מבחן ראשון להרתעה
הירי הקטלני מעזה, הראשון מאז "עופרת יצוקה", יחייב תגובה קשה. אבל לישראל ולחמאס אין אינטרס לשבור את הכלים
הקסאם, שהרג היום פועל תאילנדי בשדות הנגב, מעמיד במבחן את מדיניות ההרתעה והתגובה של צה"ל. מאז מבצע "עופרת יצוקה" ועד היום, במשך למעלה משנה, נורו מהרצועה לשטח ישראל יותר מ-330 רקטות ופצצות מרגמה. באותה תקופה בוצעו מספר פיגועי ירי ומטען לאורך הגדר ובים. מי שביצע כמעט את כל הירי תלול המסלול (הספוראדי והלא-יעיל) ואת הפיגועים לאורך הגדר הם חברי ארגונים וקבוצות "סוררים", כמו הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וארגוני איסלאם קיצוני. אלה מונעים על-ידי האידאולוגיה הקיצונית של הג'יהאד העולמי ואל-קאעידה, ומטרתם להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל.
אחד מארגונים אלה נטל אחריות גם לירי הרקטות אתמול והיום. אנשי חמאס, לעומת זאת, נמנעו כמעט לחלוטין בשנה-ומשהו מירי תלול מסלול ומפיגועים המכוונים לשטח ישראל. זאת כדי שלא לספק תואנה לישראל להכניס את צה"ל למבצע נוסף ברצועה, וכדי שלא להחמיר את מצוקתה של האוכלוסיה הלא-לוחמת שהארגון אחראי לרווחתה.
למדינת ישראל יש אינטרס דומה לקיים את הרגיעה היחסית, שהשתררה בגבול הרצועה בעקבות ההרתעה שיצר "עופרת יצוקה" בקרב הפלסטינים ובעיקר בקרב הנהגת חמאס. "הסדרה באמצעות הרתעה", מכנים במערכת הביטחון הסדר לא כתוב ולא רשמי זה בין ישראל לחמאס, שמכוחו יש שקט יחסי בנגב המערבי. לכן, התגובה של צה"ל על הירי והפיגועים של הארגונים הסוררים הייתה מדודה וצפויה: במקרים בהם צוותי השיגור והמפגעים התגלו בשלב ההכנות לביצוע - פגע בהם צה"ל מהאוויר ומהקרקע; אם התבצע הירי תלול המסלול או הפיגוע, הגיב צה"ל בהפצצה מהאוויר של מנהרות הברחה מתחת לציר פילדלפי, של מנהרות תקיפה וכן של מתקני ואמצעי הייצור של רקטות ומטענים.
מטרת הפצצות התגובה הייתה לפגוע בעיקר ב"נכסים" של חמאס, אף שאנשיו לא היו מעורבים. זאת מפני שישראל מטילה על הארגון, בהיותו הגורם השלטוני ברצועה, את האחריות הכוללת למה שמתרחש בתוכה ומתוכה. ההפצצות נועדו להמריץ את חמאס לאכוף את ה"הסדרה" גם על הקבוצות והארגונים הסוררים, הקוראים תיגר על שלטונו.
האתגר של חמאס
חמאס משתדל שלא להתעמת עם הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, הנתמך, ובמידה רבה גם מופעל בידי איראן, גם כשאנשיו יורים מפעם לפעם לעבר ישראל. הג'יהאד הפלסטיני מצידו משתדל שלא להביך את החמאס. לכן, האתגר העיקרי של חמאס (וגם של ישראל) הוא ריסון הארגונים הג'יהאדיסטיים. היו מספר מקרים בהם חמאס התעמת עם הקבוצות הללו בכוח הנשק ובאכזריות, כשקראו בגלוי תיגר על שלטונו והציגו אותו כנכנע לתכתיבי ישראל. אבל בדרך כלל מגלה חמאס זהירות בפעולות שנועדו לרסן את היורים לשטח ישראל. אנשי הכוח המבצעי של חמאס עוצרים את אנשי האיסלאם הקיצוני לפני ביצוע ירי או אחריו, מחרימים את אמצעי הלחימה, מתרים בהם, ואחר כך משחררים אותם.כאמור, צה"ל גילה עד כה איפוק יחסי בתגובותיו על הירי לשטחנו. אחת הסיבות החשובות לכך היא הביקורת שנמתחת על מדינת ישראל בזירה הבינלאומית בגלל דו"ח גולדסטון והמצור על עזה. סיבה אחרת היא שהירי הזה הוא בדרך כלל לא יעיל וספוראדי. סיבה שלישית היא ה"הבנה" לקשיי חמאס, המתאמץ בכנות למנוע את הירי. אבל הרקטה שהרגה היום אדם בשטח ישראל שינתה את המשוואה.
בישראל, וגם בעולם, התקבעה הפרקטיקה בעשרות השנים האחרונות, לפיה לשפיכות דמים יש "תג מחיר" שונה מאשר לפיגוע או ירי שלא צלחו. לכן אפשר להניח שצה"ל יגיב הפעם בעוצמה שתסב נזק חמור לחמאס. בין השאר מפני שדי ברור שהירי התכוף של רקטות ביממה האחרונה בוצע בגלל ההסתה של חמאס וקריאת מנהיגיו לאינתיפאדה בהקשר למקומות הקדושים בירושלים. ייתכן אף שחמאס העלים עין מההכנות לשיגור, שידע עליהן.
אבל בתכנון התגובה יקחו הקברניטים המדיניים והצבאיים בישראל בחשבון גם את העובדה, ששרת החוץ של האיחוד האירופי, אשטון, מבקרת כעת באזור. היא אף שהתה בעזה כשנורתה הרקטה הקטלנית. לאור שיקולים אלה אפשר להניח שהתגובה, שחמאס מצפה לה כעת, תבוא בזמן, על יעדים ובמינון שיבהירו לחמאס כי גם לסבלנותה של ישראל יש גבול, וכי כיבוד ה"הסדרה" ואכיפתה הוא בראש ובראשונה אינטרס של חמאס.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
