פעילי סביבה: קידוחי הנפט שאישר אובמה - בגידה
הנשיא ויועציו ניסו לשווא להציג את הסרת האיסור בן 20 השנה על קידוחי נפט וגז באוקינוס האטלנטי כפשרה שתוביל לעצמאות אנרגטית, מחירי דלק נמוכים ועתיד ירוק יותר. אבל ארגוני הסביבה חשים שהנשיא "הירוק" שלהם בגד בהם: "זה אופייני למה שראינו מכיוונו עד כה: הבטחות לשינוי"
נשיא ארצות הברית ניסה להקיף עצמו אתמול (ד') בהילה ירוקה: הוא נראה נלהב כשביקר בבסיס של הנחתים והצטלם ליד מטוס קרב שמונע בדלק צמחי ידידותי לסביבה, וניסה לשכנע שההחלטה שלו לבטל את ההקפאה על ביצוע קידוחי נפט וגז באוקיינוס האטלנטי היא פשרה הכרחית והוגנת, שתנתק את התלות האמריקנית בספקיות הנפט במזרח התיכון ותוביל לעתיד של אנרגיה נקייה.
אבל כל זה לא עשה רושם רב על ארגוני הסביבה האמריקנים, שחשים ש"הנשיא הירוק" שלהם בגד בהם.
"ההודעה, למרבה הצער, אופיינית למה שראינו מכיוונו של הנשיא אובמה עד כה: הבטחות לשינוי, דיונים במשך שנה, ולבסוף אימוץ של התוכנית השגויה של הנשיא בוש", אמר ברנדן קאמינגס, יועץ במרכז למגוון ביולוגי - גוף שנאבק בזירה המשפטית למען שמירת הסביבה ובעלי החיים.
"קידוח בחופים שלנו לא יוריד את מחירי הדלק ולא יתרום לעצמאות אנרגטית", אמר מייקל ברן, ראש ארגון הסביבה הגדול בארה"ב, "סיירה קלאב". "היא רק מסכנת את החופים, בעלי החיים בים, והכלכלה מבוססת התיירות. תעשיית הנפט מחזיקה ברישיונות לקידוחים על פני שטחים ציבוריים נרחבים. אנו לא צריכים לתת להם את אזורי החוף הטבעיים האחרונים שנותרו לנו רק כדי שהם יוכלו לגרוף רווח מהיר".
הארגונים מוחים על הודעת הממשל כי יאפשר הרחבה של חיפושי נפט וגז טבעי לאורך 675 מיליון קמ"ר של חופי האוקיינוס האטלנטי, מהקצה הצפוני של מדינת דלאוור ועד הקצה הדרומי של חופי פלורידה. במשך 20 שנה היו חופי ארצות הברית - פרט לחופי מפרץ מקסיקו - סגורים בפני אסדות הקידוח מחשש לדליפות נפט ונזק סביבתי.
הממשל הקודם כבר החל לשקול הצעה להגמיש את האיסור, ולאפשר קידוחים בחופי מזרח ארה"ב ומול חופי קליפורניה, אך ממשל אובמה בלם את התוכנית - עד עכשיו.
הנאום שנשא אובמה בבסיס חיל האוויר אנדרוז במרילנד כוון לאזניים רפובליקניות דווקא. פרשנים אמרו שהדבר נועד לגייס תמיכה לחוק האנרגיה החדש שמקדם הנשיא מאז נכנס לבית הלבן, ושאישור הקידוחים הוא לפיכך פשרה הכרחית. אלא שגם הרפובליקנים מסתייגים מהמהלך; לשיטתם, מדובר בתוכנית צנועה מדי וצריך לאפשר עוד הרבה קידוחים.
הממשל ניסה לפייס גם את ארגוני הסביבה. אובמה הדגיש שכל חופי האוקיינוס השקט ישארו סגורים לקידוחים, כמו גם חופים רגישים מבחינה סביבתית מניו ג'רזי צפונה ובאלסקה. אך הפעילים חשים שאישור הקידוחים יוביל לדליפות נפט לים, פגיעה בסביבה החופים ופליטה מוגברת של גזי חממה המאיצים את התחממות כדור הארץ.
הם גם לא מבינים מדוע הנשיא שכה מעודד שימוש באנרגיה נקייה ונאבק בשינוי האקלים מקדם מהלך שכזה, ואם מדובר בויתור לרפובליקנים, אז הם רוצים שכעת תירשם התגייסות גורפת לחוק האנרגיה של הנשיא, ולא יסתפקו בפחות.
יועציו של אובמה ניסו להסביר שהנשיא דוגל באנרגיה נקייה, ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת תוך המשך השימוש בנפט, בפחם ובגז טבעי. "הנשיא יודע שאנחנו לא יכולים 'לקדוח בלי חשבון'", אמרה הממונה על האנרגיה ושינוי האקלים בממשל. שר הפנים אמר שמדובר בפשרה בין פיתוח לשימור. אך פעילי הסביבה סבורים שניתן להשיג הרבה יותר אנרגיה בהשקעה במיזמי אנרגיה מתחדשת, בשיפור צריכת הדלק של מכוניות ובתוכנית חיסכון והתייעלות אנרגטית של מוצרי צריכה ביתיים.
מנגד, אלה התומכים בקידוחים טוענים כי ארצות הברית תוכל לזכות בזכותו בעצמאות אנרגטית, ולא להיות תלויה עוד לחסדי מדינות במזרח התיכון. הם מציינים כי באוקיינוס יש עתודות גדולות מאוד של גז טבעי, שיאפשר להגדיל את היקף השימוש בגז לייצור חשמל, באופן שיטיב עם הסביבה בעיקר בתקופה בה יותר ויותר מכוניות חשמליות עולות על הכבישים. הם גם מציינים כי יש בחופי האוקיינוס האטלנטי יש 4 טריליון חביות נפט ושבאוקיינוס השקט יש 10.5 טריליון חביות נפט. לשם השוואה - ארצות הברית רוכשת מאופ"ק 2 מיליארד חביות נפט בשנה.