הטוב ביותר ניצח, כלומר סקעת
מינון ראוי של מודעות עצמית יחד עם עפר שכטר שעשה יופי של עבודה הפכו את הקדם אירוויזיון למשדר שאפשר לצפות בו בלי לפהק. אה, והיה גם הראל סקעת. סמדר שילוני בכלל היתה שולחת את שלומי סרנגה
בסך הכל, מה יכול להיות רע? העיקר שהטוב ביותר ניצח, כלומר הראל סקעת. נכון שהיה פשוט עדיף לשלוח שוב את גלי עטרי, אבל גם לסקעת יש את כל הנתונים כדי להצליח בגדול בתחרות – פנים יפות – צ'ק, חזה חלק – צ'ק, גֶנים תימנים – צ'ק, וזה שהוא שר סבבה לא יזיק.
הרי גם אם תעמידו אותי אל הקיר אני לא אצליח להצביע על הבדל מהותי בין השירים. מבחינתי זה ברור שככל שסקעת לובש פחות השיר נשמע יותר טוב, אבל אני אומרת שמדובר בהחלט בייצוג מכובד, ושאם כבר חוזרים לאוסלו לחוויה מתקנת, לפחות וידאנו שהפעם אף אחד לא ירצה להעמיד אף אחד לדין.
השיר הזוכה
השיר "מילים" ייצג את ישראל באירוויזיון
ערן בר-און
"מילים", שירם של נועם חורב ותומר הדדי, הוא השיר שבחרו הקהל והשופטים לייצג אותנו והוא יתמודד בחצי הגמר השני של תחרות האירוויזיון שתתקיים באוסלו
הקדם עצמו עמד יותר מהכל בסימן האימפריות הנופלות. נכון שהערוץ הראשון כבר ייצא פעם את הקדם, אחד המשדרים היחידים שעוד הזכירו לעם ישראל איפה הוא נמצא בשלט, אבל הפעם אפשר היה ממש לשמוע את הערוץ הראשון קורס מאחורי הקלעים בזמן שעפר שכטר סיפר בדיחות על תימנים.
סוג של "שבוע סוף"
מצד שני אולי עלינו פה על משהו. אחרי שהערוץ המסחרי הוכיח שהוא יכול גם להרוויח כסף וגם לספק (יחסית) את הקריזות של הרגולטור, אולי הוא גם יהיה זה שיבריא את הערוץ הממלכתי – 70 אלף דולר שילמה "רשת" תמורת הזכות לשדר את הקדם, להשחיל פנימה בדיחה על השואה (!) ולשלוח את סקעת לאוסלו. זה בטח לא יזיק גם ל"רשת" עצמה, שהמשדר הזה הוא אחד הדברים היחידים שהיא יכולה לסמוך עליו שיביא לה רייטינג, בעולם המבולבל שמסרב להיענות לחוקי השוק, אליו היא נקלעה מאז.. מאז "גריז", בעצם.
וייאמר לזכותה שהקדם אירויזיון השנה היה לא רע בכלל, אם הצלחתם להניא את המוח שלכם מלהפוך לעיסה במהלך הפרסומות. סוג של "שבוע סוף", שרק יוצאת לחופשה קטנה, אפשר לחזור לנשום באופן סדיר, עם עפר שכטר שעשה יופי של עבודה בתפקיד המנחה התזזיתי והאנטי ממלכתי, אחלה קטעי קישור של אורי גוטליב משכנע את הקונסוליות להצביע עבורנו השנה ("זה הראל סקעת, אני ממש אוהב את השפתיים שלו").
עריכה מהירה, תקציר זריז של תולדותינו במפעל, אחלה ביצוע של שלומי סרנגה ל"סוקרטס היווני" (בעצם התחרטתי. אולי אפשר לשלוח אותו לאירוויזיון?), קצת קטעי ארכיון באדיבות הערוץ הראשון, ובעיקר מינון ראוי של מודעות עצמית, שמנע מהמשדר להתדרדר לפיהוק הרגיל שהוא בדרך כלל. אולי ב"רשת" עוד זוכרים איך עושים טלוויזיה סבירה למרות הכל.
ובקטנה:
דליה מזור, תחזירו אותה ומהר. כלומר לערוץ שאנשים אשכרה צופים בו. חוזה טאלנט תפור עליה .
לפנייה לכתב/ת 
הראל סקעת. ייצוג מכובד
צילום: עמית קוטלר
מומלצים
