אל על תפצה שני ערבים שהושפלו בניו-יורק

מחיר ההשפלה: חברת אל על תשלם פיצויים בגובה 30 אלף שקל לשני אחים מהגליל, לאחר שלטענתם הושפלו במהלך המתנה לטיסה בניו-יורק.

השניים טענו כי לאחר בידוק ארוך מהרגיל, נצמדה אליהם מאבטחת בעת ההמתנה לטיסה. כאשר איבד אחד מהם את שלוותו והרים עליה את קולו, דרש ממנו איש הביטחון להתנצל בפני המלווה - ולא לא יורשה לעלות לטיסה. באל על טענו כי אחד האחים איים להכות את המאבטחת, אך טענה זו נשללה במשפט. שופט בבית משפט השלום בחיפה קבע כי מעשים אלה חורגים מהמותר בחוק לצורך השמירה על ביטחון הטיסה, וציין כי יש בהם "התעמרות ופגיעה מיותרת".

בראשית חודש פברואר 2007 יצאה קבוצה של סוכני ביטוח, העובדים עבור חברת "מנורה" לטיול משותף בארצות-הברית. שני חברי הקבוצה, האחים עבד אל והאב שלבי ועבד אל עזיז שלבי מאיכסל, הגיעו לשדה תעופה בניו-יורק כארבע שעות לפני מועד ההמראה של טיסת ישראייר לארץ. בעת הבידוק, על-ידי מאבטחים של אל על, התבקשו השניים להשאיר את המזוודות והתיקים בעמדת הבדיקה ולחזור כעבור שעתיים, ושוב התבקשו לחזור כדי לקחת את התיקים, לאחר כחצי שעה.

כששבו לקחת את התיקים, נמסר להם כי עד לטיסה תלווה אותם אשת ביטחון. בהמשך, ולאחר שהטיסה התעכבה והליווי התמשך, פרץ ויכוח בין עבד אל והאב למאבטחת. מהתביעה עולה כי לאחר ששוחח בטלפון, ואף נכנס לשירותים, "נזפה" בו המאבטחת על כך ש"הסתובב חופשי באופן שאינו מאפשר לה קשר עין עמו". עוד נטען כי בשלב זה פנה אליה ואמר לה כי "כל עוד היא לא עוצרת אותו בגין עבירה כלשהי אז 'שתעוף ממנו'".

בתביעה נטען כי בשלב זה פנה אל עבד אל והאב קצין הביטחון הממונה על המאבטחת, ודרש ממנו להתנצל בפניה. הוא אף אמר כי אם לא יתנצל, לא יעלה לטיסה. בסופו של דבר - ולאחר שפרץ לדבריו בבכי בשל תחושת ההשפלה - התנצל עבד אל ואהב והורשה לעלות לטיסה.

"צרכי ביטחון"

בכתב ההגנה טענה אל על, כי מעשיה היו במסגרת צרכי הביטחון. החברה טענה כי הליווי נועד לחסוך מהאחים את הצורך בבידוק ביטחוני נוסף סמוך לשער העלייה למטוס. כמו כן נטען, כי קצין הביטחון דרש מהתובע להתנצל, משום שאיים להכות את המאבטחת. בהמשך, טען קצין הביטחון בבית המשפט, כי כלל לא התנה את עלייתו של התובע למטוס בהתנצלות.

השופט, אמיר טובי, קבע בהחלטתו כי אנשי אל על חרגו מסמכותם ומהחוק במהלך הטיפול באחים. "אין כל חולק על כך שנדרשים אמצעי ביטחון מוגברים ומחמירים, בייחוד לנוכח התגברות איומי הטרור בשנים האחרונות. יחד עם זאת, החוק הציב את

 המסגרת לגבי אותו חיפוש... סמכויות אלו אינן כוללות מעקב, ליווי או הצרת צעדיו של נוסע בדרך כלשהי ללא כל חשד ממשי כלפיו. עם כל ההבנה לצרכי הביטחון", הוסיף השופט, "אין הצדקה להתעלמות גורפת מכבודו, חירותו וזכויותיו הבסיסיים של אזרח תחת הכסות של פרת הביטחון הקדושה".

בהתייחסו להתניית העלייה למטוס בהתנצלות מצד התובע כלפי המאבטחת, קבע השופט טובי כי היא "פרי יהירות ואטימות", והוסיף: "לדרישה מאת התובע להתנצל אין כל בסיס ועיגון בדין וזו הייתה בבחינת התעמרות בתובע וניצול לרעה של הכוח והסמכויות שניתנו בידי נציג הנתבעת".

השופט הורה לאל על לפצות את עבד אל והאב בסכום של 20 אלף שקל ואת עבד אל עזיז בסכום של 10,000 שקל, וכן לשלם להם הוצאות ושכר טרחה בסך 6,000 שקל.

מחברת אל על נמסר בתגובה: "אל על מבהירה כי ביטחון התעופה הישראלית הינו באחריות מדינת ישראל בלבד. אל על התבקשה על ידי המדינה לבצע את הבידוק בחו"ל גם עבור חברות התעופה ארקיע וישראייר ופועלת בנושא על פי הגדרות הביטחון של גורמי המדינה המוסמכים. אל על רואה בחומרה רבה הטלת אחריות עליה בנושאים ביטחוניים אשר הינם באחריותה הבלעדית של המדינה. אל על אינה מעוניינת לתת שירותי ביטחון בכלל ולחברות התעופה האחרות בפרט ואף פנתה למדינה בבקשה להשתחרר ממתן שירותים אלה ובכוונתה לחזור ולהודיע על כך למדינה". 

Read this article in English