היידישע פיראטן בג'מייקה

תשכחו ממסעות שורשים במרוקו ופולין, איפה תמצאו מורשת של שודד ים יהודי משולבת בחופים אקזוטיים? משרד התיירות הג'מייקני קורא לתיירים: צאו למסע בעקבות יהודי האי

מיכאל טוכפלד, ניו יורקפורסם: 01.04.10 , 18:27

זהו, נגמר. לא עוד חופים לבנים, ים צלול, ג'ונגלים טרופיים, פרפרי ענק ומוסיקת רגאיי המושכים מיליוני תיירים לג'מייקה. הדבר הלוהט הבא באי הקריבי המפורסם הוא – היהודים. כאשר התיירות בירידה, הגו ראשי משרד התיירות באי תכנית לשווק את ההיסטוריה היהודית שלו כפיתוי לזן חדש של תיירים. הנושא הוא כה "חם" עד שהוול סטריט ג'ורנל הקדיש לו מאמר שלם בעמודו הראשון.

אין זה משנה שבג'מייקה יש רק בית כנסת אחד פעיל ושמספר היהודים שם לא עולה על 200. פעם, בימים רחוקים היה האי ביתו של הפיראט היהודי, אחד בשם משה, שעל פי אגדה מקומית הפיל את חיתיתו על יורדי הים של המאה השש עשרה. מנכ"ל משרד התיירות בג'מייקה, ג'ון לינץ, אומר בראיון ל-WSJ שההיסטוריה היהודית המקומית מעניינת מאוד בפרט על רקע העובדה שבמשך דורות נשמרה בסוד.

וכך עיבד משרד התיירות חבילת תיור הכוללת תחנות וביקורים באתרים יהודיים היסטוריים כמו 21 (!) בתי הקברות ושני בתי הכנסת שנותרו לפליטה. לקינוח מפגש עם משפחות יהודיות ששמרו על המסורת. כן, ויהיה גם קצת זמן לחופים היפהפיים והמים בצבע הכחול-עמוק.

הדבר החל נושא פירות. בחודשיים האחרונים התקיימה בג'מייקה ועידה בת חמישה ימים תחת הכותרת ההיסטוריה היהודית של הקריביים. לא פחות ממאתיים אנשי אקדמיה, גניאולוגים והיסטוריונים, ישראלים ואמריקנים, השתתפו בה. בוועידה אחרת הופתעו המארגנים לגלות דרישה לאוכל כשר ואפילו להכשרת המטבח באחד מבתי המלון בקינגסטון, בירת ג'מייקה. אחד האורחים נשמע דורש בקול מהמלצרית, לצלילי מוסיקת הרגאיי שברקע, לוודא שהדג שהזמין ייעטף בשתי שכבות של נייר אלומיניום לפני שיוכנס לתנור ה"טרף". אפילו אתר הנופש בגבעת התות, מעל קינגסטון, מספר ארוחות כשרות לכל דורש.

אחד ממארגני הוועידה, ההיסטוריון היהודי הבלתי מוכתר איינסלי אנריקה בן ה-70, מספר ל – WSJ במבטא ג'מייקני בולט ובעיניים תכולות נוצצות שהרבה פעמים הוא "תופס" את היהודים בהפתעה מוחלטת: "הם שואלים אותי, מה אתה ג'מייקני?! ואח"כ, מה, אתה יהודי?! יש בכלל יהודים בג'מייקה?! אין להם בכלל מושג שאנחנו פה כבר 350 שנה!" איינסלי משמש גם נשיא הקהילה. "אני חובש כמה כובעים, זו הסיבה שאני קרח..." מספר איינסלי לעיתון.

אחד מאבותיו של אינסלי הגיע לג'מייקה מאמסטרדם ב-1740. החל במאה השבע עשרה החלו הגיעו לכאן יהודים שנמלטו מאימת האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל. חלקם היו באונייה בדרכם מהעיר רסיפה שבברזיל להולנד. בדרך, הם נשבו על ידי הספרדים והוגלו לג'מייקה. האשמה נגדם הייתה כי הם עברו על חוקי האינקוויזיציה הספרדית, שאסרה על יהודים להתיישב ב"עולם החדש"‬ ביבשת אמריקה. שמות המשפחה החרותים על המצבות מעידים על היהדות שהיתה במקום ואיננה עוד. ביניהן דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, סניאור, סמואל, פריירה, די לאון. עשרות אלפים מתושבי האי נחשבים צאצאים לאותן משפחות יהודיות. במרוצת השנים התבוללו והתרחקו מיהדותם. תוכל למצוא כאן גם את כהן או לוי, בלי להיות יהודים באופן רשמי...

בית כנסת עם ריצפה מחול ים ו"מי שבירך" לקולומבוס

עד סוף המאה ה-19 כבר היו שם שישה בתי כנסת ואלפיים יהודים. הם היו סוחרים שהיקף מסחרם חבק עולם. היום אין שם רב מכהן. בית הכנסת בפרינסטון הוא היחיד בעולם שרצפתו היא חול ים... מזכרת לימים עברו שבהם אולצו היהודים להתפלל בחשאי ושכך ביקשו למנוע את קול טפיפת הרגליים. בבית הספר המקומי "הלל" לומדים 750 תלמידים, 20 מהם יהודים. לכריסטופר קולומבוס יש מקום של כבוד בקרב היהודים ובבתי הכנסת באי נהגו לומר לו תפילת "מי שבירך" מיוחדת.

כן, ויש את סיפור ה"יידישע פיראטן". אותו משה, ששמו המלא משה כהן הנריקס נחשב לנציג מכובד של בני דת משה בקרבם. מוישה הפיראט תקף ושדד אניות ספרדיות עמוסות כסף. בספרו של אדוארד קריצלר "הפיראטים היהודים של הקריביים" מסופר שרבים מהפיראטים היהודיים היו בעצם "אנוסים" ששמרו בסתר על יהדותם והמירו דתם רק למראית עין כדי לשרוד את האינקויזיציה לפני המלטם לקריביים.

לתיירים שיגיעו בעקבות יהדות ג'מייקה מצפה הפתעה נוספת: בן גולדיס, אמן רגאיי מניו יורק ויהודי אורתודוכסי, לשעבר אנאליסט בוול סטריט. הוא הופיע בועידה , חבוש כיפה סרוגה בצבעי הדגל של ג'מייקה ומרכיב משקפי שמש מעוטרים בנחשי זהב. הוא עצמו אינו יליד האי: "באתי לפה כי אני פשוט אוהב את המוסיקה ואת האנשים, אבל באמת – אני יהודי!".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו