מתנה מהג'וינט: מיליוני דולרים בשואה
הצנחות כסף ממטוסים היישר לגטו, תמרון שערי חליפין וניהול פנקסי חשבונות סודיים: מחקר חדש חושף כיצד סייע ארגון הג'וינט בסכומי עתק ליהודים במחנות בפולין
ארגון הג'וינט העביר מאות אלפי דולרים ללוחמים היהודים במהלך מרד גטו ורשה באפריל .1943 בין היתר, הבריח הארגון כספים והצניח כסף ממטוסים היישר לגטו. כך עולה ממחקר חדש של העיתונאית והסופרת רות בקי-קולודני, שבדקה מטעם הג'וינט במשך 6 שנים את פועלו של יו"ר הארגון במלחמת העולם השנייה, ג'ו (יוסף) שוורץ.
"אחת מהשיטות להברחת הכספים הייתה להצניח כל פעם כ100- אלף דולר לגטו באמצעות אנשי קשר של הממשלה הפולנית הגולה שפעלה בלונדון. הכסף נאסף והועבר ללוחמים. חלק מהכסף נפל בצד הפולני", חושפת בקי-קולודני.
במהלך עבודת המחקר גילתה החוקרת לראשונה את הסיוע הכלכלי של הג'וינט לגטו ורשה, ובעיקר את הסיוע הכלכלי למרד בגטו. המחקר מגלה כי שוורץ דאג בשלב הראשון לשמור על שער חליפין גבוה של הדולרים אותם גייס מיהודי ארצות הברית. "השער של הדולר בשוק השחור היה פי 20 ויותר מהשער הרגיל, ושוורץ ניהל פעולות פיננסיות כדי לשמור על ערך הכסף", ציינה בקי-קולודני.
הסיוע הדרמטי ביותר - בגטו ורשה
המחקר מגלה עוד כי שוורץ הפעיל שורה של שיטות להזרמת מיליוני דולרים לפולין ולגטו ורשה. בין היתר, הוא פיתח שיטה מיוחדת ולפיה העבירו יהודים עשירים מאירופה את כספם לארגון הג'וינט, שסייע בחילוצם מאירופה ובבניית חיים חדשים בארה"ב.
הארגון הבטיח ליהודים להחזיר את הכספים הללו לאחר המלחמה, כאשר במהלך המלחמה עצמה הועבר הכסף לטובת רכישת מזון וציוד ליהודים בשטחים הכבושים על ידי הנאצים, ובעיקר בפולין. כספים אחרים הועברו דרך מדינות נייטרליות וארגוני סיוע ליהודי פולין. בנוסף, נפתחו מטבחים ברחבי ורשה ובגטו שסיפקו במארס 1940 כ-2 מיליון ארוחות חמות.
ואולם, הסיוע הדרמטי ביותר היה לחברי המחתרת של גטו ורשה. ב-23 באפריל 1943 פרץ מרד גטו ורשה. כ-750 הלוחמים היהודים היו זקוקים לכסף רב לצורך רכישתם של אמצעי לחימה, חפירות בונקרים, הצטיידות במזון ותרופות והפצת עיתוני המחתרת.
הכסף הועבר בחשאי ללוחמים היהודים בכמה שיטות: לפי אחת השיטות, ניהלו עובדים יהודים בגטו בתיאום עם הג'וינט "פנקסנות כפולה" - בצד הכספים שיועדו לטובת מזון וציוד לתושבי הגטו שנותרו בו, הם ניהלו פנקסנות סודית אליה הפרישו כספים לטובת הלוחמים.
לדברי בקי-קולודני, "היה צורך במשנה זהירות וקפדנות בהנהלת החשבונות, וביצירת מערכת חשבונות כפולה. למרות ההלשנות הרבות על כל הנעשה בגטו, על הבורחים לצד הארי, על מבריחי המזון, על המסתתרים בזהות בדויה - איש לא הלשין על המיליונים שהשיג הג'וינט בשיטת ה'החזר אחרי המלחמה'.
"הכספים שימשו למימון המטבחים הציבוריים, קופות ועדי הבתים, ובעת המרד לבניית הבונקרים, רכישת כלי נשק ואספקת מזון ותרופות ללוחמים והמסתתרים", אומרת בקי-קולודני.
"סוד המיליונים"
לדברי בקי-קולודני, "שוורץ הורה בטלפון לסאלי מאייר, ראש הקהילות היהודית בשווייץ, להמיר דולרים ולשלוח כסף ליהודי סלובקיה, קרואטיה, פולין, סרביה, איטליה ויוון. "מאייר קיבל הקצבות מהג'וינט עבור יהודי שווייץ, אך השתמש במחציתן לעזרת יהודים בארצות שאיתן לא היה למשרד בליסבון קשר ישיר.
"ההסדר איפשר לשלוח לקהילות השונות מזון ותרופות ללא ידיעת ארה"ב או הגרמנים. ההסדר, שכונה "our special agreement", היה מצע למעשי סיוע דחופים ומשמעותיים. סאלי מאייר הפך למעשה מראש הקהילות בשווייץ לזרוע להעברת כספים לשאר ארצות אירופה. היו מקרים שמאייר הקציב את כל הכספים לארצות הכבושות, ואת צורכי הפליטים בשווייץ מימן בין היתר מכספו הפרטי בהבטחה שהכסף יוחזר לו אחרי המלחמה".
גם ההיסטוריון של גטו ורשה, עמנואל רינגלבלום, מתייחס לפעילות הכלכלית הענפה: "ההלוואות נלקחו למרות איסור השלטונות. מהרגע הראשון סיכנו בכך מנהלי הג'וינט את חייהם בפועל ממש. זו הייתה אחת מהגדולות שבתעלומות הגטו. סוד המיליונים. זה הביא לכך שכמעט בכל המוסדות קמו קופות ב', קרנות מקבילות שלפעמים היקפן לא היה קטן מהיקף הקרנות הרשמיות, ואף גדול מהן. עשרות ומאות פקידים עסקו בקבלת הכספים הללו ורישומם בהנהלת חשבונות כפולה.
"כל האנשים המעורבים ידעו את הסוד שהיה ידוע גם לצרכני הסיוע, לאנשי המטבחים ותחנות החלוקה, שהיו חייבים לרשום את הסכומים בעמודות נפרדות, ובכל זאת נשאר הדבר בגדר סוד בפני השלטונות", כתב רינגלבלום.
מרד גטו ורשה מסמל בישראל עד היום את הגבורה היהודית של מעטים וחלשים מול צבא חזק ודורסני, והשתתפו בו צעירי התנועות החלוציות וצעירי בית"ר, שהקימו ארגוני לוחמים והתקשרו עם המחתרת הפולנית, שנקראה "ארמיה קריאובה".
צעירי המחתרות הללו נאבקו פנים אל פנים מול הגרמנים. המרד ארך 23 ימי קרבות, ובמהלכו נהרגו רוב הלוחמים, ואף מפקד הפעולה מרדכי אנילביץ.' המרד הסתיים ב-16 במאי 1943. ואולם, שוורץ וארגון הג'וינט המשיכו להזרים כספים ליהודי פולין עד סוף המלחמה, בין היתר באמצעות ארגוני סיוע.
הדברים מתפרסמים בספרה של בקי-קולודני, "אני יוסף אחיכם," בהוצאת "מודן," שייצא בימים הקרובים
הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
