מצאתי את עצמי יותר ויותר מתגעגע לגרושתי
לא היה לי מזל, גירושיי ממתוקונת היו שקטים וסטריליים. היא מצאה לה חתיך נחמד והפסיקה להתקשר ולבכות לי בטלפון כמה רע לה. וככל שעובר הזמן ומצטברים הדייטים, דמותה הולכת והופכת להיות יותר ויותר מופתית. החולה וגרושתו
- הפרק הקודם: גרוש טרי: לאובמה היה יותר קל לחולל שינוי
שנה עברה מאז נכנסנו, ברק ואני, לתפקידינו. הוא כנשיא מדינה ואני כגרוש. בפרק הזמן הזה שנינו התגלינו כ"פלופ". הוא הפך לחוסיין, אני לחבר בפייסבוק ומסנג'ר, ולמדנו שהמציאות יותר בעייתית מהתיאוריה. המזרח התיכון הוא שכונה קשוחה ומורכבת, כך מסתבר (ופה אני לא מתכוון לאובמה), אם כי לפי הטלויזיה הכל פשוט וזורם מעצמו, וחייו של גרוש טיפוסי הם דבש טהור, קליינשטיין ואייל גולן.
יש לי חבר שתהליך גירושיו כלל התערבות כירורגית של זרועות הביטחון השונות, לילות טרופים בשק"ש במשרד ומאבק דמים על הילדים, הרכוש, ובכלל - זה על מריטת נוצותיו של זו. בסוף, כשהוא התגרש סופית ממנחוסה (זה, לפי הידוע לי, שמה), הוא הרגיש הקלה עצומה, כאדם שיצא מעבדות לחירות, וכל בקשתו ליושב במרומים זה לא להיתקל במקרה במנחוסה בזמן שהוא נח במלון באילת. לי היה פחות מזל: גירושיי ממתוקונת היו שקטים וסטריליים להפליא, מה שמקשה על החיים מאוד.
מצאתי את עצמי יותר ויותר מתגעגע לגרושתי, עליה הלהתראות, שבינתיים כבר מצאה לה חתיך נחמד והפסיקה להתקשר לבכות לי בטלפון כמה רע לה. כמעט כל דבר מזכיר לי אותה, וככל שעובר הזמן דמותה הולכת והופכת להיות יותר ויותר מופתית.
"אתה צריך לזרוק מהבית כל מה שקשור בה", יעצה לי הידידה החומה, זאת שאת עצותיה לעולם אי אפשר ליישם. הידידה הצהובה הציעה: "כדי להפסיק לחשוב עליה אתה צריך להתחיל לצאת עם בחורות אחרות". בינתיים נקטתי דרך שלישית והתחלתי לעבוד מהבוקר עד הלילה, כך שבעיית גרושתי הצטמצמה לסופי שבוע.
והיתה הפגישה עם הרופאה הזועמת בעלת המבט המקפיא, ועם מהנדסת העגבניות שנראית בעצמה כמו עגבניה, והבחורה של הסטוץ שמגדירה את דתה כ"הדוניזם", והבטטה שאירחה אותי במיטתה מול פרק מסעיר של "משפחה חורגת", והאבלה מיפו שאיחרה כי החליטה לנמנם טיפה רבע שעה לפני השעה שבה קבענו להיפגש, ופקידת הדייטים הדיכאונית בת ה-31 שמעולם לא היה לה בן זוג, והקוקו מתל-אביב שכל הערב הסבירה לי הרבה דברים ונשמעה כמו מורה סמכותית בהיפר מוטיבציה. נו טוב, היתה גם בחורה נחמדה אחת שאיתה היו שני דייטים נחמדים, אבל לפני השלישי הודיעה שזה לא יילך בינינו.
"אבל אני לא אוהבת אותך"
כל דייט כזה מחזיר אותי לימים הטובים והשלוים, של שקט נפשי, אושר מופתי ואשה מושלמת בבית, ששוב מציצה אליי עם החיוך המשגע שלה ועם לחישה רכה: "אבל אני לא אוהבת אותך". ואז אני קופץ כמו צ'נדלר: "מצויין - זה רק נותן לנו עוד נושא משותף. את חושבת שאני אוהב את עצמי???".
ככה כבר שנה - גרושתי איתי. היא מבקרת אותי בחלומות, מופיעה בכל מחשבה. היא לא באה איתי לדייטים, היא פשוט מופיעה בהם מיד כשמשהו משתבש, היא תמיד שמה בכיס הקטן את הגברת שמולי בכל פרמטר אפשרי, חוץ מהעניין הקטן ההוא. "לא אוהבת אותך".
השבוע ביקרתי אצל החבר ההוא שאמר לפני שנה "אתה מציאה – יחטפו אותך מיד", והנה אנחנו עומדים שנינו ברחוב השקט שליד בית הוריו. "אתה נראה כמו דוגמן", הוא אומר לי, ואני מציץ בהשתקפות פרצופי על שמשת הרכב שמאחוריי ואומר: "אולי דוגמן של מסיכות אב"כ".
"זה הכל בראש", הוא עונה לי, "הבעיה שלך בראש".
לא עוברות חמש דקות ולקראתנו צועד תימני בן 60 ומשהו, כרס של אשה בחודש תשיעי, ושיניים בולטות כמו גולגולת מתקופת מזוזואיקון תחתון. "אתה נראה כמו דוגמן", צוהל לקראתו חברי, והתימני משיב לו בחיוך שלא תמצאו בשום תצוגת אופנה.
"אז גם הוא נראה כמו דוגמן?", אני שואל אחרי שהתימני הולך, והחבר מסביר: "צריך לתת לאנשים הרגשה טובה".
ואז שוב אני מתאהב בגרושתי ומחכה כבר להיכנס למיטה ולראות "הישרדות", או משחק של הפועל, או כל דבר אחר שיש בו מישהו שהולך הביתה מנוצח.
המשך בשבוע הבא
לפנייה לכתב/ת 
