דנקנר נגד הייבואנים: האם יוטל מס על נייר חום?

הוועדה המייעצת לשר התמ"ת תמליץ לגבות היטל היצף קבוע על יבוא נייר חום לישראל מארבע מדינות אירופה השולטות בשוק זה. ההמלצה מבוססת על בקשת נייר חדרה מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, שהיא היצרנית היחידה בישראל של נייר אריזה (המיוצר מנייר חום), והמתחרים היחידים שלה בשוק המקומי הם הייבואנים.

המלצת הוועדה תוגש לשר התמ"ת בנימין בן אליעזר בתוך כשבועיים, ולאחר מכן תועבר לחתימת שר האוצר וועדת הכספים.

בקשתה של נייר חדרה לקביעת ההיטל הוגשה בתחילת 2009 לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, ראובן פסח, בטענה כי יצרנים זרים, רובם מאירופה, מייבאים לישראל נייר חום במחיר הנמוך ממחירו בארץ המקור (מחיר היצף) במטרה לשבור את התחרות המקומית.

פסח מצא שיש ממש בבקשת החברה, וקבע היטל זמני של 52–67 אירו לטונה נייר מיובא מכלל מדינות האיחוד האירופי, המהוות, כאמור, מקור עיקרי לייבוא סחורה זו לישראל. פסח המליץ כי המס הקבוע יוטל גם הוא על כלל מדינות האיחוד, אך הוועדה לגיבוש מדיניות הקבע בנושא תמליץ לסייג המלצה זו, ולהחילה על יבוא מארבע מדינות בלבד - גרמניה, ספרד, איטליה ומדינה אירופית נוספת.

למיסוי היצף על יבואני הנייר החום קמו כמה מתנגדים, ובראשם רשות ההגבלים העסקיים, היבואנים ויצרני הקרטון המקומיים. ברשות ההגבלים טענו כי הייבוא הוא התחרות היחידה שקיימת למונופול של נייר חדרה בתחום הנייר החום.

עוד נטען ברשות כי החישוב שעל פיו קבע התמ"ת כי יש הצדקה להטלת המס היה שגוי. יבואני הנייר החום טענו כי היטל ההיצף יפגע ביחסי הסחר של ישראל והאיחוד האירופי.

יצרני הקרטון המקומיים, שהם הצרכן העיקרי של נייר חום בישראל, טענו בעבר כי ההיטל יגרום להם מחנק אשראי, יעלה למשק כ־200 מיליון שקל ויוביל לפיטורי מאות עובדים.