מכבי ת"א חוזרת לימי שאראס
"מאז ימי יאסיקביצ'וס, לא היה לצהובים ביטחון כזה בדקות הסיום. מכבי גיבשה לעצמה זהות של חבורה לוחמנית ובלתי נשברת". מוטי דניאל על הניצחון הגדול במדריד
מכבי תל אביב שניצחה אמש במדריד, הראתה בארבעים דקות את כל התהליך שעברה השנה. כדורסל הססני בפתיחת המשחק, ממש כמו בתחילת העונה - אז כל שחקן שיחק לעצמו, בלי לעזור ובלי לקבל עזרה מחבריו. אף אחד לא הצליח לסחוב את העגלה עם פעולות התקפיות ולהראות מנהיגות.
למרות זאת, עקשנות רבה, עם פאסון גבוה של שחקנים גאים שמאמינים בעצמם, למרות שהיו בפיגור גבוה - מצב שהזכיר את סיום השלב הראשון, אז היה קשה לחלום על מקום ראשון בסוף הטופ 16. בהמשך, החבורה של גרשון ודרוקר יצאה מההלם.
לול בהלם, מכבי תל אביב חוגגת במדריד (צילום: AFP)
שחקנים התחילו לשחק יפה גם בהתקפה, צברו ביטחון ולא נשברו גם במצבים קשים.
כך נראתה מכבי בשלושת משחקי הבית האחרונים שלה, וכך נראו הכוכבים המיועדים שלה - צ'אק אידסון ואלן אנדרסון, במאני טיים. אידסון קלע שלשה גדולה דקה לסיום, בביטחון מלא, למרות שדקה קודם החטיא אחת שיכולה היתה להעלות את מכבי ליתרון ראשון במשחק.
עצם העובדה שהעז לזרוק מראה את ההתקדמות המנטלית שעשה. אנדרסון, שנסגר הרמטית על ידי ההגנה החזקה של מדריד, השחיל בקור רוח שתיים מהקו, כדי לשלוח את הצהובים למשחקי ההצלבה עם יתרון ביתיות ופזילה ענקית לפריז, עיר האורות.
אנדרסון ופרקינס חוגגים. שניים מאנשי המפתח בסיום (צילום: AFP)
מכבי ניצחה בספרד בעיקר בזכות ההגנה. סגירה פנטסטית של שחקני המארחת, שמלבד יול הנהדר, כל האחרים ירקו דם כדי לקלוע סל. זו היתה הגנה אינטליגנטית עם הרבה חילופים ובלי מורא מהמיס-מצ'ים, שהשאירו שחקנים נמוכים אך אתלטים על ענקי מדריד. העובדה שמיעטה לספוג שמרה את מכבי בפיגור סביר, למרות שבהתקפה לא הצליחה לייצר כמעט כלום.
לא במקרה פרקינס ובלות'נטל היו השניים שבלטו בהתקפה בשלושת הרבעים הראשונים. פרקינס שחקן שיוצר לעצמו מצבים ועושה יש מאין. הוא פייטר בלתי רגיל, שביסס את עצמו מזמן כרכז המוביל של מכבי. השני הוא סקורר מלידה. תחילה ניסה לחדור, אך כשהבין שריאל שולחת הרים ועצים כדי לנעול את הצבע, הגדיל את טווח הזריקות למרחקים בלתי הגיוניים. בשלשה האחרונה שלו, זו שהשוותה את התוצאה, בלות'נטל פשוט היה מחוץ לפריים בטלוויזיה.
אנדרסון ומכבי ת"א יכולים לחלום על הפיינל פור (צילום: AFP)
ברבע האחרון הצטרף לאזמה במשחקו הטוב העונה, כשחגג מתחת לסל והוציא לפועל מסירות יפות שקיבל, או שאסף כדורים חוזרים בהתקפה שתורגמו לנקודות. ממש כמו בשבוע שעבר מול סיינה, מכבי התפוצצה הגנתית והתקפית כשהניצחון מונח על השולחן כדי שיקחו אותו. זה היה תאווה לעיניים. אמנם ריאל קלעה הכי הרבה ברבע הרביעי, אך מכבי כמעט הכפילה את התפוקה שלה בשלושת הרבעים הראשונים.
אם אני משווה בין מכבי של השנה לבין זו של השנים האחרונות, שהיו פחות מוצלחות, אופי יהיה הנקודה הראשונה להשוואה. לקח זמן עד שהקבוצה הנוכחית גיבשה לעצמה זהות של חבורה לוחמנית ובלתי נשברת, אבל זה הגיע בגדול בזמן הנכון.
עכשיו פריג'יוני וריאל ייאלצו לשבור את הראש מול ברצלונה (צילום: AFP)
מאז ימי שאראס לא היה ביטחון כזה בדקות הסיום. להיפך, מה שאפיין את הקבוצות האחרונות זה סף שבירה נמוך בדקות הלחץ ,וחוסר מנהיגות על המגרש.
בשלבים הראשונים של העונה גם אני חיפשתי את השחקן שיבוא וייקח אחריות. זה שיוביל קדימה. אנדרסון התחיל עם זה, פרקינס המשיך, והיום זאת כבר רוח קבוצתית. זה הכח הגדול של מכבי וכח מהסוג הזה מביא קבוצה למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל שלה ולפסגות ושיאים אדירים.
בשן ועין מכבי נמלטה ממפגש מול ברצלונה. בסדרה בה צריך לנצח שלושה משחקים, זה יכול היה להיות סיוט. את התענוג המפוקפק קיבלה ריאל מדריד ואני בטוח שחלק מהטעויות שלה בסיום נבעו מהפחד מהקטלונים. במקום זה, יש לצהובים יתרון ביתיות, וגם קבוצה סרבית שלא מפחדת מאף אחד. היתרון שיש למכבי יכול להיעלם במהירות אם לא תיזהר. זה המקום למנהיגות של שחקניה המובילים - וכבר סיכמנו שזאת קבוצה עם אופי חזק ומיוחד. המטרה עכשיו - לשמור על הבית.
לפנייה לכתב/ת 
