והגדת לבנך: חסכמים טובים ממתקני התפלה
ב-2008 החליטה רשות המים לחלק לנו חסכמים, איתם נוכל לחסוך 15 אחוז מצריכת המים בבית, ואשתקד הבטיחו זאת רשמית. בינתיים קיבלנו מהם רק תירוצים. חסכמים בכמה שקלים בודדים, מתקנים לתפיסת גשמים ותוכנית לעידוד החיסכון עדיפים על עוד מתקן התפלה זולל אנרגיה
לאחרונה עבר בכנסת חוק המחייב התקנת חסכמים בכל מבני הממשל וציבור בישראל. צריך לברך את חברי הכנסת שסוף סוף החליטו לשים קץ לביזבוז המים והחליטו שמבני הציבור בישראל אכן צריכים לתת דוגמה לציבור בכל הקשור לחיסכון. כמה חבל שהתקנת החסכמים בכל בית בישראל - כפי שהבטיחו ברשות המים לפני יותר משנה - טרם התחילה.
בעזרת התקנה של חסכם בברז או ראש המקלחת ניתן לחסוך עד כדי 15 אחוז מצריכת המים הביתית בישראל. המשמעות היא עשרות מיליוני מ"ק מים שייחסכו את הצורך בבנית עוד מתקני התפלה יקרים, שגם פולטים גזי חממה ופוגעים בסביבה. עלות חסכם היא שקלים בודדים וכל אזרח מסוגל לבצע את זאת ללא בעיה, אך במרבית הבתים בישראל אין חסכמים, ויש צורך בהכוונה ועזרה מרשות ממשלתית להתקנתם.
כבר בקיץ 2008 דנו ברשות המים במבצע להתקנה של חסכמים בכל בית בישראל. במשך כשנה נבחנו חלופות שונות. באפריל כינסה רשות המים מסיבת עיתונאים והבטיחה שבמאי יקבל כל בית בישראל חסכמים ושעון חול למדידת הזמן במקלחת. רק באוגוסט, לאחר הידרדרות נוספת במצב משק המים, יצא לדרך המכרז לביצוע הפרויקט.
מאז יש לרשות המים בעיקר תירוצים: המכרז התברר כמורכב מאוד, התגלע ויכוח האם לרכוש את החסכמים בישראל או לייבאם, והייתה גם שביתה של עובדי הרשות - ש"תקעה" את העסק. אבל השביתה הסתיימה כבר לפני חודשיים, ומאז ההחלטה על חלוקת חסכמים לבתים עברו כבר כמעט שנתיים - חסכמים עוד לא קיבלנו.
התקנת חסכמים על הברזים היא אמצעי פשוט שצריך להשתלב במדיניות רחבה של ניהול ביקושים למשק המים. מדינות מערביות רבות הנמצאות באקלים ים תיכוני וצחיח (אוסטרליה, קליפורניה, ספרד וקפריסין למשל) אימצו מדיניות כזאת לאחר שהבינו שנוכח שינוי האקלים והגידול באוכלוסיה יש למנוע ביזבוז מים - ולא רק להגדיל את ההיצע. מדינות אלה הצליחו לצמצם את צריכת המים העירונית בעשרות אחוזים.
יעד הצמצום שהציבה רשות המים, של 10 אחוזים בצריכה הביתית בישראל - נמוך מידי. אפשר לחסוך יותר בהשקעה נמוכה מזו הנדרשת להקמת מתקני התפלה חדשים, ומבלי לגרום אי נוחות או פגיעה באיכות החיים. הנה ראו כיצד רק כתוצאה מהקמפיין לעידוד החיסכון ואימת היטל הבצורת אשתקד הושג חיסכון של 12 אחוז בצריכה העירונית לעומת 2007. החיסכון הזה הושג ללא תמריצים נוספים להשקעה בחיסכון - רק הודות למודעות.
ההכנסות מתעריפי מים גבוהים על צריכת יתר (היטל בצורת) והקנסות על שימוש חורג צריכים לשמש לסיבסוד תוכנית לתמרוץ רכישת חסכמים ומתקנים לתפיסת מי גשמים (למשקי הבית) ונגר עירוני (לתאגידי המים). בקפריסין ואוסטרליה למשל, מסבסדים התקנת מערכות למחזור מים אפורים, מערכות לתפיסת מי גשמים ותכנון משמר מים בגינות.
שילוב אמצעים שכזה יש לו פוטנציאל חיסכון של כ-20 עד 25 אחוז מצריכת המים העירונית - 200 עד 250 מיליון מ"ק בלי השקעה במתקני התפלה. למה אנחנו מחכים?
לפנייה לכתב/ת 
