עוד לא הבינו עד כמה מזיק הפורנו?

המועצה לשידורי כבלים ולווין פנתה לציבור, בבקשה להגיב להצעה לתיקון מדיניותה לגבי "שידורים למבוגרים", כלומר להרחיב את ההקלות המאושרות לזכיינים. אלה כוללות הרחבת שעות השידור המותרות, אי הקשת קוד במעבר מ"ערוץ מבוגרים" אחד למשנהו ושיווק "ערוצים למבוגרים" עם ערוצים שאינם למבוגרים. מדובר בהענקת לגיטימציה נוספת לתעשיית הפשע של הפורנוגרפיה בישראל על כל השלכותיה החברתיות המזוויעות.

כבר במאבק נגד הכנסת הפורנוגרפיה לערוצי הטלוויזיה בראשית העשור, התברר כי מועצת השידורים בכבלים ובלווין אינה מגנה על האינטרס הציבורי מול הזכיינים וסרסורי הפורנוגרפיה, ותומכת בתביעותיהם של האחרונים. כבר אז נחשף בית המשפט העליון באטימותו החברתית, כשהעדיף את האינטרסים של חברות השידורים וגופי ההפקה בשם "חופש הביטוי, הקניין והעיסוק שלהם", לעומת "אינטרסים אחרים" כמו "כבוד האשה" למשל; כבר אז נחשפה התקשורת במלוא קלונה, על הדה-לגיטימציה שעשתה למאבק ולפעילוֹת נגד כניסת הפורנוגרפיה ועל הגב הרחב שנתנה לשקרים ולמניפולציות של הזכיינים.

עם התגייסותה של מועצת הכבלים להגמשת תנאי השידור של הזכיינים, נחשפת פעם נוספת כניעותה ונכונותה לרצות את ברוני הפורנוגרפיה. פעם נוספת מוכנה המועצה להתעלם מהשלכות הפורנוגרפיה על החברה בכלל ועל ילדות/ילדים ונשים בפרט.

שלומם של הילדים - הפקר

משמעות ההתמסרות של המועצה (בגיבוי משרד התקשורת והממשלה כולה) לאינטרס של הזכיינים היא הפקרת שלומם של ילדות וילדים, הנחשפים יותר ויותר לתכנים ההרסניים והופכים מטרה נוחה למכורי הפורנוגרפיה; רמיסת כבודן ומעמדן של נשים בישראל, בשל הפגיעה בדימוי ובמעמד האשה, המוצגת בשידורים אלו כחפץ להנאתם המינית של גברים; עידוד עקיף של אלימות כלפי נשים, כשהפורנוגרפיה מציגה את האשה כנהנית מהפעלת אלימות נגדה ומסייעת להסרת עכבות בהפעלת אלימות מינית כלפי נשים; טיפוח דימוי מעוות של מיניות נשית וגברית.

בשונה מהמאבק של ראשית העשור, נמצאו הפעם ארגונים רבים וכן נשות ואנשי ציבור ואקדמיה, שהצטרפו להבעת התנגדות נמרצת להקלת התנאים לזכיינים ואף דרשו להפסיק את שידורי הפורנוגרפיה בטלוויזיה בכלל.

נראה שהציבור הרחב החל לקלוט עם ריבוי שידורי פורנו ומתחזי פורנו כ"ארוטיקה" (כדוגמת הפלייבוי), את היקף ההרס החברתי שהם גורמים. הפורנוגרפיה נכנסת לכל פינה בחיינו, תוך הסוואת הקשר בין חדירתה להתפשטות הניצול והפגיעה המיניים בנערות ובנשים.

• נער הקרין פורנו לילדות ותקף
• צפה עם הילד הקורבן בסרטים פורנגרפיים
  

הביטוי הסמלי להטעיה זו הוא הגדרת הפורנוגרפיה כ"שידורים למבוגרים", שידורים המיועדים לכאורה רק להם. אבל לא רק שהם לא נחסמים בפני בני הנוער והילדים (השולטים בשלט טוב מהמבוגרים), אלא אף מציבים בפניהם גירוי ואתגר להתאמץ להגיע לעולם המסתורין של ה"מבוגרים".

תמיכה צפויה לפורנוגרפיה באה מכיוונם של גברים בעיקר באליטה האקדמית והמשפטית. אלו מתהדרים בעמדה "מדעית", "אובייקטיבית", "נטולת אינטרסים", "פלורליסטית", "ליברלית". הנאורים האלו מזלזלים במחקרים המצביעים על קשר בין התרופפות עכבות על הפעלת אלימות מינית נגד נשים לבין צפייה בתכנים פורנוגרפיים. יש להם מחקרים נגדיים המלמדים על קשר נסיבתי לא חד-משמעי. הנאורים מבהירים לנו כי יש פורנוגרפיה ויש פורנוגרפיה, כלומר, יש להבחין בין הפורנוגרפיות לסוגיהן.

כאילו שמי שמשדר אותה ומי שצורך אותה אינם יודעים בדיוק במה מדובר. כלומר, הם מציעים שנעסוק במיונים ובתוך כך נבין, לשיטתם, שיש פורנוגרפיה "אחרת", שאינה משפילה ומזיקה, שהיא אולי אפילו מועילה (לשיפור הזוגיות, למשל...) ויש נאורים, מסוגו של השופט בדימוס מישאל חשין, שמסביר כי "אין טעם" לחוקק חוקים נגד פורנוגרפיה, כי היא בלאו הכי נמצאת בכל מקום".

מה אם בתך תופיע בסרט פורנוגרפי 

עם נאורים כאלו אי אפשר היה לבטל את העבדות, כי המחקרים שבהם השתמשו בעלי העבדים בשדות הכותנה באמריקה הסתייעו, כנראה, במחקרים המלמדים על כך שבלי עבדות לא ניתן לקיים חברה מפותחת כלכלית וכי אין קשר סיבתי בין מוות של עבדים לבין תנאי עבודתם; הם גם טענו, כנראה, כי העבדות קיימת בכל מקום ולכן אי-אפשר לבער אותה, וכי לא מדובר בהכרח בניצול, שהרי היו עבדים שחיו בנוחיות יחסית ומתוך בחירה כמשרתי אדוניהם.

האדונים הלבנים שהמציאו את החוקה ה"נאורה" המבטיחה צדק וחירות לעם, לא סברו שאלו מגיעים גם לשחורים, וכי זכות הצבעה אינה זכותם. בדיוק כפי שחופש הביטוי והעיסוק של גברים גובר על "כבוד האדם" של נשים בעיני נאורים של היום.

ה"נאורים" שלנו מתקוממים כשמטיחים בהם שאלות בסגנון אישי: "האם תרצה לראות את בתך בסרטים פורנוגרפיים", כשאלה לא לגיטימית. גם בעלי העבדים והשפחות לא היו מוכנים קרוב לוודאי להישאל אם היו רוצים שמישהו מבני משפחתם יהיה עבד/שפחה, אך אין אמיתי וקולע יותר מהביטוי "את השנוא עליך לא תעשה לחברך" כדי להבהיר כי הבסיס האיתן ביותר למוסר האנושי הוא החווייה האישית. מתוך ההתנסות הפרטית אני יכול/ה להיות מודע/ת בצורה העמוקה ביותר להשלכות מעשי על אחרים.

השוואת הפורנוגרפיה והזנות לעבדות היא רלוונטית, מפני שבכל דור ודור חייבים לפעול נגד ניצול וביזוי של בני אדם, נגד השפלתם האישית והקולקטיבית. מוטלת עלינו אחריות להכיר בניצול ובהשפלה ואסור להיתמם ולהשתמש בתרי"ג תירוצים כדי להצדיק את אטימות ליבנו ונכונותו להפיק רווחים על חשבון ניצול ופגיעה בזולת.

הפורנוגרפיה והזנות הן האמצעי המרכזי של הפטריארכיה לשמר את נחיתות הנשים וניצולן. הן הבסיס האידיאולוגי והפרגמאטי לעבדות המודרנית - הסחר בנשים.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים