לינץ' בביה"ס: שנת מאסר על מעשה סדום בנערה
הנער וחבריו אנסו את הנערה לבצע בו מין אוראלי לאחר שחשדו כי הפיצה שמועות על נטייתו המינית של אחד מהם. הם ביצעו בה מעשה סדום, הכו אותה וצילמו בסלולרי. השופטת דחתה את הסדרי הטיעון ונימקה: "דרושה ענישה משמעותית כלפי עברייני מין, גם אם הם בני נוער, במיוחד לנוכח ריבוי עבירות מסוג זה"
שלוש שנים לאחר פרשת ההתעללות הקשה החליט היום (ה') בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את הסדרי הטיעון ולהחמיר בעונשם של הנערים שאנסו נערה בת 14 לבצע מין אוראלי בנער אחר.
על הנאשם המרכזי, שהודה והורשע בתקיפה ובמעשה סדום, הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשים על תנאי. זאת, לאחר שהפרקליטות ביקשה בהסדר הטיעון להטיל עליו שמונה חודשי מאסר בלבד. עונשה של נאשמת מרכזית אחרת הוחמר לעשרה חודשי מאסר.
השופטת שרה דותן מתחה ביקורת על הפרקליטות וכתבה בגזר הדין כי "מלכתחילה נוסח כתב האישום נגד הנאשם באופן מקל. העונש בהסדר הטיעון הוא עונש שקולתו חורגת מהראוי".
לדבריה, "הנאשם הועמד לדין בגין מעשה סדום שעונשו המירבי הוא 16 שנות מאסר. מדובר בעבירה חמורה ביותר. ההקלה שניתנה לנאשם בהסדר הטיעון מפליגה והעונש הראוי בעבירות מסוג זה חמור בהרבה". השופטת הוסיפה כי "זה דורש ענישה משמעותית כלפי עברייני מין, גם אם הם בני נוער. זאת במיוחד לנוכח ריבוי עבירות מסוג זה".
הפרשה המזעזעת אירעה באפריל 2007 בעיר במרכז הארץ, לאחר שחבורת נערים החליטה להעניש נערה בת 14 שלכאורה הפיצה שמועות על נטייתו המינית של אחד מהם. אחד הנאשמים הזמין את הנערה לפגישה בגן ציבורי, שם שתיים מהנערות הכו אותה במכות ובאגרופים. לאחר מכן, הם גררו אותה לחצר בית ספר, ואנסו אותה לבצע מעשה סדום בנאשם המרכזי. כל זאת לעיני שני נערים נוספים, בזמן שאחת הנערות מחזיקה בה ואחרת מצלמת את המעשה בטלפון הסלולרי. לאחר המקרה, הם הותירו אותה בוכה, חבולה ומושפלת ונטשו את המקום.
"שיקולי התביעה אינם מאוזנים"
בית המשפט החמיר גם בעונשה של הנאשמת המרכזית בפרשה וגזרה עליה עשרה חודשי מאסר בפועל ועשרה חודשים נוספים על תנאי. גם במקרה שלה דחתה השופטת את הסדר הטיעון לאחר שכלל עבודות שירות בלבד. על נערה נוספת נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל וארבעת המורשעים האחרים קיבלו עונשי מאסר על תנאי.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על הפרקליטות גם בעניין זה ודחתה את הסדר הטיעון עם הנאשמת המרכזית, שהיא זו שצילמה את המעשה.
"שיקולי התביעה במקרה זה אינם מאוזנים והם מעדיפים בבירור את אינטרס הנאשמת על פני האינטרס של המתלוננת הפגועה ועל פני האינטרס הציבורי הרחב. אין מקום להפלותה לטובה רק כי היא נערה ולא נער.
בהתנהגותה היו כל הסממנים של אכזריות לשמה, אלימות פיזית ישירה, וחוסר גילוי רגש אנושי בסיסי. קשה להבין מאילו מקורות שאבה נאשמת זו את השראתה למעשים שיש בהם רמה גבוהה של אכזריות, גסות ואטימות לב לתחנוני הקורבן".