בדרך לשליחות בחו"ל? כמה מס תשלמו - ולמי
נשלחתם ע"י המעביד לתקופה ממושכת בחו"ל? המשפחה יצאה לשליחות? תשלום המס על הכנסותיכם במהלך שהותכם בחו"ל עשוי להשתנות. האם אתם מוגדרים כתושבי חוץ? האם מדינת היעד חתומה על אמנת מס עם ישראל? מדריך לרילוקיישן
העתקת מקום המגורים לחו"ל במסגרת העבודה מעלה שאלות רבות בנוגע לחבות המס. עובד בחברת היי-טק שנשלח על ידי המעסיק לעבוד תקופה ממושכת בחו"ל, עשוי לגלות כי הוא נחשב לתושב ישראל וכפועל יוצא, חייב במס מלא בישראל ובדיווח על הכנסותיו מחו"ל, גם אם הוא קיווה כי הוא יוכל ליהנות משעורי המס הנמוכים הנהוגים באותה מדינה.
היבטי המס הכרוכים בניתוק תושבות ומעבר לחו"ל הינם רבים ומורכבים ולא ניתן בכתבה אחת לכלול את כולם. בעזרת עו"ד עדי מנטל ועו"ד מוטי ברק ממשרד אורי כליף ושות' המתמחה במיסוי בינלאומי, ננסה לענות לפחות על חלק מהשאלות העיקריות.
ישראלים רבים נוטים לחשוב כי מרגע שעברו לשהות ולעבוד במדינה זרה, הם אינם חייבים עוד במס בישראל. תפיסה זו היא מוטעית, ובהחלט ייתכן שעל פי דין המס הפנימי הישראלי הם עדיין נחשבים תושבי ישראל לצורכי מס. אם אדם לא ניתק תושבות, הוא יהיה חייב במס בישראל על הכנסות מחוץ לישראל. אם שולם מס במדינה הזרה, בדרך כלל, מס זה יוכר בזיכוי כנגד המס הישראלי.
מה זה ניתוק תושבות? מתי אחשב כתושב ומתי לא?
תושבות ישראלית נקבעת לפי מבחן מהותי הקרוי "מרכז החיים". לפי מבחן "מרכז החיים" יש לבחון את מכלול קשריו של האדם לישראל, ביניהם מקום בית הקבע, מקום המגורים, מקום העבודה או העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכלים ומקום הקשרים החברתיים. ככל שבחינת מכלול הסממנים מלמדת על קשר חזק יותר לחו"ל, יקבע כי מרכז חייו של אדם הינו מחוץ לישראל ואותו אדם ייחשב תושב חוץ ולהפך.
לצד מבחן "מרכז החיים", נקבעו חזקות מספריות, לפיהן שהייה בישראל של למעלה מ- 183 ימים בשנת מס או למעלה מ- 30 יום בשנת מס וסה"כ 425 יום במצטבר (בשנה זו ובשנתיים שקדמו לה), מקימה חזקה שמרכז חייו של אדם הינו בישראל. מאחר והחזקות ניתנות לסתירה על ידי מבחן "מרכז החיים", קיימת אפשרות שאדם יחשב תושב חוץ על אף שהוא שוהה יותר מ- 183 ימים בשנה בישראל או 425 יום במצטבר בשלוש שנים.
ממתי אדם נחשב לתושב חוץ?
בהתאם לפסיקה בנושא תושבות, רשויות המס החזיקו בדעה כי ניתוק התושבות אינו "אקט חד", אלא תהליך הנבנה על "רצף מסוים", כך ששינוי "מרכז חיים" אינו יכול להיעשות ביום אחד. דעה זו, היוותה מקור למחלוקות רבות בין נישומים לבין הרשות באשר למה נחשב כמועד ניתוק התושבות.
בעוד שנישומים טענו כי מועד הפיכתם לתושבי חוץ הינו מרגע עלייתם על כבש המטוס, רשות המסים טענה כי יש לקבוע מועד זה כעבור שנה או שנתיים וזאת גם אם בתקופה זו מספר הימים בהם שהה הנישום בישראל היה קטן מאוד.
חלק מחוסר וודאות זו באשר למועד ניתוק התושבות, הוסר במסגרת הרפורמה לעולים חדשים ותושבים חוזרים לרגל שנות ה - 60 של מדינת ישראל (תיקון 168 לפקודה). במסגרתה הורחבה הגדרת תושב חוץ כך שבתנאים מסוימים אדם יוכר כתושב חוץ כבר מהיום הראשון באותה שנה בה עזב.
הגדרה זו גוברת על החזקות שבהגדרת תושב ישראל. לפי נוסחה זו יכול אדם להמשיך לקיים "זיקות" בישראל במהלך השנתיים הראשונות לעזיבתו לחו"ל ובלבד שנמצא יותר מ – 183 יום בחו"ל בכל שנה, ובמידה ויראה שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר מכן, יוכל עדיין להיחשב תושב חוץ כבר מתחילת התקופה. חשוב לציין כי לעקרונות הללו קיימים סייגים וחריגים.
לאיזו מדינה אתם עוברים?
ישראלים רבים לא מודעים כלל לעובדה שמעבר לפקודת מס הכנסה קיים גם דין אחר, בינלאומי, הנקבע במסגרת אמנות המס שיש לישראל עם מדינות שונות בעולם (אמנות למניעת כפל מס). לאמנות אלו מעמד הגובר על הוראות הפקודה והתקנות שמכוחה.
לכן, יש לעשות הבחנה בין רלוקיישן למדינת אמנה (מדינה החתומה עם ישראל על אמנת למניעת כפל מס - נקראת גם מדינה גומלת) לבין רלוקיישן למדינה שאין לה אמנה עם מדינת ישראל. בשל העובדה שהוראות האמנה גוברות על הדין הפנימי הישראלי, יתכנו מצבים בהם על אף שאדם נחשב תושב ישראלי לצרכי מס על פי הדין הפנימי הישראלי, הוא יחשב תושב חוץ על פי האמנה ומעמדו זה יגבר ביחסים שבין שתי המדינות.
מה המשמעות של להיחשב תושב חוץ?
מי שהוא "תושב חוץ" לא יהיה חייב לא בדיווח ולא במס בישראל על הכנסתו מעבודה המופקת מחוץ לישראל. כמו כן, ניתוק התושבות ימנע ממנו חשיפות מס נוספות כגון - אי תשלום ביטוח לאומי בישראל, אי חיוב במס בישראל בגין חלק מרווח ממימוש אופציות למניות לעובדים וזכאות ליהנות מהטבות מס הניתנות ל "תושב חוזר". לעניין תשוב חוזר - תנאי להטבות הינו כי אדם היה תושב חוץ לפי הדין הפנימי הישראלי. לו אותו אדם היה תושב חוץ על פי האמנה בלבד, הוא אמנם לא יהיה חייב במס בישראל, אולם לכשיחזור הוא לא יהיה זכאי למעמד של תושב חוזר.
מה קורה במצב בו אדם הנחשב תושב ישראל לצורכי מס עובד מחוץ לישראל ומשלם גם מס למדינה הזרה? האם נדרש יהיה לשלם כפל מס?
ככלל יינתן לאותו אדם זיכוי של המס הזר מהמס הישראלי. הן באמנות המס והן בדין הפנימי קיימים מנגנונים למניעת כפל מס כך שבמידה ושולם מס על ההכנסה בחו"ל, בישראל ישולם מס השווה להפרש בין המס בחו"ל ובין המס בישראל (ככל שבישראל שיעור המס נמוך יותר, לא תהיה חבות מס נוספת).
הוגדרת כתושב ישראל , עדיין יש לך אפשרות לנכות הוצאות שונות
פקודת מס הכנסה מאפשרת למי שנחשב תושב ישראל ועובד בחו"ל לנכות הוצאות שונות בחו"ל (למשל הוצאות דיור, חינוך, טיסה וכו') מההכנסה החייבת בישראל, נוסף על הזיכוי שניתן בגין המס ששולם בחו"ל. במצבים מסוימים ישנן הקלות והטבות אחרות - החלת שיעורי מס מיוחדים על ההכנסה, מתן פטורים ואף אפשרות לניכוי הוצאות נוספות בסכומים גבוהים יותר, כך שבסופו של דבר ניתן להקטין את חבות המס בישראל או אף לאיין אותה לחלוטין.
מה מעמדו של עובד הנשלח ל"רילוקיישן"?
במידה ולא מתאפשר לתושב ישראל העובד בחו"ל להוכיח ניתוק תושבות, הוא נחשב כ"תושב ישראל" לצורכי מס, אזי הוא יהיה חייב במס בישראל על הכנסותיו שהפיק בחו"ל (בגובה ההפרש שבין המס ששולם בחו"ל והמס שצריך להשתלם בישראל). עם זאת, מס הכנסה מאפשר קיזוז הוצאות מההכנסה שהושגה בחו"ל ובמקרים מסוימים מאפשר גם פטור מסוים ממס על ההכנסה וחישוב לפי שיעורי מס מופחתים נוסף לניכוי הוצאות.
בקבוצה זו נכללים תושבי ישראל הנשלחים לחו"ל על ידי מעביד ישראלי ומועסקים שם כשכירים לתקופה רצופה העולה על 4 חודשים, או ישראלים שנוסעים לחו"ל ביוזמתם ולאחר מכן מועסקים בחו"ל על ידי מעביד ישראלי (כל מעביד שהוא תושב ישראל לרבות מדינת ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד). עובדים אלו נקראים גם עמ"י - עובד מקומי ישראלי.
דוגמא לכך היא ישראלי הנשלח לרילוקיישן לחו"ל מטעם החברה לתקופה העולה על 4 חודשים אך במשך התקופה נחשב עדיין כ"תושב ישראל", צעיר ישראלי הנוסע לחו"ל ביוזמתו ושם מועסק על ידי מעביד ישראלי לתקופה העולה על 4 חודשים רצופים, כשכל התקופה נחשב כתושב ישראל וכדומה.
במצבים כאלו המעביד הישראלי ינכה מס במקור על הכנסת עבודה זו וישלם את המס למדינת ישראל. עם זאת אופן חישוב המס על שכר העבודה של העובד תושב ישראל המועסק בחו"ל, ייעשה בהתאם לבחירת העובד בצורה שונה מצורת החישוב הרגילה על הכנסה בישראל, וזאת בהתאם לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ- לארץ) התשמ"ב 1982 , אשר מעודכנים ומתוקנים מעת לעת.
מותר לנכות הוצאות
כללים אלו מכילים הוראות לעניין: שיעורי מס מיוחדים, אי-התרת נקודות זיכוי, אופן חישוב ניכוי המס במקור, פטור ממס על אחוז מסוים מהמשכורת הבסיסית, אפשרות ניכוי הוצאות: דיור, חינוך ילדים, טיפול רפואי ובלבד שהוצגו מסמכים או קבלות לאימות, עשיית שומה לעובד בחו"ל, תרגום משכורת החוץ לשקלים חדשים, נקודות זיכוי מהכנסה אחרת ומניעת מיסי כפל. להלן כמה דוגמאות:
• הוצאות דיור: הוצאות דיור של העובד, בן זוגו או של ילדיו הגרים עימו בסכום שלא יעלה על הנמוך מבין הסכום שהחזיר לו המעביד או הסכום הנקוב בתוספת, שמשתנה בהתאם למדינה הרלוונטית,
• הוצאות חינוך: ניתן לנכות הוצאות שכר לימוד בשל הילדים שטרם מלאו להם 19 שנים עד סכום של 450 דולר לכל ילד ואף למעלה מכך באישור נציב מס הכנסה.
• הוצאות טיפול וביטוח רפואי: ההוצאות המותרות הן בשל העובד, בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 בשנת המס.
• הוצאות ביקור מולדת: מותרת בניכוי מהכנסת החוץ הוצאה לחופשת מולדת של התושב, בן/בת-זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 בשנת המס, בתנאי שבשנתיים שקדמו לנסיעה לא נדרשה הוצאה כזו.
חשוב לציין כי תושב ישראל העובד בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחו"ל. אם מדובר בעובד שנשלח לחו"ל על ידי מעסיקו הישראלי וחוזה ההעסקה נחתם בארץ, הרי שחובת תשלום וניכוי דמי הביטוח, מוטלת על המעסיק. במידה ומדובר בעמ"י ומשולמים בעבורו דמי ביטוח לאומי באותה המדינה אזי יש לבחון האם מדובר במדינה שהביטוח הלאומי חתם עמה על אמנה לביטחון סוציאלי, במקרה זה יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד בישראל.
נכתב בסיוע עו"ד עדי מנטל ועו"ד מוטי ברק ממשרד אורי כליף ושות' המתמחה במיסוי בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
