ביידן לסטודנטים: רוצים לגשר בשיחות הקרבה

בתום נאומו בפני סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, התפנה סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לענות לכמה שאלות והתייחס בצורה פחות מעונבת למגעים המדיניים עם הפלסטינים, שיחות הקרבה, סוגיית הגרעין האיראני ויחסיה של ישראל עם מדינות ערב.

רוב הישראלים מוכנים לקבל את הקמתה של מדינה פלסטינית, אבל קיצונים משני הצדדים דוחים זאת. מה על הרוב המתון לעשות?

ארה"ב לא יכולה לרצות שלום יותר מכם. זה תלוי אך ורק בכם. אנחנו לא יכולים להכתיב לכם מה לעשות. אנחנו יכולים לגשר ולעזור. אנחנו מקווים שההנהגה הישראלית והפלסטינית מאמינות בנו. שני הצדדים אומרים שצריך לחזור למשא ומתן, אבל זה לא דבר שפשוט לעשות אותו. המודל שניסחו פה צדדים הוא מה שמוגדר "שיחות הקרבה". 

ככה בונים קרבה? כותרות אחרונות ב-ynet:

• חבר ועדה שאישרה הבנייה: הגדלנו ברגע האחרון
• מומחים: "לא חשבו על העיתוי? זה יותר חמור"
• ביידן ברמאללה: הבנייה מטרפדת מאמצי השלום
• אווירת נכאים במוקטעה: "ישראל בחרה להשפיל"
• אובמה זקוק לנו יותר מתמיד / רון בן ישי
  

באופן עקרוני, יש כרגע יותר נקודות הסכמה לגבי ההסדר. כל הצדדים מבינים את הפתרון ומכירים בעקרון של 'שתי מדינות לשני עמים'. צריך לבנות מספיק ביטחון שיאפשר למנהיגים לשבת ולדבר, ולא בגלל המצלמות, אלא כי יש להם סיכוי להביא מוצר שלם, עסקה שלמה. המצב הנוכחי זה שם אותם בעמדה שבה הם יכולים להיקרע לגזרים על-ידי האופוזיציות שלהם. זאת נקודה קשה, אבל זה גם הטבע האנושי וכך הדברים מתרחשים. זה כמו כשבעל ואשה מתגרשים ואומרים 'בוא נדבר על המכונית'. הבעיה היא לא המכונית, היא האם אתה נאמן לי או לא. אני יודע שאני מאוד פשטני, אבל במובן מסוים זה פשוט.

"כמו כשבעל ואשה מתגרשים ומדברים על המכונית" (צילום: AFP)

מה שאנו מקווים לעשות הוא להיות מנגנון מגשר בשיחות הקרבה. אחד הצדדים אמר לי: 'ג'ו, רק תגיד לי שיש להם (לצד השני) תוכנית מלאה ואני מוכן לשבת'. אבל שני הצדדים מטילים ספק במוכנות של הצד השני. אני לא מאשים את התקשורת. התהליך הזה נמצא בבנייה... בסופו של דבר, שני המנהיגים יצטרכו לשבת בחדר אחד ולפתור את חילוקי הדעות.

לפעמים מציגים אותי כמומחה ביחסי חוץ. אבל כל יחסי החוץ הם בסך הכל נגזרת של יחסים אישיים בין אנשים. אתם הסטודנטים מבינים את זה כנראה יותר טוב מהמבוגרים. יש לסמוך זה על זה, לפעמים זה קשה למנהיג לצאת ולהגיד 'אוקיי, אם יש חמש נקודות שצריך להסכים עליהן - נסכים על נקודה 1 ואז נמשיך ל-2, 3, 4, ו-5. מה שיקרה הוא שיהיה קשה לאותם שני מנהיגים להגיע לנקודות הבאות. השאלה היא איך בונים מספיק אמון בין הצדדים כדי לא להיתקע רק על הנקודה הראשונה.

איראן ניתן לעשות נגד תוכנית הגרעין האיראנית?

אני חושב שהדבר הסביר ביותר כדי למנוע התחמשות גרעינית איראנית, הוא התאחדות של מדינות העולם מאחורי סנקציות חריפות. לכן, אנחנו עובדים עכשיו עם הקהילה הבינלאומית, ויש לנו הסכם עם מדינתכם שהצעד הכי חשוב כרגע הוא להמשיך לסנקציות אמיתיות.

"מי חשב לפני שנתיים שעשרות אלפים יצעדו באיראן?" (צילום: AFP)

המצב מאוד נזיל. הוא נזיל באיראן, הוא נזיל באזור והוא נזיל בעולם. אילו היו אומרים לכם או לי לפני שנתיים שעשרות אלפי מפגינים איראנים יצעדו ברחובות נגד מנהיגם ויצעקו 'המלך הוא עירום', הייתי מטיל ספק בכך שזה סביר. אף אחד לא יודע לגמרי מה קורה באיראן. הדבר היעיל ביותר שאנו יכולים לעשות, הוא לכפות סנקציות על הממשל האיראני. זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו ואני לא אעלה השערות על מה שצריך להיעשות בנוסף לכך. אנו מאמינים שזו הגישה הטובה ביותר שתביא תועלת".

מה היית עושה כדי לעודד עוד מדינות במזה"ת לקיים דיאלוג עם ישראל?

קיים אינטרס הדדי בין ישראל למדינות השכנות שלא התקיים קודם. חלק מסיבות טובות וחלק מסיבות טובות פחות.

 לדוגמא: יש דאגה הדדית בנוגע לתוצאות של התחמשות איראנית, והתמיכה של איראן בארגוני טרור. זאת אחת הסיבות להגברת הדיאלוג בין המדינות.

שנית, העולם הערבי שיודע שההתקדמות שלו והיכולת שלו לשגשג תלויה בגישה שלו ושיתוף הפעולה עם האנשים שיושבים פה באולם. אני לא רוצה להגזים, אבל יש יותר שיח בין אנשים כי הם צריכים לעשות תכניות. זה לא שהם לא מבינים מה קורה באוכלוסיות שלהם, יש צורך בתעסוקה ובהזדמנויות. יש מודעות גדלה שמגעים כאלה יביאו תועלת איש איש לעמו. עצתי היא, שכדאי להתכונן לעתיד. אין לנו ברירה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הוא להתחיל להרחיב יחסים עם ישראל. זה האינטרנס הטהור שלהם. זה יהיה תהליך איטי אבל האירועים כבר קורים.