מהפיכה סולארית? זה יזהם את הסביבה

אם המהפיכה הסולארית שמקדם משרד התשתיות תמשיך ותתקדם בקצב הנוכחי, תתמלא ישראל בשנים הקרובות בלא מעט פאנלים סולאריים. נקבל הרבה יותר חשמל נקי ונטול זיהום אוויר - כ-10 אחוזים ממשק החשמל - אך בעתיד "ניתקע" עם כמות נכבדת של פאנלים שיצאו מכלל שימוש - טונות של אלומיניום, זכוכית וסיליקון, שאיש אינו יודע מה יעלה בגורלם.

אורך חייהם של פאנלים סולאריים בטכנולוגייה פוטו-וולטאית (PV) הוא כ-25 שנה לערך; בלאי וירידה בנצילות הסיליקון מצריכה החלפה שלהם בחדשים. יתרה מזאת: הפריחה בתחום הסולארית משמעה גם התפתחות של הטכנולוגיה שתעודד רבים לשדרג את המערכות בשנים הקרובות.

המשמעות: אלפי טונות של מסגרות אלומיניום, לוחות זכוכית, לוחות סיליקון ורכיבים חשמליים נוספים שיוּרדו מהגגות, מבלי שהמדינה נערכה לטפל בהם. האם הם ייאספו בתום השימוש ויוטמנו בקרקע? האם יופרדו למרכיביהם השונים ויישלחו למיחזור? ומי יקח אחריות על הנושא - החברות המתקינות, או המשרד להגנת הסביבה?

כמויות נכבדות של זכוכית ואלומיניום (צילום: באדיבות חברת סולארפאוור) 

כפי שזה נראה כעת, אין למדינת ישראל תשובות לשאלות הללו. משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה - שני המשרדים שאמונים על קידום האנרגיה הסולארית בישראל - לא מתייחסים אליו במדיניות שגיבשו. ישראל, שנכנסה באיחור מסוים למגרש האנרגיות המתחדשות, נמצאת בעיצומו של תהליך גיבוש התקינה והרגולציה בנושא, אך טרם הקדישה מחשבה ליום בו יורדים הפאנלים מהגג.

ישראל אינה לבד בעניין הזה. מדינות רבות אחרות שמקדמות בשנים האחרונות במרץ את האנרגיה הסולארית מצויות במצב דומה, וככל שניצול האנרגיה הסולארית פופולרי יותר - כך גדולה יותר הבעיה שבה ייתקלו בעוד מספר שנים.

החברות הסולאריות הגדולות לעומת זאת, כבר החלו לפעול בנושא. ארגון בינלאומי ששמו PV Cycle, שהוקם לפני כשלוש שנים על ידי החברות הסולאריות המובילות בעולם, שם לעצמו מטרה לדאוג למיחזור החומרים מהם עשויים הפנאלים. כיום שייכות לארגון 70 חברות מהולנד, איטליה, צרפת, גרמניה וסין.

"החברות הגדולות הקימו את הארגון בראש ובראשונה כדי למחזר את הפאנלים באופן שיהיה כלכלי עבורן", מסביר ל-ynet רפי קירשנבוים, מנכ"ל חברת ET SOLAR בישראל, חברה בבעלות סינית ששותפה בארגון, והיא היחידה שמפעילה סניף ישראלי.

קירשנבוים מציין כי פרט להיבט הכלכלי, החברות השייכות לארגון פועלות גם מתוך רציונל אקולוגי. "כל הרעיון של אנרגיה סולארית הוא לקדם טכנולוגיה שתפחית את פליטת גזי החממה ותצמצם את הזיהום בעולם. כדי לוודא שזה נעשה, חייבים לדאוג למיחזור החומרים, אחרת אנחנו פוגעים בסופו של דבר בסביבה", הוא אומר.

איך זה פועל? ראשית, כל החברות השייכות לארגון מתחייבות פני לקוחותיהן לאסוף את הפנאלים כשהם יוצאים מכלל שימוש או יש להחליפם. בנוסף פועלות החברות במדינות השונות כדי לקדם שינוי חקיקה, באופן שיבטיח טיפול בבעיית הפסולת העתידית. "הארגון פועל כמו לובי, ומנסה להשפיע על התקנות והחוקים השונים שמתקבלים בתוך המדינות, כדי שהיצרנים והמתקינים השונים יהיו מחויבים לפעול בנושא ולמחזר את החומרים", מסביר קירשנבוים.

בבלגיה כבר ממחזרים פאנלים

החל מהשנה גם גובה ארגון PV Cycle "תרומה" מהחברות. הכספים יצטברו בקרן שמטרתה כיסוי עלויות השינוע של הפאנלים הישנים למיחזור, והמיחזור שלהם. הקרן תבטיח את קיומה של תעשיית מיחזור לפאנלים סולאריים גם אם היצרניות עצמן לא יפעלו יותר בעוד 25 שנה.

ביוזמת הארגון, נעשה כבר מהלך אחד מרכזי בפארק סולארי גדול הסמוך לעיר נמור בבלגיה. פארק זה (parc de chevetogne), שהוקם כבר ב-1983 נחשב לאחד השדות הסולאריים הוותיקים בעולם, וסיים לאחרונה בהצלחה הליך של החלפת כל הפאנלים הסולאריים הישנים בו - בפאנלים ממוחזרים. הפאנלים הישנים שפורקו נשלחו למפעל מיחזור מיוחד בפרייבורג שבגרמניה, ולאחר שידרוג הם שבו למתחם הבלגי לשימוש חוזר.

בעקבות ההצלחה הבלגית ובדומה לתהליכים שמתרחשים בזירות "ירוקות" אחרות, החלו לאחרונה החברות הסולאריות לבחון אפשרות של הקמת תאגיד מיחזור עולמי של פאנלים סולאריים. הרעיון הוא להקים תאגיד שיפעל באחריות היצרנים, בדומה לתאגיד המיחזור של יצרני המשקאות למשל, שתפקידו לדאוג לאיסוף בקבוקי המשקה ולשליחתם למיחזור.

כמו כן מקדם הארגון הקמה של רשת נקודות איסוף באירופה, אליהן יתבקשו הלקוחות השונים להביא את הפאנלים הישנים. הארגון מתחייב לאסוף את הפאנלים הישנים מנקודות המיחזור ולמחזר אותן.

תגובות

ממשרד התשתיות לא נמסרה תגובה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר שטרם גובש מענה לאופן בו יטופלו הפאנלים הסולאריים שיצאו מכלל שימוש, והנושא נמצא בבדיקה של הגורמים המקצועיים.