האביב של מיסטר מסטרה
הכוכב הארגנטינאי ניטו מסטרה, שזכה להצלחה כחצי צמד הפולק-רוק "סוי ג'נריס", מגיע אלינו החודש להופעה כשהוא מפוכח וחתיך מתמיד ומצויד בקריירת סולו מפוארת. פרופיל
ובכן, מה מביא עמו מסטרה בן ה-57, סנוניתנו הראשונה? ראשית, את ההילה שדבקה בו עוד בגיל ההתבגרות, בשנות ה- 70, כשיצר עם צ'רלי גרסיה את הצמד האגדי "Sui Generis", שהפך לנכס צאן ברזל של המוזיקה הלטינית בכלל והרוק בפרט ולנצח תיפתח כל כתבה אודותם עם אזכורו.
מסטרה (מימין) וגרסיה, "סוי ג'נריס". דיבורים על איחוד
רצה הגורל (או אולי הביזנס), וחברו לצמד ינחת אצלנו כשלושה שבועות אחריו. כך שהפעם ניאלץ להסתפק במפגש נפרד, אבל מעבר לאוקיינוס כבר יש דיבורים שעוד השנה יתרחש איחוד. ב-1981 מסטרה אירח את גרסיה ב- "20/10", הדיסק הראשון שלו כסולן, שהיה לציון דרך בקריירה של מסטרה; בשנת 2000 הופיעו ביחד במופעים המוניים ובשנה שעברה התארח מסטרה במופע של ידידו גרסיה בעיר רוסריו בארגנטינה.
מעניין שהם לא רק מגיעים בנפרד, אלא גם מופיעים במסגרות מאוד שונות: מסטרה ינדוד בין באר שבע (ב- 22.4) חיפה (למחרת) ונמל תל אביב (ב-24), במה שהוגדר כמופע אינטימי ונוסטלגי, עתיר להיטים, בעוד גרסיה יופיע באמפי קיסריה ב-12 במאי. בקיצור, היצע לכל הטעמים.
מסטרה. עשר שנים ללא אלכוהול
קרלוס אלברטו "ניטו" מסטרה מגיע אלינו שלושים שנה מבוגר יותר מתקופת השיא של "סוי ג'נריס", כשלהיטם "שרוט את האבנים" ("Rasguña las piedras") בקע מכל פינה. אך למרות שמים רבים זרמו מאז, ניטו של היום נשמע צעיר יותר ונראה חתיך יותר. יתכן שהסיבה לכך טמונה בעשור ומשהו שהוא סופר מאז נגמל מאלכוהול, התמכרות שהבהילה אותו לא פעם למחלקת טיפול נמרץ.
על אף התקופות הקשות, במרוצת השנים הריץ מסטרה מופעים רבים בארגנטינה ובחו"ל, ושלל אלבומים באמתחתו: 15 כסולן וכמעט 20 עם אמנים אחרים, מוכיחה שמבחינתו (וכן מבחינת גרסיה) יש חיים טובים אחרי "סוי ג'נריס". גם קולו נותר מיוחד, צלול וחד וממשיך להדהים בעוצמתו השברירית.
בהופעה. מרסדס סוסה עזרה להתעורר מתרדמת
אלבומו החדש של מסטרה, "פרחים מנאשוויל" (על שם העיר בו הוקלט), שיצא בסוף 2009, מבטיח רבות לקראת המופע. הוא כולל דיסק עם ארבעה שירים חדשים ו-DVD המתעד מופע משנת 2007, בו הופיע בליווי תזמורת סימפונית בת 120 נגנים.
שניים מהשירים החדשים באלבום הקדיש לנשות חייו: את "פרחים בים" הקדיש לאמו, אסתר שנפטרה לפני כשנתיים ואת "My Dear" לאשתו האנגלייה פמלה, לה הוא נשוי 20 שנה.
"עכשיו אני מרגיש שהמוזיקה לא רק מפרנסת אותי, אלא גם גורמת לי הנאה", התוודה מסטרה לאחרונה בראיון לעיתון "קלרין". זאת להבדיל מתחילת הדרך, הוא מפרט בהמשך, כאשר הפופולריות המיידית והמסחררת גרמה לו לרחף באוויר ולאבד גובה, לסירוגין.
וכמו רבים מעמיתיו, גם מסטרה זכה לשתף פעולה עם אגדת הזמר מרסדס סוסה הגדולה. זה קרה בשיר "גבעת החיים" ("La Colina de la Vida"), אך מסטרה שומר לסוסה פינה חמה בלב לא רק בשל כך, אלא מפני שהיא, בליטופה החם (כך גם סיפר ל"קלרין") סייעה לו להתעורר מתרדמת במהלך אחד מאשפוזיו.
אם כך, מסטרה מגיע הנה מפוכח מתמיד, כשהקריירה הפורייה שלו, המדלגת בין רוק לפולק, מאשרת שטוב שנטש בצעירותו את המוזיקה הקלאסית ואת לימודי הרפואה לטובת החלום ללכת בעקבות ה'חיפושיות'.
לפנייה לכתב/ת 
