מה קורה לעולם כשאתם שוכחים לכבות את האור?

זה סיפור שמתחיל כשיוצאים מהבית ושוכחים לכבות את האור. דבר פשוט לכאורה, שיכול לקרות לכל אחד בכל יום. לכאורה, למי אכפת? הרי את מחיר השיכחה תספגו בחשבון החשמל הקרוב. אבל האמת היא שהרגע שבו שכחתם להסיט את מתג החשמל הוא הרגע שבו החלה פעולת שרשרת בלתי מורגשת אך אמיתית לגמרי, סוג של חג גדיא סביבתי, ומי שמשלם את המחיר היקר הוא כדור הארץ.

האור דלק כמה שעות סתם; אצלכם, אבל גם בעוד כמה אלפי בתים אחרים נשאר אור דולק ללא צורך, וכשסופרים את זה בימים ובחודשים זה כבר לא מעט חשמל שבוזבז. נכון שהאור ששכחתם לא יחולל משבר אנרגיה עולמי, אבל מי שאחראי על הנושא מנהל רישום קבוע של כושר הייצור לעומת הביקושים, וכשהביקושים גואים לעומת כושר הייצור, הוא מעלה דרישה להקים תחנות כוח.

כל תחנת כוח גובה מחיר מהסביבה. תחנות כוח סולאריות צריכות שטח רחב ידיים; טורבינות רוח אי אפשר לשים איפה שרוצים, ויש האומרים שהן פוגעות בנוף ובציפורים; גז טבעי צריך למצוא, לשאוב, ואז להקים תשתית הולכה ומתקני טיפול - כלומר צריך קרקע. תחנות כוח גרעיניות - טאבו בלא מעט מדינות בינתיים. הכי קל וזול להקים תחנות כוח פחמיות. תשאלו את הסינים, שכדי להזין את הכלכלה הרעבתנית שלהם מקימים אותן בצרורות. וגם אותנו תשאלו: חברת החשמל מרוצה מאוד מהגז הטבעי שמצאו פה לאחרונה, אבל עדיין טוענת שאין מנוס מלהקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון.

התחנה הזו, שתספק חשמל בהיקף של 1,200 מגהוואט, ותעלה למשק כ-1.5 מיליארד דולר, צפויה לדרדר את איכות האוויר באשקלון ולדעת מומחים מתחום הרפואה גם להשפיע על התחלואה באזור. מי שאמורה לדון ולהחליט על הקמת התחנה הזו היא ועדה מיוחדת של משרד הפנים הקרויה "הוועדה לתשתיות לאומיות" - ות"ל בראשי תיבות. אלא שלחץ שהפעיל לאחרונה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן על ראש הממשלה, הוביל להחלטה לדחות את הדיון בות"ל עד שהממשלה עצמה תדון בנושא ובכל ההשלכות שלו.

ארדן טוען שאין צורך למהר ולהקים את התחנה הפחמית באשקלון. לדבריו, יש להמתין עם ההחלטה עוד כמה שנים, עד שניתן יהיה אולי להסב את התוכנית ולהקים במקומה תחנת הפועלת על גז טבעי, או שאולי להפעיל תוכנית ארצית לחיסכון באנרגיה שתייתר אותה לגמרי.

מנגד אומרים בחברת החשמל שאי אפשר לבסס את כל משק החשמל בישראל על גז טבעי. לדבריהם, מספיק תקלה אחת בתחנת הגז כדי להשבית אותה, ולהפריע לאספקת החשמל הסדירה לאזור - וזה ממה מסכן חיים. הפתרון היעיל ביותר, לדעתם, הוא הקמה של התחנה הפחמית במודל משופר - שאינו מזהם את האוויר, ואז כושר הייצור יגדל כך שניתן יהיה להשבית ולשדרג גם את תחנות הפחם האחרות, בחדרה למשל.

אבל יש עוד נתון שצריך להוסיף למשוואה: תחנת כוח פחמית לא פולטת רק זיהום אוויר אלא גם הרבה מאוד גזי חממה.

בניגוד לתחומים אחרים, הרי שבתחום פליטת גזי החממה לאטמוספירה אין לישראל סיבות רבות לגאווה. הערכות שבוצעו במשרד להגנת הסביבה מלמדות שאנו צפויים להכפיל שיעור פליטת גזי החממה שלנו בעשור הקרוב. אגב, לא רק אנחנו; גם מדינות רבות בעולם נמצאות במצב דומה. על סין כבר דיברנו, אבל בלהט הפיתוח והצמיחה הכלכלית גם מעצמות עולות כמו הודו וברזיל "שכחו" לרסן את עצמן, ולמתן את היקף הפליטות שלהן.

בשונה מזיהום האוויר, לגזי החממה יש תג מחיר גלובלי ולא רק מקומי. לדעת רוב המדענים, פליטות גזי החממה מאיצות את שינוי האקלים משום שבאטמוספירה מצטברים הגזים הללו, שמונעים מחום השמש שאינו נקלט באדמה להיפלט בחזרה לחלל. לתופעה קוראים אפקט החממה, והיא משולה למעיל שאינו מאפשר לכדור הארץ להיפטר מעודפי החום שלו. הנושא נקלע לאחרונה למחלוקת חריפה ומתוקשרת אך אלפי המחקרים שנסקרו בדו"חות של הפאנל המייעץ לאו"ם בנושא קובעים כי התופעה באמת מעלה את הטמפרטורה הגלובלית; רבותי - כדור הארץ מתחמם.

המומחים סקרו לא מעט השפעות שיש להתחממות הזו, וגם סביב הנושא הזה התפתח לאחרונה ויכוח קולני, לאחר שהתברר שחלק מהממצאים שלהם שגויים ומוגזמים. אבל רק חלק. ישנו חלק אחר, משמעותי למדי, של עובדות המעידות על שינויים דרמטיים שנגרמים לאקלים כדור הארץ בגלל אפקט החממה.

ההתחממות הזו מאיצה את הפשרת הקרחונים בקטבים, משנה את אופי הזרמים באוקיינוסים, מחוללת שינויים במזג האוויר והופכת אותו לקיצוני יותר. וכן, הכוונה היא גם לסופות שלג ארוכות וקפואות כמו שחווה לאחרונה חצי הכדור הצפוני. הכוונה היא גם לשנות בצורת ארוכות וקשות שעוברות על אוסטרליה, ועל אזורים שונים באפריקה.

הטמפרטורה בעולם שצפויה לעלות, הקרחונים שכבר היום מאבדים נפח, העלייה במפלס מי הים שמאיימת לקבור איים

באוקיינוס ולשנות סדרי חיים של מיליוני בני אדם ברחבי העולם - על חלק מההשלכות החזויות של שינוי האקלים הויכוח טרם הוכרע, אך בסוגיה אחת אין כמעט ויכוח: המומחים השונים תמימי דעים ששינויי האקלים וההתחממות הגלובלית יגרמו, וכבר גורמים למעשה, למשבר מים עולמי.

הם מדברים על מיעוט במשקעים ביחס לשנים קודמות, הפיכתם של מקומות צחיחים לצחיחים יותר ובצורות חריפות וארוכות יותר, שיורגשו בעיקר במדינות מתפתחות ונחשלות. הפתרון, הם אומרים, יהיה הגדלת היצע המים העולמי; בכוכב ש-75 אחוז ממנו הם מים, ורובם מי-ים, הפתרון המתבקש הוא התפלה.

התפלה היא אולי הפתרון למצוקת המים העולמית, אך היא פעולה שגם לה יש מחיר סביבתי לא קטן. הרכז - המלחים שהוצאו מהמים כדי להפוך אותם לראויים לשתייה - מוזרם בחזרה לים וגורם לפגיעה בסביבה הימית. מתקני התפלה גם גוזלים שטחי חוף, שבמדינות כמו ישראל הם יקרי המציאות. אך הבעיה העיקרית במתקני התפלה היא הרעב הגדול שלהם לאנרגיה.

כדי להתפיל מים (בשיטה הנפוצה ביותר - אוסמוזה הפוכה) מפעילים עליהם לחץ גדול כדי להעביר אותם במסננים עדינים שמשאירים את המלחים מאחור. הלחץ הזה צורך כמויות גדולות מאוד של חשמל. אז נכון שאפשר להקים עוד תחנת כוח סולאריות וטורבינות רוח - אבל השאלה היא מחיר מול תועלת. תחנות סולארית לא פעילות מחצית מהיממה, ויעילות פחות בימים מעוננים. טורבינות רוח - לא מתאימות כאמור לכל מדינה. גז טבעי הוא סוג של פתרון אבל הפתרון היעיל והזול ביותר הוא... ניחשתם נכון: תחנות כוח פחמיות.

עכשיו תגללו למעלה עם העכבר, ותקראו שוב את הקטע שמסביר מה עושות התחנות הפחמית לכדור הארץ, ותגיעו כנראה עד מהרה שוב לכאן, לקטע שמדבר על שינוי האקלים, מיעוט המשקעים והצורך במתקני התפלה. ואז שוב, חוזר חלילה.

הפתרון? פשוט למדי. כבו את האור המיותר ואל תבזבזו חשמל. הביקוש ירד, תחנות הכוח שיוקמו יהיו ידידותיות יותר לסביבה, יחד עם מהלכים רבים נוספים אולי תצליח האנושות לבלום את שינוי האקלים, ואז אולי הגשמים יבואו בעיתם, ומתקני ההתפלה לא יהיו נחוצים עוד. אז אולי בעצם הכל דווקא כן תלוי באותו מנורה שלא כיביתם?