גורם משפטי: ננקוט כל צעד חוקי להבאת בלאו

"ננקוט בכל הצעדים החוקיים האפשריים, כדי לגרום להבאתו של אורי בלאו לישראל". כך אמרו אמש (יום ה') ל-ynet גורמים בכירים במשרד המשפטים, לאחר שפרשת ענת קם יצאה בחלקה הגדול לאור.

על פי כתב האישום שהוגש נגד קם - בלאו הוא העיתונאי שקיבל ממנה אסופת מסמכים גדולה, חלקם הגדול בסיווג סודי ביותר, שגנבה בעת שירותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד המרכז. מבדיקת ynet עולה כי זו הפעם השנייה שחיילת שהדליפה מסמכים לבלאו נתפסת ומטופלת בחומרה. בפעם הקודמת, לפני כמעט 8 שנים, היתה זו חיילת ששירתה ברצועת עזה.

פרשת קם - כותרות אחרונות ב-ynet:

• "בניסיון להסתיר, יצרו זכוכית מגדלת"
• קומץ הפגין תמיכה בקם: "אשכנזי ונווה עבריינים"
• הסניגור: משפט קם מסוכן לעיתונות ולדמוקרטיה
• פרשנות: קם על יוצרו / רון בן-ישי
• חומות הצנזורה מול שופרות האינטרנט  
• ענת קם במעצר בית: היה אצלנו כזה חוסר מידור
  

בלאו, כתב "הארץ", שוהה בחודשים האחרונים בחו"ל, תוך ניהול משא ומתן עם השב"כ והפרקליטות באשר למסירת חומרים נוספים שיש בידיו. בשב"כ האשימו כי בלאו הגיע לסיכום עמם ואף מסר את מחשבו האישי להשמדה, אך לא העביר את כל המסמכים שקיבל מקם.

מנגד, טען עו"ד מיבי מוזר, שייצג את העיתונאי במשא ומתן, כי השב"כ ביצע "תפנית קיצונית" ומעמיד כעת דרישות "בניגוד מוחלט לכל מה שמאפשר עבודה עיתונאית משוחררת מכבלים בחברה דמוקרטית".

העבירה את המסמכים לבלאו. ענת קם

בפרקליטות נמנעו מלחשוף את הצעדים שבכוונתם לנקוט לצורך הבאתו של בלאו לחקירה, אך לא מן הנמנע כי הדברים יגיעו לכדי בקשה להסגרה מצד הרשויות בבריטניה. עם זאת, עו"ד דבורה חן, לשעבר מנהלת המחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה, אמרה בהקשר זה כי "מדובר בעניין מאוד בעייתי".

עו"ד חן, מומחית במשפט פלילי וביטחוני, הסבירה בשיחה עם ynet כי "מכיוון

שהוא נמצא באנגליה, נוטים לבדוק שם האם קיימים היבטים פוליטיים לעבירות - ומטבע הדברים ובשונה מעבירות של סחר בסמים לדוגמה, ובמיוחד כמי שידוע כעתונאי המעביר ביקורת על מערכת הביטחון - הסגרה לא תהיה הליך פשוט". בהקשר זה ניתן לציין כי רק לאחרונה הגיעו היחסים עם בריטניה לנקודת שפל, בצל פרשייה ביטחונית אחרת - זיוף הדרכונים הבריטים בחיסול בדובאי. נציג המוסד אף גורש מהממלכה בשל כך.

בפרקליטות ובשב"כ אמרו כי המסמכים שעל פי החשד נמצאים בידי בלאו כוללים ככל הנראה תוכניות מבצעיות של צה"ל (לרבות כאלו שעדיין לא מומשו), פקודות מבצעיות של המטכ"ל, סיכומי פגישות בין גורמים מבצעיים בכירים, סדרי כוחות של הצבא, ידיעות מודיעין רגישות, סיכומי תרגילים, מסמכים לגבי תורת לחימה ואמצעי לחימה, תפיסות הפעלה של הצבא, תוכניות מגננה של פיקוד המרכז ותוכניות להתמודדות עם התלקחות בשטחים.

ראש השב"כ, יובל דיסקין, הגדיר את המסמכים "סופר מסווגים", מסמכים שלדבריו כל ארגון מודיעין היה חולם לשים עליהם את ידו. "הגעת מסמכים אלו, ואף מקצתם, לידי האויב ולידי גורמי מודיעין זרים,

עלולה לגרום לנזק ביטחוני חמור וממושך ולסיכון בפועל של חיילי צה"ל ואזרחי ישראל", קבע ראש השב"כ בפסקנות. היה גם מי שרמז שבלאו עצמו מצוי בסכנה, כמי ששוהה כעת מחוץ לגבולות המדינה.

למרות החשדות החמורים, טענה עו"ד חן: "למיטב זכרוני, עד היום לא היה מקובל להעמיד לדין עיתונאים. את הפרת ההסכם עם השב"כ אני לא רואה כעבירה פלילית. הקושי הוא שהחומר הגיע אליו שלא כדין".

ומה באשר לסיכוי להעמיד לדין את קם על מסירת ידיעה בכוונה לפגוע בבטחון המדינה? חן הסבירה כי על פי פסק הדין במשפט מרדכי ואנונו, הכוונה לפגוע בבטחון המדינה פורשה כ"מודעות ברמה גבוהה של הסתברות לפגיעה בבטחון המדינה". לדבריה, מתוך ההיקף הנרחב של הידיעות המסווגות שהועברו בידי מי שמודעת היטב לטיבן - יש אפשרות לבסס אישום של פגיעה בבטחון המדינה.