איך הרוויחו הבנקים 5.4 מיליארד שקל ב-2009?

עונת הדו"חות לשנת 2009 הסתיימה וחמשת הבנקים הגדולים יכולים להביט בחיוך על הרווח העצום שרשמו בשנה החולפת. סך הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים הגיע ל-5.4 מיליארד שקל. לאומי הציג רווח של 2 מיליארד שקל, הפועלים - 1.3 מיליארד שקל, דיסקונט - 923 מיליון שקל, הבינלאומי - 568 מיליון שקל ומזרחי-טפחות רשם רווח של 568 מיליון שקל.

ההכנסות הכוללות של הבנקים מעמלות שונות הגיעו לכ-13.5 מיליארד שקל. עלויות השכר בחמשת הבנקים עמדו על יותר מ-14 מיליארד שקלים.

כבכל שנה סוגיית שכר הבכירים ממשיכה לעורר עניין כאשר שיאן השכר בענף הבנקאות הוא מנכ"ל מזרחי-טפחות, אלי יונס, שעלות השכר שלו הגיעה ב-2009 לסכום של 18.6 מיליון שקל. במקום השני ניצב מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, עם עלות שכר של 11.7 מיליון שקל. יש לציין כי עלויות השכר כוללות הפרשות לפנסיה והטבות שונות, חלקן באופציות שאינן משכורת ישירה.

הבנקים טוענים כי בעקבות שינוי מבנה העמלות, במהלך שנת 2008, נמנעו מהם הכנסות בקטגוריה זו בסכום מצרפי המתקרב למיליארד שקלים, אך אין צורך לדאוג להם, ההכנסות מעמלות עדיין מגיעות לסכומים גדולים במיוחד. כך, לדוגמא, ההכנסות מדמי ניהול חשבון בבנק הפועלים לבדו מגיעות ל-940 מיליון שקל.  

ולמרות זאת, מבחינת ההכנסה מעמלות אכן מדובר בירידה. "הפיקוח הפך את התעריפון לאחיד ותחם את סוגי הפעולות שבגינם אפשר לגבות עמלות", מסביר טרנס קלינגמן, מנכ"ל משותף ומנהל המחקר במיטב ברוקראז', "יש גידול באוכלוסיה ובפתיחת חשבונות ולכן ההכנסה מעמלות היתה אמורה לגדול, אך זה לא גדל, אלא קטן".

עם זאת, מציין קלינגמן, כי עיקר הפגיעה היא איכותית ולא כמותית. הייתרון מבחינת הבנקים בהכנסות מעמלות הוא בכך שמדובר בהכנסה יציבה וקבועה. כעת הבנקים "נדרשו" להמיר אותה בהכנסה ממרווחי הריבית על אשראי הצרכני שהם נותנים. ושם הריבית עלתה.

הפרה החולבת – כרטיסי האשראי

מעל 5 מיליון כרטיסי אשראי פעילים, מחזור פעילות של 170 מיליארד שקל בשנה, והכנסות של כ-3.5 מיליארד שקל, הניבו כרטיסי האשראי לבנקים. חברות כרטיסי האשראי רשמו בשנת 2009 רווח נקי מצרפי של כ-540 מיליון שקל, המהווה כ- 10% מסך רווחי חמשת הבנקים בשנה זו. כך לדוגמא תרומת חברת ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים, הגיעה ל-13% מסך רווחי הבנק ותרומת לאומי קארד שבבעלות לאומי הגיעה ל-5% מסך רווחי הבנק.

תחרות קשה בשוק המשכנתאות

תחום מרכזי נוסף בענף הבנקאות שהתעורר לאחרונה לתחרות אינטנסיבית הוא שוק המשכנתאות. "לבנקים יש שתי בעיות עיקריות: הם לא יכולים לחלק דיוידנד בגלל הוראות הפיקוח למרות שיש להם רווחי הון, ויש תחרות מאוד עזה מצד הגופים המוסדיים שרוכשים אג"חים", אומר קלינגמן.

החברות המנפיקות אג"חים, מגייסות כסף מהגופים המוסדיים שאינם נזקקים להלוואה מהבנק וכך מוצאים את עצמם הבנקים כשהם מחפשים למי להלוות את הכסף הזה כדי להרוויח עליו. או אז פונים ללווים פוטנציאליים באמצעות שוק המשכנתאות. "בשנה שעברה לא היה ברור מה החוסן של משקי הבית, בגלל המשבר" מציין קלינגמן. לדבריו, עכשיו התמונה התבהרה והבנקים מבינים שמצב הלקוחות טוב ויש להם יכולת לעמוד בהלוואה, מה שמוביל למאבק בין הבנקים והרצון של כל אחד מהם להגדיל את נתח השוק שלו.