ב- Journal of Management ובחן את ההבדלים בערכי העבודה של עובדים שנולדו בסוף שנות ה-80 (דור ה-Y או מילניאלים) לבין עובדים שנולדו בשנות ה-70 (דור ה-X) ובייבי בומרס (נולדו בשנות ה-50) מגלה שהדור החדש של העובדים רוצים לעבוד בקצב פחות מטורף וליהנות מיותר חופשות.
הם אינם רואים עוד בעבודה תפקיד מרכזי בחייהם ונוטים להסכים עם הקביעה שעבודה היא אך ורק דרך להתפרנס. מנגד, הם מצפים לשכר גבוה יותר ותוספת זמן פנוי. אם מעסיקים יבקשו לגייס עובדים איכותיים, הם ייאלצו ללכת לקראתם ולוותר על הראייה המסורתית הרואה בעובד משאב זמין לרשות הארגון 24 שעות ביממה.
"חברות המאזנות בין חיים לעבודה, רגיעה ופנאי יקלעו היטב לערכים של דור ה-Y", כותב החוקר הראשי, פרופ' ג'ין טוונג מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סאן דייגו ומחברת הספר Generation Me.
מעסיקים, הבנתם את זה?
גילוי נאות: גל מור הוא מנהל נוכחות המדיה החברתית של ynet.
לפנייה לכתב/ת 
