הממשלה אישרה את הרפורמה בתכנון ובבנייה
הרפורמה תועבר לחקיקה בכנסת, לאחר שעתירת ארגוני הסביבה לבג"ץ נדחתה בסוף השבוע שעבר. נתניהו אמר בממשלה: מדובר בהזדמנות מרכזית להביא לצמיחה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן היה המתנגד היחיד: הרפורמה כוללת העדפת אינטרס הפיתוח על פני השטחים הפתוחים
הממשלה אישרה היום (א') ברוב קולות את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאותה הוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הרפורמה תועבר עתה לחקיקה בכנסת, לאחר שעתירת ארגוני הסביבה לבג"ץ נדחתה בסוף השבוע שעבר.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בישיבת הממשלה לרפורמה בתכנון ובבנייה ואמר כי "מדובר בהזדמנות מרכזית להביא לצמיחה. יש ביקוש רב של הציבור, ומצד שני פלונטרים ביורוקרטיים של המדינה". לדבריו, "משולש הצמיחה שלנו הוא הרפורמה בתחבורה, במנהל מקרקעי ישראל ובתכנון ובבנייה. הקדשנו לכך ימים ולילות, ואנו לא רוצים להיות תקועים במצב של היום - אלא לנוע קדימה", אמר ראש הממשלה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן היה השר היחיד שהתנגד היום בממשלה לרפורמה בתכנון. לדברי השר, הרפורמה כוללת העדפה מוקצנת של אינטרס הפיתוח על פני אינטרס השימור של השטחים הפתוחים. ארדן התרעם במיוחד על כך שבוועדות התכנון השונות יישבו נציגי ממשל שונים, בעלי אינטרסים בפיתוח, אך לא נציגים של רשות הטבע והגנים למשל.
בג"ץ דחה את עתירת ארגוני הסביבה
ביום שישי דחה בג"ץ את עתירת ארגוני הסביבה נגד ממשלת ישראל, שדרשה לעכב את הליכי חקיקת הרפורמה בדיני התכנון והבנייה. זאת, משום שלדברי השופטים, "עוצמת הפגיעה בציבור פחתה באופן משמעותי, ואינה מצדיקה את התערבותנו". העותרים טענו, כי מדובר בפגיעה חמורה "באופי הסביבה, איכות החיים, אורחות החיים ודמותה של החברה בישראל".
פסיקת בג"ץ באה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, ביום חמישי, לתמוך בהצעת החוק לתכנון ובנייה ולהמשיך לקדם אותה. הדיון הממושך בוועדת השרים התנהל למרות המלצת שופטי בג"ץ שקראו לממשלה יום קודם לכן לדחות את הדיון בחוק, לאפשר זמן נוסף לדיון ציבורי מעמיק בחוק, ולאפשר לציבור ולארגוני סביבה וחברה להעיר את הערותיהם בנושא.
חברי ועדת השרים החליטו אמנם לתמוך ברפורמה, אך לא קבעו את עמדתם באופן סופי ולא התעלמו לחלוטין מעמדת שופטי בג"ץ. כפתרון של פשרה, ובאופן חריג, הם החליטו כי למרות שהממשלה תומכת בחוק באופן עקרוני, עמדתה הרשמית והסופית ביחס לסעיפים השונים תגובש רק בהמשך הליך החקיקה.
עוד קבעו השרים כי הוועדה תתכנס שוב במהלך חודש אפריל לדיון שיוקדש כולו להערות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולהשגות של ארגוני הסביבה לחוק.
קיצור הליכים: 10 חודשים במקום שנתיים
הרפורמה - שיזם ראש הממשלה ונחשבת ל"בייבי" שלו - כוללת הקלות בהליכים התכנוניים במטרה לקצר ולייעל אותם. הרפורמה מתקבלת באהדה בקרב יזמי הנדל"ן, הטוענים שהיא תאפשר להם להגדיל את מצאי הדירות ולמכור דירות רבות יותר.
היזמים טוענים שהרפורמה תכפה עליהם להוריד את מחירי הדירות - ולמרות זאת, הם יצאו ברווח, כי יוכלו לבנות ולמכור יותר. הרפורמה נתקלה בביקורת עזה בארגונים הירוקים, הטוענים שהיא תוביל לבנייה פרועה ובלתי מרוסנת בשטחים פתוחים.
הרפורמה כוללת שינוי במערך מוסדות התכנון, באופן שיאפשר להם לדון בכל תוכנית תידון בוועדה אחת בלבד - בניגוד למצב הקיים כיום, שבו חלק מהתוכניות נידונות גם בוועדת התכנון המקומית וגם בוועדה האזורית.
הרפורמה כוללת העברת סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדה המקומית - בעיקר בגלל שהוועדות המקומיות נוטות לדון ביוזמות לבניית נדל"ן לגופו של עניין, ולהקל באישור הבנייה, לעומת הוועדות המחוזיות שבודקות את הדברים בראייה רחבה ומנסות לשמור על תוכניות המתאר הקיימות ולא לחרוג מהן. במרכז השלטון המקומי מתנגדים לסעיף הזה בחריפות, כיוון שלטענתם הוא יביא להגדלת העומס הגדול בלאו הכי על הרשויות, האחראיות על הוועדות הללו.
הרפורמה תכלול אבחנה בין רישוי בנייה פשוט לאזרח פרטי, לבין רישוי מורכב, שיינתן ליזמים. זאת, במטרה לספק שירות מהיר יותר לאזרח המבצע עבודות בניה קטנות לשיפור רווחת חייו ומגוריו (כמו הדוגמא החביבה על ראש הממשלה נתניהו - סגירת מרפסת). הרפורמה קובעת מועדים קבועים וקשיחים לסיום הטיפול בבקשות לרישוי, לדוגמא: חודש וחצי לבקשה פשוטה עד 3 חודשים לבקשה מורכבת. בנוסף, הליכי האישור יתייעלו באמצעות הקמת "מכון בקרה", אשר יופעל על ידי המגזר הפרטי ויערוך בקרה הנדסית ובטיחותית ויוודא כי תכנון והקמת מבנים יעמדו בתקנים.
גם משך הטיפול בתוכניות של יזמים יקוצר, באמצעות לוחות זמנים מחייבים וכן סנקציות ותמריצים לגורמים המאשרים. היעד שהוצב לאישור תוכניות מפורטות הוא עד 10 חודשים, במקום חודשיים כיום, ולאישור תוכנית מתאר חדשה ליישוב עד שנתיים - במקום מעל 7 שנים כיום.
עוד כוללת הרפרומה תיקון של סמכויות ואת הרכב הוועדות המקומיות. נקבע כי הרכבם של הוועדות המקומיות יורחב ויתווספו אליו גורמים מקצועיים וציבוריים, שימונו על ידי ועדה מקצועית.