בנייני המריבה של פולאר השקעות

חברת פולאר השקעות, שדיווחה הבוקר לבורסה כי שוטרים פשטו על משרדיה, עוסקת בהקמת פרוייקטים של בנייה ברחבי הארץ. שני פרוייקטים של החברה, עמדו בשנים האחרונות בעין הסערה והיוו מוקד למאבקים ציבוריים מרים.

מתחם הולילנד: מגדלי ענק במקום דגם ירושלים

הפרוייקט החשוב ביותר של החברה אשר נחקר על ידי המשטרה הוא פרוייקט פארק הולילנד. מדובר בשכונה, שהוקמה בתחילת העשור בדרום-מערב ירושלים, במקום בו עמד בעבר המתחם התיירותי המפורסם "הולילנד" שכלל מלון ודגם של ירושלים בימי בית שני ונחשבה ל"גולת הכותרת" של כהונת ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט כראש העיר. 

תוכנית הבנייה כללה העתקה של הדגם והרס של המלון ושל מספר וילות שנבנו לידו, וכן של החורשות שמסביבו (שהיו חלק ממתחם עמק הצבאים) והקמה של מלון חדש ושכונת מגדלים במקומם. השכונה כוללת מגדל בן 32 קומות, ועשרה מגדלי דירות נוספים בני 12-18 קומות הבנויים על צלע ההר. עוד מתוכננת הקמתם של מגדל ענק נוסף בעל 32 קומות ושני מגדלים נוספים. הקרקע במקום שייכת לאדריכל והיזם הלל צ'רני, והפקוייקט הוקם בידי שותפות של חברת פולאר שהייתה אז בשליטת קבוצת שפ"ק, קבוצת קרדן ובנק לאומי.

הארגונים הירוקים, בראשות החברה להגנת הטבע, וחלק מהתושבים באזור, התנגדו בזמנו להקמת הפרוייקט בחריפות. הירוקים טענו כי הקמת השכונה כרוכה בהרס מרקם הטבע העירוני הפתוח, צמצום בהיקף השטחים הירוקים המעטים של הבירה, הרס בית הגידול של צבאים ובעלי חיים נוספים, כריתת עצים עתיקים וכן שהיא מכערת את הנוף ומנוגדת גם לאווירה האורבנית של ירושלים, המאופיינת בבנייה נמוכה הצמודה להרים ומהווה חלק מהם. מתנגדי הפרויקט מכנים אותו "המפלצת על ההר".

ועדת התכנון המקומית והמחוזית אישרו את הפרויקט ודחו את ההתנגדויות לו על הסף, בתום ויכוח סוער. חברת הכנסת ויועצת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, אורנה אנג'ל, שימשה אז כראש צוות התכנון בוועדה המחוזית, והתפטרה במחאה על אישור הפרוייקט.

בסופו של דבר, אנג'ל חתמה על הפרויקט אך צירפה לחתימתה את המילים "תחת מחאה" ואת הנימוקים להתנגדותה. "כדי למנוע החלטות כמו ההחלטה האומללה לאישור הפרויקט המגלומני והמפלצתי הזה נכנסתי לפוליטיקה", מספרת אנג'ל, "לא הופתעתי לגלות שהפרויקט לא מתרומם כלכלית ושכעת הוא מושא לחקירה. כשמתייחסים לתכנון בבוז וביהירות ולא חושבים על שיקולים מקצועיים ועל טובת העיר, בטווח הארוך פרויקטים תמיד מזיקים לסביבה, נכשלים כלכלית, ובמקרים רבים מתלכלכים בשחיתות".

כיום, עשר שנים לאחר שהפרוייקט יצא לדרך, הוא עדיין מדשדש. הדירות במגדלים נמכרות בקצב איטי, המשווקים מציעים הנחות מופלגות לרוכשים ואחת מחברות הבנייה שהיו מעורבות בפרוייקט אף נקלעה לקשיים ונמצאה מספר חודשים בניהול של נאמנים. לפי דיווחיה לבורסה לניירות ערך, הפסידה הולילנד פארק בשנת 2009 21.5 מיליון שקלים.

מתחם חיריה: דירות יוקרה בפארק על המזבלה

פרוייקט נוסף שנחקר על ידי המשטרה הוא התוכנית, שטרם יצאה לפועל וספק אם תצא, להקים דירות יוקרה במתחם הזרע שליד צומת מסובים, בפאתי פארק אריאל שרון, מתחם הטבע והפנאי שמוקם על גבעת חירייה.

במתחם הוקמה בשנות ה-30 חווה חקלאית נסיונית, שחברת היזמות החקלאית חוות הזרע הקימה על שטח שחכרה מהקרן הקיימת. החברה נמכרה לבנק הפועלים, וממנה לקבוצת שרם-פודים-קלנר. לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לשטח מזבלת חיריה. בשנות ה-90' הוחלט בוועדות התכנוניות, בלחץ הירוקים והעיריות בגוש דן, שהמזבלה תפונה ובמקומה יקום הפארק, ושבשטח כולו תיאסר בניית נדל"ן. 

שפ"ק, שהחזיקה בתחילת העשור את הקרקע במסגרת הסכם החכירה, יזמה תוכנית להקמת כ-2,000 יחידות דיור על חלק משטח הפארק. ניסתה להגיע עם הירוקים וראשי הערים להסכמות, לפיהן יותר לה לשנות את ייעוד הקרקע ולהקים בנייה כחלק מהפארק. לשם כך שכרה את היועץ שמואל דכנר, וכן הפעילה לשם כך לוביסטים ואנשי יחסי ציבור. שר הפנים דאז, אברהם פורז, הביע התנגדות נחרצת להקמת הבתים ולצמצום שטח הפארק.

בסופו של דבר, התעקשו בוועדה המחוזית והארצית לתכנון ובנייה שתוכנית פארק איילון המקורית עדיפה על התוכנית שהובילה הזרע. הזרע עתרה לבית המשפט, אך גם הוא דחה את העתירה והתיר לזרע לבנות שם 300 יחידות דיור בלבד. שפ"ק מנסה גם כיום לגבש פשרה שתאפשר את הקמתן של כמה שיותר יחידות דיור במתחם, בסמוך לפארק.

יש כבר כתב אישום אחד

המאבק על קרקעות הזרע ליד פארק איילון כבר הוליד בעקיפין כתב אישום חמור אחד - נגד עודד טל, בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל. טל נאשם בשורה של עבירות, בין השאר בקבלת שוח מאיש העסקים דוד אפל, וכן מאביגדור קלנר, אחד מהשותפים בשרם-פודים-קלנר. אפל מואשם במתן שוחד לטל, ואילו נגד קלנר לא הוגש כתב אישום והוא הופיע בתיק כעד תביעה.

לפי כתב האישור, נפגש קלנר עם טל במשרדו בשנת 1998, זמן קצר לאחר שפולאר רכשה את חברת הזרע והחלה במהלך להפשרת הקרקע ליד חירייה. קלנר סיפר בעדותו במשטרה כי מי שהכיר ביניהם הוא איל הנדל"ן שרגא בירן שותפו של קלנר לפרויקטים שונים. "הוא חשב שזה טוב שתכיר את טל מבחינת האינטרסים שלך'", העיד קלנר, "שרגא חשב שטוב שאכיר אדם בתפקיד בכיר במינהל". באחת הפגישות האלו סיפר טל לקלנר כי אשתו עדנה היא עורכת דין וביקש ממנו להעסיקה. קלנר העיד כי: "נוצר מצב שהיו מספר יוזמות על ידי עודד להתקשר אלי... עודד סיפר לי מה הוא עושה בחיים הפרטיים, על אשתו, שהיא עורכת דין בתחום הנדל"ן. שאל אם אפשר לעזור לה... שחשוב לו שלא יהיה ניגוד עניינים... אמרתי שאעשה כמיטב יכולתי... אין ספק שהוא היה אצלי במשרד כמה פעמים והוא גם טילפן אלי כדי שאנסה לראות מה ניתן לעשות כדי לעזור לאשתו. לפעמים עובדי ציבור מגיעים אלי למשרד. לא לעתים קרובות, אך זה קורה".

לפי כתב האישום, פנה קלנר לאשר בהרב, מנכ"ל חברת טלדור שהייתה אז בשליטת פולאר, והציע לו להעסיק את עדנה כעורכת דין עבור החברה. בהרב נעתר לבקשה וסיפק לרעיית הפקיד הבכיר עבודה שתמורתה שילם לה שכר טרחה בסך 30,000 דולר בצירוף בונוס של 10,000 שקל. באחת מהאזנות הסתר שהוגשו במשפט זה מתרברב טל בפני אשתו כאילו סגר עם קלנר את תנאי העסקתה. "אמרתי לו מה עם השכר שלה... ולתנאי השכר אין לה מה לדאוג... אני רוצה עכשיו תכל'ס".

קלנר עצמו הסביר את התגייסותו למען משפחת טל כך: "כשמבקש ממני פקיד בכיר שאראה מישהו, ולמרות שאין עניין, אני משתדל למנוע אנטגוניזם. הסכמתי לראות (אותה). זה לא מקרה ראשון".

בכתב האישום נכתב כי בעת שטל כיהן כמנהל אגף המחוזות במינהל, ולאחר שקלנר סידר עבודה לאשתו, דיווח טל לקלנר, ללא סמכות כדין, על החלטות פנימיות של חברי הנהלת המינהל באשר לפרויקט הזרע ועל הסתייגויותיהם השונות. כמו כן המליץ טל בפני קלנר למי עליו לפנות כדי לנסות לשנות את ההחלטות האלו. "עודד בשיחות האלה", העיד קלנר, "נתן מידע מסוים. לא יודע להעריך אותו. זה קטע קטן מעסק מאוד מסובך. לכן לא ברור לי איך זה יכול לעזור בכל המכלול". טל, לעומת זאת, טען בעדותו כי מסר מידע על פארק איילון לאחר שקלנר פנה אליו והתעניין מה קורה בעניין. "איני זוכר היום", הגיב קלנר בעדותו, "אם הוא שאל אותי או אני שאלתי אותו. לא הייתי מעורב בדקויות".