במשעולי לוחמים בדרום: טיול לזכר חללי צה"ל

בתקופה שבה מדינת ישראל נלחמה על עצמאותה, אזור מישור החוף הדרומי היה כור של לבה גועשת; החולות להטו מחום השמש ומאש הפגזים. לוחמים נועזים שכבו במשלטים מבודדים, וחרפו נפשם מול הטנקים של הצבא המצרי, כדי למנוע מהם להגיע לתל אביב וכדי לפרוץ את הדרך לנגב הנצור.

משלט חוליקאת, גבעה 113, עיבדיס, גבעה 69, כרתיה - שמות רווים בהדי התפוצצויות ודם הפצועים והנופלים. חטיבת גבעתי, שועלי שמשון, חטיבת יפתח וחטיבת הנגב, חטיבה 8 של השריון וחטיבת אלכסנדרוני - סיפורי הגבורה ואחוות הלוחמים ספונים בין דפי ההיסטוריה, ותמיד יהיו עוד גרסאות של ותיקי הלוחמים וצאצאיהם על הקרבות הקשים.

קיבוץ שהוא מוזיאון פתוח

האחיזה העברית הראשונה באדמות החול הזהובות החלה ב-1935 בחווה חקלאית מרוחקת מוקפת יישובים ערביים עוינים. החווה נקראה כפר מנחם על שם מנחם אוסישקין, ושרדה עד פרוץ המרד הערבי. החווה הוקמה בשנית בין לילה כאחד מיישובי חומה ומגדל ב-1937, ושנתיים לאחר מכן הוקם הקיבוץ שהיה הדרומי ביותר בארץ, נגבה.

חומה ומגדל בקיבוץ נגבה

כשהצבא המצרי פלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ניצבו אנשי נגבה בקו החזית. בסיוע צה"ל הוקמו בונקרים, עמדות ירי ותעלות קשר. מפקד נגבה, יצחק דובנו - מבכירי הפלמ"ח, שכינויו היה "יואב" - נהרג בהפגזה מצרית.

נגבה משלב בתוכו את ההיסטוריה העקובה מדם עם יישוב טובל בירק ומוקף נופים פתוחים של הנגב. הקיבוץ נהפך מוזיאון פתוח, שממחיש באתריו את מלחמת תש"ח. חבר הקיבוץ מאיר מינדל הוא מוסיקאי שמשלב את שירי תש"ח וקונצרט זמר עברי בליווי רביעיית קשתנים באולם התרבות או בטבע.

נוגעים בזיכרונות

כבר בשער הכניסה לקיבוץ נוגעים בזיכרונות. מתחם מיוחד משחזר את המגדל והצריף של ימי חומה ומגדל. כשעוברים את השער החשמלי ניצב מעברו האחד של הכביש טנק מצרי שאפשר לטפס עליו ולהציץ לתוכו, ומן העבר השני הטרקטור הראשון שחרש את האדמה.

בלב חורשת האיקליפטוסים נמצא בית העלמין שבו טמונים 37 חללי מלחמת העצמאות. מעל המצבות ניצב פסל ברונזה מרשים של הלוחמים, שעיצב נתן רפפורט. מכאן לוקח מינדל את המטיילים לסיור בין שבילי המשק. עוצרים ליד מבנה קטן שנקרא "נוקטה". זו הייתה נקודת המשמר הראשונה שבה איחסנו את הנשק. בית קטן עם גג רעפים, ששימש מאפייה ב-1941. הקיבוץ התבסס על משק אוטרקי, וסיפק את צורכי המזון של החברים.

המאפייה הראשונה, שבה איחסנו את הנשק

בית העלמין שבו נטמנו לוחמי תש"ח

קרבות ואנדרטאות

מגיעים אל מגדל המים ההיסטורי, שכולו מנוקב מפגיעות פגזים וכדורים. המגדל הוקם מיציקת בטון מסיבית שהוכנה תוך 36 שעות. מינדל עוצר כאן, ומספר את מעשה הגבורה של התצפיתן שנהרג בזמן השמירה, וכיצד חולצה גופתו תחת אש.

המטיילים הבוגרים מטפסים בסולם אנכי שגובהו 13 מטר כדי לעמוד על גגו של המגדל, לצפות על האזור ולחוש את טעמם של הימים ההם. במרכז הקיבוץ הוקם בית מיציקת בטון בהשראת מגדל המים, לזכרו של מפקד נגבה קובה וילן, שפיקד על הקיבוץ אחרי נפילת דובנו.

סיורים נוספים ברכב יוצאים למשלטים ולאתרי הקרבות באזור. כיס פלוג'ה ואתר חמי יואב; סיפור הקרב המכריע בעיבדיס; גשר פריג'ר ופינוי הילדים מנגבה במבצע "תינוק"; גבעה 105 וקרבות שועלי שמשון; גבעה 113 עם אנדרטת גבעתי; תצפית מול מצודת יואב; יד האישה הלוחמת בניצנים; פארק עד הלום עם הגשר והמצבה המצרית באשדוד; ביקור בגת ביזנטית בגבעת ארנון וסיור בגבעה 69 שמשמרת את קרב הדמים על האזור.

הסיורים מובנים בהתאם לבקשת המטיילים. סיור שנמשך שעתיים לקבוצה של עד 10 אנשים עולה 140 שקל, ועד 20 אנשים 280 שקל - לכל הקבוצה. יש לתאם את הסיור בטלפון 050-5560554

זו הרוח ששמה הוא גבעתי

המנון חטיבת גבעתי מקשר את אותו פרק היסטורי שקשר את גורלה של תל אביב במלחמה על השפלה הדרומית: "מול אורות של זריחה ושקיעות של תל אביב, את קולה של הרוח שמעתי, זו הרוח אשר מהלכת סביב, זו הרוח ששמה הוא גבעתי".

מצודת יואב, שנהפכה אתר ההנצחה של גבעתי, שימשה בימים שלפני קום המדינה את המשטרה הבריטית, וקיבלה את השם "משטרת עירק-סואידן". למעט קיבוץ נגבה שהיה מרוחק שלושה קילומטרים משם, היו כל היישובים מסביב ערבים.

מצודת יואב, אתר ההנצחה של חללי חטיבת גבעתי

המבנה שוּמר ועבר הסבה למוזיאון ואתר הנצחה של חטיבת גבעתי. בקומה הראשונה מוצגים מפות, תעודות, מסמכים ותצלומים שמתעדים את השנים 1948 עד 1956, סיפורים על המפקד האגדי של החטיבה, שמעון אבידן שכונה "גבעתי" ועל הסיירת הנועזת שהקים - "שועלי שמשון".

החלק השני במוזיאון הוקם באחרונה, ובו מצגת מולטימדיה אינטראקטיבית שסוקרת את תולדות החטיבה מ-1983 - לאחר הקמתה מחדש - ועד ימינו. סיורים בתשלום מטעם מוזיאון גבעתי נערכים בכרתיה, עד הלום, מצודת יואב, חוליקאת, ניצנים וגבעה 69. פתוח בימים ראשון-חמישי, מ-9:00 עד 15:00-9:00, ובימים שישי ושבת לקבוצות, בתיאום מראש בטלפון 08-6611315. כניסה: 18 שקל למבוגר, 10 שקל לילד.

לזכר חללי אסון המסוקים

השכול חזר והכה בנגבה ב-4 בפברואר 1997, באסון המסוקים באצבע הגליל. חגית ויואב קידר, דור שני למייסדי נגבה, שכלו באסון את בן הזקונים, תומר קידר. יואב קידר שלא מצא מרגוע לנפשו הסתובב על הגבעות שמקיפות את נגבה, עד שמצא את הגבעה שעליה החליט להנציח את תומר, את חברו הטוב שנהרג איתו, תום כיתאין, ואת יתר 71 החיילים שנספו באסון.

קידר בחר להנציח את זכר בנו וחבריו דרך הטבע והאהבה לאדמת הארץ, ושילב גן זיכרון ברוח ציונית ובגישה בוטנית-אקולוגית. הגן נטוע וזרוע צמחים ארץ ישראלים, שמשתנים בהתאם לעונה. בחורף הכל מסביב ירוק ופורח ובקיץ נוף מדברי - שיחי צבר עמוסי פרי ועצי שיטה מצלים.

סמל האתר שמתנשא למרחוק הוא עמוד חשמל כחול שניצב בכניסה. מנכ"ל חברת חשמל לשעבר, רפי פלד, תרם את תרומתו האישית והפך את העמוד ליצירת אמנות. פלד צבע את העמוד בצבעי שמיים תכלכלים, ועליהם מרחפות 73 יונים. בתחתית העמוד נכתבה שורה משירו של נתן יונתן: "ארץ שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת".

גבעת תום ותומר

בגן שבילי הליכה שעוברים בין עצים, צמחים ומצבות אבן יפות, שנושאות שמות ומלים מהתנ"ך ומן השירה העברית. קידר מהלך בין האנשים והעצים ומדבר על הרותם המדברי, האלון, האלה ותמר העבדים, מסביר כיצד הוא מתכנן להפוך את הגבעות מסביב לדגם של הכרמל והגליל ומטייל עם המבקרים בשבילים הצרים.

שני מעגלי אבן נבנו בצלם של עצי השיטה; מעגל אחד מוקדש לצמחיית ארץ ישראל, והמעגל השני הוא האנדרטה לזכר תום ותומר. שני החברים למדו יחד במוסד החינוכי "צפית", שירתו בפלחה"ן נח"ל ועלו יחד על המסוק שלא הגיע ליעדו.

האתר פתוח למבקרים, ובכניסה הוצבה קופה קטנה לתרומות. סיורים מודרכים וערבי שירה בציבור מתקיימים בתאום. טלפון 050-5773324. איך מגיעים: עוברים את הכניסה לקיבוץ נגבה, וממשיכים 2 קילומטרים לפי השלט "גבעת תום ותומר".

• רונית סבירסקי, עורכת אתר התיירות הישראלי Photour