"אני כבר לא לווייתן. אני דולפין"
אחרי שבשבוע שעבר התנסתה בתקשוּר עם העובר דרך הטלפון, החליטה השבוע אור אלתרמן להיכנס לבגד ים ולהרגיש במשך 45 דקות קלילה ולא מסורבלת. בדיקת הריון - כתבה שנייה בסדרה
אף פעם לא קל להיכנס לבגד ים. עוד יותר לא קל להיכנס לבגד ים בהריון. האמת? אני בכלל מופתעת שבגד הים שלי עדיין עולה עלי. נו, כבר היה שווה. אני מגיעה בשעות הבוקר ל"דיאדה" בנמל תל אביב. אם עד עכשיו ניסיתי להדחיק את העובדה שהצטרפתי לשבט אדיר מימדים, המציאות מכה על פני מכל עבר, בצורת שמן פרינאום, נשכנים צבעוניים וסדנאות תזונה.
כן, אני בהריון, אני בבגד ים ואני בדרכי לטיפול ג'הארה, עוד טיפול שלולא ההריון כנראה לא הייתי שומעת עליו לעולם.
חבוקה ורפויה
ג'הארה, מתברר, זוהי טכניקה טיפולית במים (הידרותרפיה) שמקורה בברזיל ומשלבת בין הווטסו (שהפך מאוד אופנתי בשנתיים האחרונות) לשיטת אלכסנדר. מטרת השיטה היא התארכות והתרווחות של מערכת השלד במטרה להקל על כאבים והרפיה של השרירים והגוף.
ענבל, המטפלת המקסימה שמקבלת אותי, מסבירה לי שלשיטת הג'הארה בהריון יש הרבה יתרונות: היא מאפשרת להריונית הכבדה והמסורבלת להרגיש קלילה, חבוקה ורפויה, ולמעשה מכינה אותה גם למצב ההרפיה המומלץ ללידה.
צפה כמו עוּבָּר
כל עוד לא דורשים ממני לשחות או לעשות התעמלות צורנית במים, אני מוכנה לבדוק. אני נכנסת למים החמים והנעימים, מתרגלת לתחושת הציפה ועושה כל מה שענבל אומרת לי. הטיפול הזה הוא מאוד אינטימי. למען האמת, אני לא זוכרת מתי הייתי צמודה ככה למישהי במשך 45 דקות כשאני בקושי לבושה.
כשהעיניים שלי עצומות אני נצמדת בשכיבה על המים לענבל, משתדלת לסמוך עליה שאני לא עומדת לטבוע בכל רגע ונותנת לה להציף אותי על פני הבריכה. בהתחלה קשה לי להרפות, להתרגל לתנוחת השכיבה במים ולתת לה להוביל אותי, אבל אחרי כמה דקות, העיניים העצומות שלי, המים החמים והמרגיעים והמגע הנעים של ענבל עושים את שלהם. אני צפה כמו עובר במי שפיר ורק ריח הכלור מזכיר לי מדי פעם שזו בריכה בלב תל אביב.
במהלך הציפה ענבל מותחת בשיא העדינות את השרירים, מבצעת תנועות ארוכות וזהירוֹת של פתיחת מפרקים, תנועות של נענוע ועוד מיני תרגילים לשחרור לחצים מהגב והשכמות. אחרי שמתרגלים לסחוב משקל עודף במשך כמה חודשים, ללכת טיפה עקום ולהתקשות בישיבה ועמידה, התחושה במים קסומה. השרירים רפויים לגמרי, האיברים צפים לכל עבר וכל הכבדוּת נעלמת. אני כבר לא לווייתן, אני דולפין.
אני לא יודעת אם הייתי מחזיקה מעמד בטיפול כזה לולא ההריון, אבל יש משהו בהריון, במטען הנוסף הזה שאת סוחבת על עצמך כל הזמן, שהוא הרבה יותר מפיזי ויש משהו מאוד משחרר כשעוד מישהו או במקרה הזה – המים בבריכה, חולקים איתך את הנטל. נותנים לך להיות משוחררת לגמרי, מנותקת, לאבד תחושת זמן ומרחב.
אבל יותר מהכל, אני יכולה לדמיין לקצת זמן איך זה מרגיש שם ברחם, בתוך כל המים האלה, האווירה הרגועה והדרך בה מישהי אחרת מובילה אותי כשלי אין שום שליטה או ידע. בתוך יומיום שמלא בעבודה, משימות ומטלות, קשה להתחבר למקום הזה שהוא בעצם חלק ממני. וזה אולי הדבר הכי קרוב לזה.
45 דקות עוברות מהר מדי. בא לי להישאר שם ואני מתחילה לרחם על העוברית הקטנה שלי שבעוד 3 חודשים תאלץ גם היא לעזוב סביבה כל כך מרגיעה ועוטפת ולצאת לעולם המתייבש שלנו.
- אור אלתרמן,
תיכף אמא, עורכת ערוץ התרבות של ynet.
רוצה גם לצוף בהריון?
המומלצים של אתר זהר כבר בדקה :
- ענבל רז, דיאדה, נמל תל אביב.
- טלי הלוי במרכז ג'הארה דולה
לטיפולי מים ולידות מים, בקדימה.
- המרכז של טובה רוזן בהוד השרון אקווה טיפול
בהוד השרון.
- מרכז טיפות
במושב אמונים בדרום.
- אסנת פליס דואר מרכז מולטיפול
בבנימינה.
לפנייה לכתב/ת 
