מטיילים ומצלמים? מדריך לכרטיסי זיכרון
יוצאים לצלם בחג הפסח? קיבלתם נגן מוזיקה במתנה? הסלולרי שודרג לאחרונה? לכל מכשיר כרטיס זיכרון שונה. כך תבחרו נכון
כמעט כל מוצר אלקטרוני שמפעיל ומנהל קבצים משתמש בכרטיסים אלו לאחסונם. אם למנות רק כמה – מדובר ברוב הטלפונים הניידים, כל המצלמות הדיגיטליות, מכשירי ניווט ייעודיים, קוראי ספרים אלקטרוניים, נגני מוזיקה – ואפשרות לקריאתם נמצאת כיום בכל מחשב, במכשירי DVD ובטלוויזיות רבות.
כיצד זה עובד?
כרטיסי זיכרון עובדים בטכנולוגיית SSD - זיכרון פלאש לחבריה. למי שלא מכיר את הדקויות הטכניות – מדובר ביכולת לאחסן מידע על גבי שבב סטטי במקום דיסק דינמי, שראשיתה בשנת 1984, והגיעה לשימוש מסחרי נרחב באמצע שנות התשעים.
בתחילה פותחו הכרטיסים עבור המצלמות הדיגיטליות, ועל כן זה היה פלח השוק המרכזי שלהם. תוך זמן קצר קלטו היצרנים את הפוטנציאל העצום של כונני SSD, והם הפכו לאמצעי אחסון מועדף עבור מכשירים אלקטרוניים קטנים רבים. הפופולריות הזו גבתה מחיר לא מבוטל מהמוצרים שקדמו להם. נתקלתם לאחרונה במצלמת פילם?
לכרטיסי זיכרון מספר תכונות ומאפיינים שכדאי להכיר כשניגשים לבחור אחד חדש:
עיצוב ומבנה
כרטיסי זיכרון שונים נראים אחרת, ותואמים למכשירים וקוראי כרטיסים שונים. הסיבה היא כמובן כסף. כל אחד מהיצרנים הגדולים רצה לבנות ולשמר לו שוק בלעדי ולכן לא כל כרטיס מתאים לכל מכשיר.
הרכיבים הבולטים בכרטיסי זיכרון הם גוף הכרטיס – אשר עשוי פלסטיק, והוא לרוב עדין למדי ורגיש לחום ולחות (למעט דגמים מסוימים, עליהם יורחב בהמשך), מגעים ממתכת בעלת הולכה גבוהה באמצעותם מתקשר הכרטיס עם המכשיר בו מותקן, ולעיתים גם מנגנוני הגנת כתיבה ונעילה.
המגעים הם נקודה חשובה בכרטיס, שכן מגעים בעלי חיפוי יהיו פחות רגישים ללכלוך או נזק, קירבה למגנטים או הפרעות חשמליות חיצוניות. מאידך, רוב הכרטיסים החדשים אינם בעלי מגעים מחופים – כנראה בגלל תפיסת עיצוב שסוברת כי הכרטיס מאוחסן גם ככה רוב הזמן בתוך מכשיר האם שלו.
בנוסף, ישנם כרטיסים בעלי הגנת כתיבה - לחצן פיזי אשר חוסם מעבר מידע בכרטיס, בדומה לדיסקטים של פעם.
נפח האחסון
לכרטיסים שונים יש נפחי אחסון משתנים אשר נעים בין חצי גיגה (כרטיסים ישנים, שעודם נמכרים בישראל) ועד 32 גיגה. בעתיד, סביר להניח שהנפחים ימשיכו לגדול.
צלם חובב יכול להסתפק בכרטיס של 4 גיגה. נפח זה מספיק ל-3000 תמונות בקירוב, ברזולוציית תמונה ממוצעת של 6 מגה פיקסל. מי שמצלם אך ורק באיכות הגבוהה ביותר שמאפשרת המצלמה, או פשוט ממלא כרטיסים בקצב מסחרר – עשוי להזדקק לכרטיס נוסף, או לבחור בנפח אחסון גדול יותר. טווח מחירים של בין 50 ל- 150 שקלים עושה נפח זה למשתלם ומתאים לרוב המשתמשים.
לצלמים מקצועיים מומלצים כרטיסים גדולים יותר. מחירו של כרטיס 32 גיגה יכול להגיע גם לאלף שקלים, בהתאם לדגם ולמהירותו (ראה בהמשך).
כשמדובר בכרטיס זיכרון לטלפונים סלולריים, נפחי האחסון מגיעים בשלב זה ל- 16 גיגה. כרטיס של 4 גיגה הוא מספיק בהחלט גם עבור משתמש הסמארטפון הממוצע. המחירים נעים בין 50 ל- 120 שקלים, וישנם דגמים בהם תקבלו גם מתאם usb למחשב האישי.
מי שמחפש כרטיס עבור נגן מוזיקה עשוי להזדקק לכרטיס בנפח גדול יותר, שכן גודלם של קבצי שמע יכול להגיע לגדלים של חמישה מגבייט ויותר. נפח של 16 גיגה עשוי להספיק לרוב המשתמשים (רוצים יותר מ-32 גיגה? קנו כרטיס נוסף). מחירם של כרטיסי 16 גיגה נע בין 200 ל- 300 שקלים.
חשוב מאוד לוודא שהמכשיר שבידיכם תומך בנפח האחסון של הכרטיס – לא כל מצלמה ונגן תומכים בנפח של 32 גיגה - במיוחד אם מדובר במכשירים ישנים יותר. חבל שתוציאו ממיטב כספכם על כרטיס איכותי בו לא תוכלו להשתמש. אםשר לבדוק בחוברת ההוראות, לבקש מחבר שכבר קנה כרטיס או לנסות לבקש בחנות לבדוק את הכרטיס ולראות אם הוא מתאים.
מהירות הכרטיס
המהירות היא רכיב חשוב נוסף אשר משפיע על מחירו של הכרטיס שלכם. המהירות נמדדת ב- 150 בתים לשניה. לפי חישוב זה, מהירות של מגביט לשניה היא x66. המהירות הממוצעת לכרטיסי זיכרון בנפחים של עד 8 גיגה נעה בין x60 ל- x66. כרטיסי 16 גיגה ומעלה מתאפיינים במהירות גבוהה, של בין x133 ל- x200 ויותר.
כשמתייחסים למהירות הכרטיס, הכוונה היא לשני רבדים שונים אשר משפיעים על השימוש במכשיר וביצועיו. הרובד הראשון הוא מהירות הכתיבה, כלומר המהירות בה המכשיר כותב מידע חדש (תמונה שצולמה, או כל קובץ אחר) על הכרטיס.
נתון המהירות חשוב במיוחד כאשר הכרטיס שלכם מותקן במצלמה דיגיטלית – במיוחד אם אתם מצלמים ברזולוציות גבוהות ונפחי הקבצים גדולים או אם מצלמים תמונות רבות ברצף. ככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, כך יישמר הקובץ יותר מהר ויתקצר זמן ההמתנה בין תמונה לתמונה. מי שמצלם במצלמות SLR למשל, יעדיף כרטיס מהר ככל האפשר – עד x300.
הרובד השני הוא מהירות קריאה – המהירות בה המכשיר קורא את המידע שנכתב עליו מראש. היות שפה המידע כבר הוטען לכרטיס, יש פחות חשיבות למהירות בו נקרא. כאשר הכרטיס שלכם נועד לנגן מוזיקה למשל, יספיקו לכם מהירויות נמוכות של מגביט לשניה.
סוגים ודגמים
(SD (secure digital. משפחה פופולרית ונפוצה מאוד. מתאפיינים במגעים חשופים, הגנת גישה DRM ולהם טווח רחב של נפחי אחסון. קיימים בגודל סטנדרטי (SD) שנועד למצלמות דיגיטליות, ודגמים מוקטנים (mini / micro) עבור סלולריים ונגני מוזיקה.
רוב קוראי הכרטיסים במחשבים ניידים תומכים בכרטיסים אלו. כרטיסי SD החליפו את כרטיסי ה- MMC. מכשירים שתומכים בפורמט SD יתמכו לרוב, גם ב- SD. למשפחה זו יש סדרה שקראת SDHC, ומתאפיינת במהירות גבוהה יותר ונפח של עד 32 גיגה.
(CF (compact flash: אלו הם הכרטיסים הותיקים והגדולים ביותר פיזית. הם מתאפיינים בעיצוב נוקשה ועמיד, מגעים מחופים ומהירויות פעולה גבוהות. קיימות שתי סדרות, 1 ו-2, כשסדרה 1 היא דקה יותר. כרטיסים אלו מיועדים בעיקר למצלמות דיגיטליות, בשל ביצועי הכתיבה שלהם.
(MS (memory stick: כרטיסים המיוצרים בידי סוני, ומתאימים למוצריה, ובכללם סלולריים מבית סוני אריקסון. קיימים במספר דגמים כשהמהירים והמתקדמים יותר הם דגמי MS pro Duo. דגמי המיקרו הסלולריים נקראים M2.
XD: כרטיסים קטנים במיוחד אשר מיועדים למצלמות מתוצרת אולימפוס ופוג'י. אלו הם כרטיסים מהירים ועמידים.
אז איך בוחרים כרטיס זיכרון?
לפי המכשיר. כפי שהוזכר לעיל, לא כל מכשיר תומך בכל כרטיס. הדבר הראשון שצריך לברר הוא האם הכרטיס בו אתם מעוניינים תואם למצלמה/טלפון סלולרי/נגן שלכם. בנוסף, מהירות הכרטיס תלויה גם ביכולתו של ההתקן הקורא אותו. אם המצלמה שלכם יכולה לקרוא ולכתוב במהירות של עד x133, זו תהיה מהירות הפעולה של הכרטיס גם אם מהירותו גבוהה יותר.
לפי פרופיל השימוש. אם אתם צריכים ביצועי כתיבה טובים – לצורך צילום דיגיטלי באיכות וברזולוציות גבוהות, תעדיפו כרטיס במהירות של X133 ומעלה. בנוסף, נפח של 4 גיגה מספיק לרוב המשתמשים במצלמות וסלולריים.
לפי החבילה. ישנם כרטיסים אשר נמכרים עם קורא כרטיסים usb, אשר יאפשר לכם לחבר אותו גם למחשב שהקורא המובנה שלו לא תומך בכרטיס.
כרטיסים מצורפים
כשרוכשים מצלמה / סלולרי / נגן מוזיקה המתבססים על כרטיס זיכרון – כמעט תמיד תוכלו למצוא באריזתו גם כרטיס זיכרון תואם, 'מתנת' היצרן. למה לא להשתמש בו, וזהו?
בגלל הגודל. מאחר שנפח הכרטיס משפיע על מחירו, והיצרן רוצה לחסוך כל פרוטה על המוצר שימכור לכם, במקרים רבים תקבלו כרטיס בעל נפח זעום, שלא מספיק גם לפרופיל שימוש מתון במיוחד. לדוגמה – מצלמת סופרזום של אחת היצרניות הגדולות ביותר נמכרת עם כרטיס זיכרון בנפח 16mb בלבד - שמספיק למעט מאוד תמונות.
בגלל הפירמה. הטכנולוגיה אמנם פשוטה ונמצאת בידי כל, אולם משתמשים שנוסעים לטיול ומצלמתם צפויה למלא כרטיסי 8 גיגה בתמונות רבות עשויים להעדיף כרטיס של יצרן גדול ואמין. העובדה שהשבבים והכרטיסים מיוצרים בידי יצרנים רבים היא אליה וקוץ בה – ירידת מחירים לצד מול שוק מלא בזיופים, מוצרים שלא עברו בקרת איכות ואף מוצרים תקולים שנמכרים כחדשים.
בגללכם. אם אופי השימוש שלכם מצריך נפח אחסון גדול מאוד, כמו מי שנוסע לטיול של שנה בדרום אמריקה ורוצה מקום לאחסן תמונות, סרטונים, קבצי מוזיקה וכדומה – יתכן שפשוט תרצו לקנות כרטיסים נוספים. במיוחד אם לא יהיה לכם לאן לפרוק אותם (רוב המטיילים והתרמילאים נוסעים כשמצלמה ונגן מוזיקה בכיסם. נדירים אלו שנוסעים גם עם מחשב נייד).
כרטיס עם אבא ואמא
שוק כרטיסי הזיכרון הוא עשיר וגדוש, ויש בו מוצרים של יצרנים גדולים כמו סאנדיסק,קינגסטון, סוני ואחרים, לצד שמות עלומים יותר. כל עוד יש תעודת אחריות תקינה למוצר, אין ממה לחשוש. כאשר מסופק הכרטיס בתור מוצר נלווה למצלמה או נגן, מומלץ להיות יותר עירניים לגבי היצרן ואיכות הכרטיס.
בנוסף, על אף פשטותם ואמינותם, פגיעים כרטיסי הזיכרון להפרעות מגנטיות, טמפרטורה, לחות ולכלוך, ועל כן חשוב לשמור אותם בתוך שומר כרטיסים מפלסטיק (מסופק עם מצלמות מסוימות) או בתוך כיס אטום בתיקכם, במיוחד אם הנכם משתמשים במספר כרטיסים.
יהיה מאכזב ולתסכל לחזור מטיול ארוך ולגלות שתמונות שצילמתם בחודש הראשון של הטיול הלכו אבדו בגלל כרטיס שנפגם.
לפנייה לכתב/ת 
