איקר קסיאס - ויקטור ואלדס. קרב אבוד מראש?

אין ספור מילים נשפכו כבר על ההבדלים התהומיים בין ריאל מדריד וברצלונה. ערב הסופר קלאסיקו נהוג להיזכר בסיבות ליריבות עתיקת היומין הזו ולטחון אותה עד אין קץ, רק כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורה. יריבות אחת כזו, בין השוערים של שתי הקבוצות השונאות, שבה ועלתה לכותרות בחודשים האחרוני כשברקע, איך לא, מונדיאל 2010.

מצד אחד, איקר קסיאס - איש ריאל בכל רמ"ח איבריו, שקיבע את מעמדו כשוער הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ונחשב לפרה קדושה בסנטיאגו ברנבאו. מהעבר השני, ויקטור ואלדס, שצפה על הקאמפ נואו מביתו מגיל 0, התחנך גם הוא במחלקת הנוער של קבוצתו ומתחילת המילניום מילא את החור שנפער מאז עזיבת אנדוני סוביסארטה, אי שם באמצע שנות ה-90.

ואלדס וקסיאס. שניהם תוצרת מחלקת הנוער של קבוצותיהם (רויטרס ו-AP) 

בחודשים האחרונים התגברו הקולות הקוראים לזימונו של ואלדס על תקן השוער השלישי של נבחרת ספרד לגביע העולם. קצת קשה להאמין, אך אם שוער ברצלונה אכן יגיע לדרום אפריקה בקיץ והמאמן ויסנטה דל בוסקה יעניק לו דקות

משחק, הן יהיו הראשונות שלו במדים הלאומיים. בשבת השוער הקטאלוני יפגוש את האיש שגורם לכך שהוא רואה מהבית את הטורנירים הגדולים ונאלץ להסתפק בעשר הופעות במדי נבחרת קטאלוניה.

"הדרישות שלנו מאוד ברורות - השוואת השכר של ואלדס לזה שמרוויח קסיאס בריאל מדריד", הבהיר חינס קרבאחאל, סוכנו של שוער ברצלונה, עוד לפני הארכת החוזה בקיץ האחרון ואולי חשף את הרגשות האמיתיים של הלקוח שלו כלפי יריבו הגדול. אמנם לא מדובר פה ביריבות מתוקשרת בסגנון דודו אוואט-ניר דוידוביץ' המוכרת ממחוזותינו, אך אין לטעות - התחרות בין השניים גדולה.

דל בוסקה. הקרב על האפודה הראשונה הוכרע מזמן (צילום: AP) 

מבט על הנתונים היבשים אולי יכול לתת הצדקה לדרישות השכר של ואלדס, שאגב בסופו של דבר השיג את מבוקשו - על פי ההערכות, שניהם מרוויחים כ-7 מיליון יורו בעונה. מעניין לגלות כי סיכום זמני של הקריירה של שני השוערים מצביע על

כך שוואלדס סופג פחות מקסיאס במשחקי הליגה, כאשר גם השנה הוא הוציא מהרשת 19 כדורים בלבד, שבעה פחות מהקולגה במדריד.

גם ברשימת התארים נשמר איזון בין השניים (4 אליפויות ושני גביעי אירופה של קסיאס, לעומת 3 אליפויות, גביע ושני גביעי אירופה לוואלדס), כאשר ואלדס אף זכה פעמיים לתואר הסאמורה (השוער בעל ממוצע הספיגות הנמוך ביותר בעונה) לעומת פעם אחת של קסיאס. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, התואר הזה יילך גם השנה אל שוער בארסה (מחזיק בממוצע של 0.63 ספיגות, לעומת 0.87 של קסיאס).

עם כל אלה, ראוי לציין כי בעוד קסיאס מופיע מדי שנה בצמרת השוערים בעלי מספר העצירות הגבוה ביותר בליגה הספרדית, ואלדס מקפיד לתפוס מקום טוב באמצע. אפשר להסביר זאת, כמובן, בבסיס הקבוע של שחקני ההגנה עליו מקפידים לשמור בקטאלוניה, לעומת השינויים התכופים בחולייה האחורית של הלבנים, מה שוודאי לא מוסיף שקט לסן איקר.

ובכל זאת, מעולם לא הוטל ספק בשאלה האם ואלדס ראוי לאיים על מעמדו של קסיאס בנבחרת. הדעה הרווחת היא כי "הקדוש ממדריד" הוכיח לאורך השנים שהוא שוער יציב יותר, מנוסה יותר ואחד כזה שלא מפחד ממעמדים גדולים. ואם כבר הוזכרו המעמדים הגדולים, עד לא מזמן, נטען כי ואלדס מקבל בהם פיק ברכיים ולא ממש מתפקד. אחרי הטרבל של השנה שעברה, כבר אין יותר מדי אנשים שמעיזים להשמיע את הדעה הזו ברבים.

דווקא השנה משהו בכל זאת השתנה, אם בגלל היציבות של ואלדס בין הקורות, ואם בעקבות נסיגה מסוימת ביכולתו של קסיאס. בכל פעם שבארסה היתה

צריכה את האקסטרה משוערה, כל ה-183 ס"מ שלו היו שם בשבילה, בבירה הספרדית ספרו יותר מפאשלה אחת של השחקן הכי יציב שלהם בשנים האחרונות. למזלו של האחרון, לרוב היו שם גונסאלו היגוואין או כריסטיאנו רונאלדו שדאגו להשכיח את אותן מעידות.

המעמד של קסיאס אמנם לא נפגע, גם לא זה של מחליפו במדי הנבחרת, פפה ריינה, אבל לראשונה התקבלה בהבנה הדעה כי גם שמו של ואלדס ראוי להיאמר יחד איתם באותה הנשימה. דל בוסקה, אגב, התבקש להתייחס לסוגייה וענה בדיפלומטיות כי יכולתו של שוער ברצלונה לא נעלמה מנגד עיניו והוא בהחלט בא בחשבון. אל תופתעו אם לבסוף הוא יעדיף לזמן שוער צעיר אחר (דויד דה חאה של אתלטיקו מדריד?), רק כדי לשמור על המרקם החברתי במחנה הספרדי.

בשבת בלילה יירשם פרק נוסף בהיסטוריה של היריבות הנצחית בין ריאל וברצלונה ויגיע גם רגע האמת של שני השוערים הכי טובים העונה בליגה הספרדית, שיהיו חלק מזירת ההתגוששות בסנטיאגו ברנבאו. לצערו של ואלדס, גם הוא יודע שהופעה הירואית לא תסדר לו כרטיס כניסה לחגיגה הגדולה של הקיץ. את האודישן כבר עבר ההוא שלובש לבן.