"הגישה של סטנלי פישר מעודדת עבריינות"

"החלטת נגיד בנק ישראל,סטנלי פישר, להסתיר את המידע על החשדות נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, הייתה החלטה שגויה שפגעה בזכות הציבור לדעת". כך אמר ל-ynet מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד, בתגובה להצהרתו של פישר לפיה הוא ידע על החשדות ונמנע מלפרסם אותם. 

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חשף היום (ה') את מה שכולם כבר ידעו: לבנק המרכזי ולעומד בראשו היה מידע על תוכן החשדות נגד דנקנר, מידע זה הוא שעמד לנגד עיניהם כשהחליטו להדיח את דנקנר - והנגיד החליט להסתיר את המידע מהציבור. פישר לא פרסם גם היום את תוכן המעשים שהוא מייחס לדנקנר ולא אמר האם ידע שמתקיימת נגדו חקירה ביאח"ה. התנועה לחופש המידע כבר פנתה לבנק ישראל בעבר ושאלה מה המידע שגרם לפישר לפעול להדחתו של דנקנר, ומדוע הוא מסתיר את המידע הזה, ואף תכננה להגיש עתירה לבג"ץ, שלא יצאה לפועל מסיבות טכניות.

"פישר פעל מתוך גישה פטרנליסטית ופגע בזכות הציבור לדעת", אומר פלד. "בנק הפועלים מחזיק בכסף של הציבור, הרבה מאוד כסף, ולאנשים מגיע לדעת מה עושים אתו. בין אם יש אמת בחשדות נגד דנקנר ובין אם לא, הגישה של פישר עלולה לעודד את העבריינים העתידיים ואת אלה ששוקלים לבצע עבירות. הידיעה שאפשר לעשות דברים חמורים ואחר כך לסגור אותם בשקט בחדרים חשוכים מעודדת עבירות. עם כל ההערכה לפישר, פרסום הוא אקט הרבה יותר מרתיע מנזיפה שקטה של הנגיד. גם לאחר הדחה, אנשים ימשיכו לחשוש ממבוכה ציבורית. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

פישר טוען שחשש מפאניקה שתפגע ביציבות המשק. זה קרה בעיצומו של משבר כלכלי. האם עצם הפרסום לא היה מכניס את הפועלים לגל קריסות הבנקים בעולם?

"זאת גישה שכבר אבד עליה הכלח. במאה ה-21 המידע דולף איכשהו בכל מקרה. דווקא בשל כך, הסתרת מידע היא מסוכנת כי היא מעודדת שמועות שעלולות ליצור פאניקה מוגזמת. המציאות הפוכה ממה שפישר חושב: הציבור מספיק בוגר בשביל לא להיכנס לפאניקה מפרסומים, ודווקא התנהגות שקופה של הרשויות מרגיעה אותו. אני לא טוען שצריך לפרסם כל דבר ברגע שלנגיד נודע עליו, אבל צריך לפרסם בהקדם האפשרי. מה מנע ממנו לפרסם את הדברים שבועיים, חודש או חודשיים אחר כך? מדוע הוא שתק עד שיאח"ה פרסמה שיש חקירה? ומדוע הוא ממשיך לשתוק עד עכשיו, ולמעשה, אינו מספר לציבור את תוכן הדברים". 

בבנק ישראל סירבו להגיב לידיעה.

פישר: ידענו ושתקנו

"היה לנו מידע ביחס לנושאים שבגינם נחקר דנקנר במשטרה", אמר הבוקר (ה') סטנלי פישר בראיון לגל"צ. "הדבר שהטריד אותנו אז היה עובדה שהיינו באמצע המשבר העולמי והיה בעיה בבנק השני בגודלו במדינה. זה מצב מאוד שברירי ואם אתה עושה טעות זה יכול לגרום לבעיה ענקית".

פישר אישר בתכנית כי הבנק המרכזי נמנע מלנקוט צעדים חריפים יותר מאלו שננקטו וכמו כן נמנע מלחשוף את שידע אודות דנקנר מפני שביקש למנוע זעזוע במערכת הבנקאית בעיצומו של המשבר העולמי. "היו כל מיני דברים שיכולנו לעשות ולא עשינו כי רצינו לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית", אמר הנגיד, "היו כל מיני שאלות. כל מיני לחצים מהתקשורת שלפעמים היו מוגזמים ופשוט הצטרכנו להתמודד איתם. לא רצינו להפחיד את הציבור".

בתחילת חודש מרס 2010, נודע כי יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, נחקר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד לביצוע עבירות פליליות מתחום טוהר המידות, ובין היתר בחשד להפרת אמונים. בין היתר נחקר דנקנר לגבי הלוואות שקיבל, אשראי שנתן, וכן תנועות בחשבונו האישי, בהיקף של מיליוני שקלים, בעת מילוי תפקידו כיו"ר דירקטוריון הבנק. על פי החשד מהלכים אלה נעשו שלא כדין.

במרס 2009 פרץ עימות גלוי בין בנק ישראל לבין בנק הפועלים, על רקע התפטרותו של מנכ"ל הפועלים דאז, צבי זיו, והחלפתו במנכ"ל המכהן, ציון קינן. בדו"ח שהגיש המפקח על הבנקים זמן קצר לאחר מכן, נמתחה ביקורת קשה על יו"ר הדירקטוריון דאז, דני דנקנר, וכעבור זמן קצר הפכה דרישת בנק ישראל לבדיקת הליך המינוי לדרישה כי דנקנר יודח מתפקידו.

לציבור הרחב לא נודע עד כה הרקע לדרישה ופישר אף נמנע מלחשוף את שיקולי הבנק המרכזי בפני חברי כנסת. הלחצים שהופעלו אז על בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, היוו רקע לעימות גלוי בינה לבין הנגיד, שדרש כי בעלת השליטה בבנק תכבד את מרותו של הבנק המרכזי על הבנקים ותסיים את כהונתו של דנקנר מבלי לקבל הסברים מבנק ישראל.