המדינה: על הכנסת לדון בפונדקאות לחד מיניים

המדינה טוענת כי היענות לבקשת השניים פירושה יצירת שינוי חברתי בעל השלכות רבות, וכי הגוף המתאים להידרש לכך הוא הכנסת ולא בג"ץ. "באשר לסעד החוקתי, הרי שמדובר בסעד מרחיק לכת ביותר, שכן במסגרתו מתבקש ביהמ"ש הנכבד לפסוע אף מעבר לסעד הדרמטי דיו של ביטול חוק או סעיף חוק, לחוקק פוזיטיבית ולהוסיף ללשון החוק טקסט נוסף, תפקיד השמור בעיקרו למחוקק ולא לביהמ"ש הנכבד".

"היענות למבוקש בעתירה משמעותה יצירת שינוי חברתי רב משמעות, שיש להיות ערים לו, וזאת בשני מישורים שכל אחד מהם בפני עצמו הינו מורכב: הכרה ישירה (או העמקתה) בסטטוס של תא משפחתי חד מיני מזה, והרחבה משמעותית בהיקף הסדר הפונדקאות מזה", נכתב.

לפי התשובה, "מאחר והשלכות אלו הינן רבות משמעות, חורגות מן הפן המשפטי גרידא ויש להן היבטים פילוסופיים, אתיים, מוסריים, חינוכיים, חברתיים ועוד, הרי שהגוף המתאים יותר להידרש למכלול האמור הוא הכנסת ולא ביהמ"ש הנכבד".

לצד זאת, כתבה המדינה בתשובתה כי "בהחלט ייתכן כי הגיעה השעה לבחון מחדש - ואולי אף לרענן - מוסכמות יסוד כדוגמת 'טבעיות' מוסד המשפחה ומשמעותו של מושג זה. השינויים החברתיים והתרבותיים, ההתפתחות הטכנולוגית, ההפרדה בין הורות ביולוגית להורות חברתית - כל אלו מערערים את הנחות היסוד שמלכו בכיפה בנוגע למהותה של משפחה ומציבים אתגר חברתי, מוסרי ואף משפטי בפני כולנו". המדינה הוסיפה כי ספק אם בית המשפט הוא המקום לתת תשובות לשאלות אלו.

בני הזוג עתרו לבג"ץ בחודש שעבר בבקשה להורות למדינה לאפשר להם להפוך להורים באמצעות פונדקאות.

בעתירה טענו השניים כי למרות שבידם היו כל האישורים הרפואיים, הוועדה סירבה להכיר בהם מאחר שחוק הפונדקאות קובע שהורים הם בני זוג - איש ואשה.

לטענתם, אין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". "לשון החוק היא תולדה של מציאות ארכאית שעברה שינוי מפליג בעשור וחצי שחלפו מאז הוא נחקק", נכתב בעתירה שתוגש באמצעות עורך הדין דורי ספיבק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

Read this article in English