לארה פביאן מתחילה מחדש

"אני באה לשיר. לפרוש בפניכם בכנות ובנדיבות את עצמי", אומרת הזמרת לארה פביאן, יממה לפני שתעלה על במת היכל התרבות בתל אביב להופעה ראשונה בישראל. "ביקרתי אצלכם בעבר במסגרת אירוע פרטי חשוב, והזיכרונות מהמדינה הנהדרת שלכם קסומים ומאושרים. אני מחכה למפגש עם הקהל".

אהבתה של פביאן לישראל ידועה; זה קשור אולי ליהדותו של בן זוגה או לחברות עם אחינועם ניני שאיתה גם שרה בחגיגות השישים למדינת ישראל בטרוקאדרו בפריז. מה שבטוח שלפביאן, מהקולות הגדולים של הפופ האירופי מזה שנים, ההגעה לישראל היא משהו מיוחד.

פביאן. אבה מיוחדת לישראל

"אחינועם ניני היא אישה שאני מעריצה", אומרת פביאן כשאני מזכירה לה את המופע בפריז, "זה היה כבוד גדול בשבילי להשתתף באירוע הזה. שרתי בעברית את 'חורשת האקליפטוס' של נעמי שמר. גם היא אישה ומשוררת ראויה להערצה. אני מאוד אוהבת את השיר הזה שהוא מלא בתקווה, ואני מתכוונת לשיר אותו גם במופע בתל אביב".

זה שיר שנשמע תמיד כל כך ישראלי. אולי זה הגנים הסיציליאנים שמקרבים אותך לים תיכוניות הישראלית?

"יש הרבה מאוד דמיון בין העם היהודי לסיציליאנים, אם זה בחשיבות העליונה של המשפחה, האהבה האינסופית לילדים, והצורך להעביר הלאה ערכים מסוימים שחשובים יותר מכל לימוד אחר. אני מתכוונת למשל לדחף הזה לשאול כל הזמן שאלות, להעמיד את עצמך ואת העולם מסביבך בסימן שאלה כדי לקבל פרספקטיבה ולמצוא תשובות.

"אני נשואה למשפחה יהודית שאימצה אותי. תמיד הרגשתי שאין צורך לתרגם בינינו את הרגשות כי נקודות החיבור בין העמים והתרבויות שלנו רבות. אגב, זה נכון גם במוזיקה. אני חושבת שהשורשים שלי נוכחים בשירים, כמו למשל באופן שבו אני מניחה את הקול שלי, ולפעמים זה נשמע כמו קינה או תפילה. זה קיים גם בשירים ישראלים ויהודים רבים".

לא סלין דיון

נהוג להשוות משום מה את פביאן לסלין דיון. אולי בגלל שכמו דיון גם היא נעה ונדה בין הצרפתית לאנגלית. אולי כיוון שבמשך כמעט 20 שנה התגוררה בקנדה ובנתה קריירה בינלאומית מפוארת שהפכה אותה למגה פופ סטאר. אבל בניגוד לדיון, שמבצעת שירים מוזמנים, פביאן כותבת בעצמה לא מעט גם את הטקסטים וגם את הלחנים. התנועה המתמדת, החיים בדרכים, השפיעו לדבריה לא מעט על היצירה.

"מה שמעניין אותי תמיד זה המסע ולא בהכרח היעד הסופי", היא אומרת, "מסעות מטבעם מעוררים ומאירים בנו פינות חשוכות. הם מלמדים אותנו לדלג מעל מכשולים ולהתמודד עם צדדים שונים באישיות שלנו, לא בהכרח הכרנו לפני שיצאנו לדרך וזה נפלא. לא בחרתי במקצוע שלי, הוא בחר בי ובזכותו אני במסע אינסופי שאפשר ומאפשר לי מפגשים מדהימים. לפעמים זה קשה, לפעמים זה מופלא.

"בכל מקרה, זה הופך אותי לאדם עשיר ומורכב יותר. אם יש משהו שאני מאמינה בו באמת זה בפלא הזה שהחיים מאפשרים לנו להתעלות מעל למצב הקיומי הבסיסי שניתן לנו בתחילת הדרך, אם אנחנו רק רוצים. מכאן ואילך זו אחריות שלנו כבני אדם להגשים את עצמנו וללכת רחוק יותר מנקודת המוצא שהניחה אותנו בפתחם של החיים".

עד כמה המעבר בין השפות חשוב או משפיע?

מהם בעצם החומרים שעליהם מעניין אותך לשיר?

הומאז' לכבוד 40

השנה חגגה פביאן יום הולדת 40 ולרגל האירוע יצא לחנויות התקליטים אלבום חדש, בו היא מבצעת גרסאות כיסוי לשירים ששרו במקור ענקיות כמו דלידה, ברברה, פיאף, ורוניק סנסון ופרנסואז הארדי. גם לה יש את התחושה ששנות האלפיים סימנו בעולם המוזיקה דשדוש במקום, עידן שבו הכל קפא והסטגנציה שנותרה הולידה הרבה גרסאות כיסוי בלי כיסוי.

"השאלה המרכזית היא למה אתה רוצה לבצע גרסת כיסוי", היא אומרת, "מבחינתי האלבום הזה הוא לחלוטין לא נוסטלגי, אלא הומאז' והכרת תודה לכל מה שבנה אותי. הוא מהדהד זיכרון שנשאר חי בתוכי. זה נכון שיש סטגנציה והרבה פעמים היא באמת נובעת מבינוניות או מחוסר רצון להסתכן. זו בעיה כשזמר 'מוכר' את מה שהוא עושה ולא את מה שהוא. זו בעיה כשאדם עושה עסקים במקום להיות.

"אני חושבת שסטגנציה מגבילה את יכולותיו של האדם ואני משוכנעת שזו תקופה שאנחנו חייבים לעבור אם ברצוננו להשתנות. עם כל מה שעשינו לאורך השנים, כל מה שצברנו, כל הבינוניות והציניות והיעדר האלטרואיזם וכל שאר הדברים השליליים שאספנו בדרך, אנחנו חייבים להיכנס חזק בקיר ולשאול את עצמנו שאלות. אדם צריך לשמור על ענווה בטח מול הזמן. עם הזמן הכל מתפתח ומשתנה".

למעשה, דואטים לא מאיימים עליך וזה די נדיר במקצוע הזה שבו אנשים נלחמים על מקום מרכזי מתחת לפרוז'קטור

אחד מהדואטים היפים של פביאן היה "Malade", אותו שרה עם סרז' למה שמגיע בקרוב גם כן לישראל. "הוא מגיע בדיוק חודש אחרי. חבל שלא ניפגש", אומרת פביאן. "יוצא לנו להתראות די הרבה, סרז' הוא איש יוצא דופן ועבדנו לא מעט ביחד ואני מודה על כך. עבדתי עם הרבה אנשים שהיו מאוד משמעותיים בדרך שעשיתי, כמו סרז' וכמו מישל סארדו וג'וני האלידיי כמובן".

היית רוצה, כמו האלידי למשל, להיכנס יותר לתחום הקולנוע?

ומה עם האירוויזיון, היית עושה את זה עוד פעם?

אחינועם ניני עשתה את זה

השנה הקשה

ב-2004, אחרי משבר בחייה הפרטיים, החליטה פביאן להתרחק מעט מאור הזרקורים והפסיקה לשיר כמעט לגמרי. לדבריה השנה הקשה שעברה היתה שנה של גילויים אשר החזירה אותה לבמה שונה וחזקה יותר. "זו היתה שנה קשה שבה הרגשתי ששורשיי נגדעו. לא הייתי רוצה לומר יותר מזה", היא אומרת. "עשיתי מסע פנימי ולמדתי לאורכו לא מעט על עצמי. אני חושבת שקשיים מאפשרים לנו להתפתח ולצמוח מהם במובן זה, זו היתה גאולה".

שנה לאחר מכן יצא לחנויות האלבום "9". מצלול הספרה יכול להישמע בצרפתית כמו המילה "התחדשות", ולדברי פביאן לא מדובר ביד המקרה: "האלבום הזה היה לידה מחודשת, סגירת מעגל והתחלה חדשה".