האוכל הוא תמיד "משחק מקדים" מקובל
אצלנו זה היה המין עצמו. כל מפגש מיני שלנו כלל אחד או יותר מאבות המזון. הוא טרף ממני חמאת בוטנים, ריבות שסבתא הכינה, הניח על איבריי המוצנעים ממיטב מרכולתו, והפך את איבר מיני לסניף משגשג של בן אנד ג'ריס. השף העירום
מעבר לעובדה שפעילות אירובית, קרי סקס משובח, גורמת לי להיות רעבה כמו זאבה, יש משהו שורשי יותר
בקשר בין אוכל מפנק לבין קיום יחסי מין, אם זה ברמת השפה, ברמת התאווה, ואפילו ברמת ההקרבה (ונראה אתכן לוקחות צ'יפס מצלחתו של ג'ואי טריביאני, החבר הכי נהנתן של "חברים").
אני מגיבה כמו נקטרינה עסיסית כאשר רעבים עליי
מי מאיתנו לא שמעה את החזה שלה מדומה לא רק למשהו מאכיל אלא לאיבר אכיל? מי לא נעמד דום, תרתי משמע, רק ממשמע דבר זימה לגבי האפשרות שההיא "תטרוף" אותו הלילה? מי לא דמיינה עצמה כפרי תאוותני ממשפחת ה"מיציים", כאשר קיבלה הצעה מפתה להיות למטעם הלילה של חובב אכילת האיבר הנשי? לא יודעת מה איתכם, אבל אני מגיבה כמו נקטרינה עסיסית כאשר רעבים עליי, סועדים אותי, ובסוף מלקקים, את האצבעות.
התאווה לאוכל קשורה בקשר הדוק עם התיאבון המיני. אצל כולנו. כמו בשאר התחומים בחיים, יש כאלה שחיים בשלווה עם ההקשר הלירי בין השניים, ויש כאלה המוותרים על בסיס הפחמימה והופכים את זירת האירוע, במקרה זה את בני הזוג, לצלחת המשמשת לסעודה כיד המלך.
את "הזללן מהמלין" כנראה לא אשכח לעולם
זה אמנם היה מזמן, כמעט בתקופת חיים אחרת, אבל את הזללן מהמלין, כפי שאני מכנה אותו, כנראה לא אשכח לעולם. הוא לקח את המושג "לא ידע שובע" למקומות אחרים.
הזירה: ביתו המוקפד. בתפריט: אני ועוד שלל בלתי נגמר של מצרכי יסוד, שאפילו ניר צוק היה מתבלבל מהם.
לכאורה, בכניסתי לביתו של הזללן, לא הייתי יכולה לנחש שמדובר בבשלן אלטרנטיבי, שלא לדבר על השף העירום. יצאנו תקופה קצרה, והכל היה "נורמטיבי", כפי שנהוג לומר. נראה שמדובר בחיבור ברור. לא תיארתי לעצמי שמדובר בבחור עם פֶטיש עמוק לשילוב בין אוכל למין, גם לא כשדרש לדעת איזה קרם אני מעדיפה על העוגה שלי. הנורות לא נדלקו, אני כן.
בבית מוקפד, ונקי להפליא התיישבנו יחד על הספה, רק אני, הוא וכוסות היין שלנו. פלירטוטים, נגיעות ושאר קדימונים. עד כאן אני מעודכנת. את זה אני מכירה ויודעת היטב איך לעבד. מה שקרה מאותו הרגע, רק מעבד מזון היה יכול להכניע.
הזללן זרק אותי בסמכותיות על רצפתו המבריקה, וחיש קל העלים כל זכר למלבושים שלי. פיף פאפ, והכל עף.
אחוזת תדהמה רעדתי כולי. זה לא שאני שה תמים, ולילות סוערים לא היו זרים לי, אבל שכה יהיה לי טוב, לזה לא ציפיתי מאותו הייטקיסט חביב.
הרגשתי זרמים חמים של נוזל מפנק עוטפים את כולי
בעודי מתאוששת מאלמנט ההפתעה, הרגשתי זרמים חמים של נוזל מפנק עוטפים את כולי. תירגעו, ידידיי המקדימים את המאוחר, מדובר היה באותו רוטב מזוגג שתיארתי לו ערב לפני כאהוב עלי ביותר. מי היה מאמין שמה שאמי הכינה לי לעוגת יום הולדת בבית ילדותי יהיה יום אחד הכסות היחידה שלי בערב תאוותני במיוחד.
מתנות האכלה הן חיזור נפוץ בקרב זוגות, החל מקופסת השוקולדים המפורסמת, דרך ארוחות רומנטיות המשמשות כהקדמה לפעילות מינית, ועד הכנת ארוחת הערב או מזון למאהב פוטנציאלי. האוכל משמש משחק מקדים. חוויה חושנית בתחום האכילה צפויה להוביל לחוויות בתחום המיני.
אבל אצלנו זה היה המין עצמו. לא מקדים, ולא בטיח. כל מפגש מיני שלנו כלל אחד או יותר מאבות המזון. הוא טרף ממני חמאת בוטנים, שכה יהיה לי טוב, ריבות שסבתא הכינה, הניח על איבריי המוצנעים ממיטב מרכולתו, והפך את איבר מיני לסניף משגשג של בן אנד ג'ריס.
הסעודה האחרונה שלנו נערכה בסמוך לתקופה שבה הבנתי כי לפטיש שלו יש תוצאות במידת הג'ינס שלי. אף פעם לא הייתי פריקית של מאכלים דיאטטיים, אבל גם לא חתמתי על כך שבשביל לרדת לו, אצטרך לרדת בגדול.
משנפסקו הזלילות, נפסק העניין. הוא רצה אותי פתוחה כמו סניף של "טוני וספה", אני רציתי לפתוח את הדלת ולברוח. קצת יותר מתשעה וחצי שבועות של גרגרנות הספיקו לי כדי להבין שאני אמנם מעריכה את החיבור בין אוכל למין, מאמינה הדוקה בהקשר התאוותני של השניים, אבל עדיין לא מוכנה להיות הלחמניה התופחת של ה"מיס לוסי" שלו.
כאמור, תאוותנות וחגיגות קולינריות המשלבות מין לא זרות למין האנושי. לפיתוי של הנאה בלתי מרוסנת במזון והמיניות יש היסטוריה ארוכה של מתח תרבותי. דינן של חברות שאינן מצליחות להגביל את הביטוי של דחפים ביולוגיים אלה נחרץ בדרך כלל. נפילת רומא מתוארת לרוב כתוצאה של עודף-סקס, יותר מדי אוכל, יין ואורגיות. כך גם נפלה האימפריה הקולינרית-ארוטית שלי ושל השף העירום.
אני תאוותנית. החיבור בין אוכל למין כל כך ברור לי, שבהיעדרו של האחד אני מתנחמת בשני. אם לומר את האמת, גם בקיומו של אחד, אני אוהבת לקנח בשני. נכון שאידיאל היופי והמיניות דווקא מבקש מאיתנו לאכול פחות, או כמו שאוהבים להגדיר את זה היום, "לאכול נכון", אבל על בשרי העסיסי למדתי, שכאשר התשוקה אמתית בין בני הזוג, ולא רק למראית העין, אין כמו זלילה משותפת כדי לעורר את תאוות הסקס.
תמיד נמצא מיתאם בין עולם המזון לעולם המיני. ככל שהאכילה גסה יותר , קרובה יותר לזלילה, מופקרת משהו, כך גם יחסי המין. ככל שהאדם מוותר לעצמו על כללי הנימוס, הנורמות החברתיות, ההתאפקות, על כל אותן תכונות שאגר לאורך הציוויליזציה, כך הופכת ההתנהגות האנושית המינית למופקרת וחייתית יותר.
הדמיון המפותח של בני האנוש אף מקשר את השניים באופן כל כך הדוק, שמאכלים מסוימים מקבלים קונוטציה של אברי מין. לא צריך שאציג כאן את הצדפות, הקונוטציה שלהן ברורה לכל חובב מאכלי-ים ומאכלי-אשה. אין ספור פרסומות פיתו אותנו בדוגמנית אנורקטית המעמידה פני זוללת מאכל בצורה פאלית. "רוצה ביס, מיקי?" ומי היה אומר לא?
אז שיהיה בתיאבון לכולם וחג שמח!
לפנייה לכתב/ת 
