אסד כופף את ארזי לבנון
חמש שנים אחרי שמילאו כיכרות, ראשי המחנה האנטי-סורי מקפלים זנב בדמשק. מצבו של בשאר מעולם לא היה טוב יותר
אם למישהו עוד היה ספק שכבר אין "מחנה אנטי-סורי" בלבנון, בא וליד ג'ונבלאט
ונעץ את המסמר האחרון. בראיון ל"אל-ג'זירה", שכמה סמלי - נערך ערב ה- 14 במרס, הקוד הפוליטי של המחנה הזה - התנצל ג'ונבלאט בפני בשאר אסד: "ברגע של כעס, מתיחות פנימית ופלגנות אדירה בלבנון, יצאו ממני דברים לא הולמים ובלתי הגיוניים נגד הנשיא". דרך המראיין רסאן בן ג'ידו, הידוע בקשריו עם חיזבאללה, קיווה המנהיג הדרוזי "לפתוח דף חדש", קרי: שהנשיא יאות להזמינו אחר כבוד לארמון בדמשק.
לזכותו צריך לומר, שהוא לא הראשון: לפניו עלה לרגל לדמשק ראש הממשלה והמחנה, סעד אל-חרירי, שראה באסד אחראי להתנקשות באביו ב- 14 בפברואר 2005. אחרי לחיצות היד והנשיקות עם הצמרת הסורית, הוא מתכנן - על פי הדיווחים - לבקר אף בטהרן בקרוב, אך לא בארצות-הברית. ואם כך נוהג ראש המחנה, מדוע שג'ונבלאט יפעל אחרת?
אבל ג'ונבלאט לא מסתפק בהתנצלות הפומבית - ומספק גם מחילה משלו: במהלך הראיון, לא להאמין, הוא סלח על ההתנקשות באביו כמאל ב- 16 במרס 1977, וזאת שלושה ימים לפי יום השנה למותו. "אחרי הסתלקותו של כמאל ג'ונבלאט, ולמען הקשר הלאומי והערבי בין לבנון וסוריה, הלכתי אחרי 40 יום ולחצתי את ידיו של הנשיא, חאפז אסד... אמרתי בעבר שאני סולח אך לא שוכח - היום אני אומר שאני סולח ושוכח. אינני רוצה להוריש טינות ושנאות לדורות הבאים בהנהגת הבית הזה".
מחנה ה-14 במרס, 5 שנים לאחור (צילום ארכיון: AFP)
הדברים מצטרפים לשורה של זיגזגים ופליק-פלאקים פוליטיים בין המחנות
השונים: פעם ג'ונבלאט נגד הסורים, פעם קורא להצביע חיזבאללה - ובחזרה לנייטראליות. "יש לו אנטנות מחודדות, הוא יודע מיהו הצד החזק ומתי כדאי לחבור אליו, ולכן שורד" - אמר לי פעם מקור לבנוני. שרידות היא כנראה שם המשחק בלבנון. בהיעדר גיבוי אמריקני וצרפתי תקיף נראה כי שני המנהיגים החליטו, כל אחד לעצמו, כי אם חפצי חיים הם ואינם רוצים לסיים את חייהם כמו אבותיהם - מוטב להתפייס כעת עם דמשק.מה אם כן נותר ממחנה ה-14 במרס, חמש שנים אחרי שנוסד, דרש את ראשם של המתנקשים בחרירי ומילא את "כיכר החללים" בביירות, בתביעה לנסיגה סורית מלבנון? לא הרבה. עם התפוגגות הדבק האנטי-סורי, ולאחר לכתם של ג'ורג' בוש וז'ק שיראק, לא נותרו תומכים משמעותיים מבית ומחוץ - למרות הניצחון הברור בבחירות ביוני האחרון.
אסד מצידו יכול להתרווח בכורסתו בסיפוק: יריביו נכנעו לעיני המצלמות, ואילו הוא חוזר לעמדת השפעה בלבנון - וגם נהנה מברית מתהדקת עם איראן. כך, בחלוף חמש שנים של מאבק ובידוד עולמי, עומד הנשיא סורי על שתי רגליו, מבלי ששילם מחיר של ממש. ושגריר אמריקני חדש כבר בדרך.
לפנייה לכתב/ת 
גם סולח, גם שוכח: ג'ונבלאט
צילום: איי אף פי
על הגובה: אסד
צילום: AFP
מומלצים
