האם טביעות אצבע יכולות להיעלם?

מתברר כי אפשר להסיר את טביעות האצבעות, בכוונה תחילה או שלא במתכוון. במאי 2009 התפרסמה באתר האינטרנט של כתב העת Annals of Oncology דוגמה מדהימה של המקרה השני: אדם בן 62 מסינגפור נעצר בדרכו לארצות הברית, מכיוון שבסריקה שגרתית של טביעת האצבע התגלה שכלל לא הייתה לו טביעה.

האדם, שזוהה רק בכינוי "מר ס'", טופל בתרופה הכימותרפית קפציטבין (או בשמה המסחרי "קסלודה") במטרה לעצור את התפתחותו של סרטן הראש והצוואר שבו לקה. התרופה גרמה להופעה מתונה של תסמין היד-רגל, תופעת לוואי הקרויה גם "אדממת אקרלית כתוצאה מכימותרפיה". השפעתה עלולה לגרום לנפיחות, לכאב, להתקלפות עור בכפות הידיים ובסוליית הרגל - וגם, כמתברר, לאיבוד של טביעות האצבעות.

מר ס', ששוחרר לאחר שהחליטו הרשויות שאין בו סיכון ביטחוני, אומר שלא הבחין בהיעלמות טביעות האצבעות שלו לפני שיצא לטיול. לאחר התקרית, איתר הרופא שלו באינטרנט אזכורים לא רשמיים של מטופלי כימותרפיה אחרים שהתלוננו על איבוד טביעות האצבעות.

אדוארד פ' ריצ'רדס, מנהל התכנית לחוק, מדע ובריאות הציבור באוניברסיטת מדינת לואיזיאנה, אומר שמחלות אחרות, פריחות וכדומה עשויות להשפיע באותה צורה. "אפילו פגיעה מן הצמח אוג ארסי יכולה לעשות זאת". אך הוא אומר ש"אם לא גרמתם לעור לנזק בלתי הפיך, אז אם יניחו לו, הוא יתחלף בקצב מהיר למדי, והרקמה תשתקם".

קייסי ורתהיים, נשיא חברת Complete Consultants Worldwide שביצע עבודות בתחומי הרפואה המשפטית והביומטריה בשביל משרד ההגנה של ארה"ב, אומר שהאנשים שמאבדים את טביעות אצבעותיהם לעתים הקרובות ביותר הם בנאים, ששוחקים את רכסי הטביעות במהלך העבודה עם חומרים מחוספסים וכבדים וכן "אנשים שעובדים עם סיד (סידן חמצני) מכיוון שהוא בסיסי מאד וממיס את שכבות העור". גם טביעות האצבעות של פקידים עשויות להיפגע, "כי הם עובדים כל היום עם נייר והמגע בו נוטה לשחוק את פרטי הרכסים."

"כמו כן," אומר ורתהיים, "האלסטיות של העור פוחתת עם הגיל, כך שקשה לזהות את טביעות האצבעות של קשישים רבים. הרכסים מתעבים; המרחק בין פסגת הרכס ותחתית התלם מתקצר, כך שהטביעה פחות בולטת". צריבה, באמצעות חום או כימיקלים, יכולה לטשטש גם כן את טביעת האצבע, אך אז הצלקות שנוצרות עשויות להפוך בעצמן למזהה ייחודי.

ורתהיים אומר שתועדו מקרים רבים של פגיעה מכוונת בטביעות האצבעות. ברוב המקרים אלה, האנשים גורמים נזק לשכבת העור שיוצרת את ה"תבנית" של טביעת האצבע ולאפידרמיס שבונה את פני השטח. הוא מספר שהמקרה המתועד הראשון של פגיעה בטביעת האצבע אירע ב-1934, היה של תאודור "ג'ק הנאה" קלוטס, ראש כנופיה שנודעה בשם "חוטפי הקולג'".

"כשהמשטרה הגיעה אליו בסופו של דבר", משחזר ורתהיים, "הוא שלף את אקדחו והשוטרים שהשיבו אש הרגו אותו. כשבדקו את טביעות האצבעות שלו לאחר מותו, גילו שכל אחת מאצבעותיו נחתכה בסכין, שיצר צלקות בצורת חצי עיגול סביב הטביעות. התקשורת הפכה אותו לגיבור, אך זו הייתה עבודה חובבנית: ההליך השאיר די והותר פרטי רכסים כדי לזהותו".

הכתבה התפרסמה בגיליון פברואר של המגזין סיינטיפיק אמריקן - ישראל " בהוצאת אורט