שמישהו ירדים כבר את "לילה בכיף"

חסון, ארז, אטינגר והבכיפיות. ממש לא בכיף (צילום: יוסי צבקר)

שיתוף הפעולה בין המנחה דודו ארז לשני הקומיקאים, שהחל כבר לפני שנים ב"מהדורה מוגבלת" זצ"ל, הפך עם הזמן - למרבה הצער - ל"לילה בכיף", תוכנית לילית יומית (או כמעט יומית, או אלוהים יודע מתי היא משודרת, אבל היא תמיד כמעט על המסך).

כמו בעברם בתוכנית הפאנל "מהדורה מוגבלת", גם כאן ב"לילה בכיף", חסון, אטינגר וארז שומרים באדיקות מופרזת על הפורמט, ולא זזים ממנו מילימטר אחד. וכמו הפורמט, כך גם הגגים - אותן בדיחות קבועות שלא משתנות בכלל ואותם מטבעות לשון שבעבר עבדו היטב ("בכיףףף", "לא חשוב שמות" ועוד) ועכשיו כבר באמת לא מעניינים אף אחד (מישהו באמת יודע למה הכוונה כשאומרים "זה לוהט"?).

בשביל מה עונה שלמה?

לאחר הפתיח הקבוע של ארז, מגיע לתוכנית בכל פעם שחר חסון למה שאמור להיות ראיון על קיר הווידאו של האולפן. אותו ראיון מקבל מעין טוויסט אווילי קבוע, כאשר הוא הופך לסטנד-אפ קומדי בסטייל "יש פה מישהו מבת-ים", שכמותו לא נראה אפילו בקאמל קומדי קלאב ב-20 השנים האחרונות.

כבר מזמן איבדו את זה (צילום: אלדד רפאלי)

בהמשך מגיעות הבחורינות בביקיני, ה"בכיפיות" שלהם, שכבר מזמן מיצו את נוכחותן על המסך ואפילו חברי הכנסת כבר לא מתרגשים מבזיונן בשידור. אחר כך מגיע אורח ידוע שהמנחים "מפתיעים" אותו בכך שהם לא מצליחים להשיג קטעי ארכיון שלו, וגם איש אנונימי כלשהו עם כישרון אידיוטי במיוחד שמוכן להשפיל את עצמו ואבי אטינגר שצורח באגרסיות בלתי נשלטות על חסון וארז, בקטע שאמור להצחיק מישהו, כנראה.

כאמור, הבעיה המרכזית פה איננה התוכן חסר המשמעות והמעוף, אלא הישנותו בכל תוכנית ותוכנית, באופן שדבק לתסריט ונראה זהה לגמרי בכל שידור.

בתכלס, לא צריך היה בכלל עונה שלמה של הפורמט החורק. אפשר היה לצלם תוכנית אחת של "לילה בכיף" ולשדרה בשידורים חוזרים כל השנה. באמת שזה לא שונה מלהרים תוכנית של השלישייה בכל ערב.

איכשהו, כך נדמה, ארז-חסון-אטינגר שידעו ימים יפים בעבר (כבר הזכרנו את "מהדורה מוגבלת") וידעו לאלתר חופשי מתי שרק נתבקשו, איבדו את זה לגמרי. ולכן, פשוט עדיף לוותר על התענוג ולהחשיך את אורות האולפן של "לילה בכיף", או לפחות לרענן את שורות תוכניות הלילה של הערוץ. זה ממש מוזר, אבל במצב הנוכחי, אפילו צמד המילים "אפרת אברמוב" נשמע טוב.