מעסיק עובד זר במשק בית - פוגע בעובד הישראלי

לפני חג הפסח דווח בכלי התקשורת על פשיטה שערכו פקחי יחידת העובדים הזרים בביתה של אשת הזוהר מירי בוהדנה, אשר במהלכה נמצאה עובדת זרה, שהועסקה בעבודות משק הבית, מסתתרת בין השיחים בחצר. אין לי ידע ישיר בעניין ואני מאחל רק הצלחה ושגשוג לגברת בוהדנה ובן-זוגה; אך נוכח הכיסוי התקשורתי הרב לו זכתה הפרשה, כדאי להבהיר מה מותר ומה אסור בהעסקת עובדים זרים במשקי בית פרטיים בישראל.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
• זינוק של 16.3% במספר העובדים הזרים
• קנס של מיליון שקל על העסקת עובדים זרים
  
  

מבחינה משפטית התמונה הינה פשוטה - העסקת עובדים זרים בעבודות משק בית אסורה בחוק. העסקה כדין של עובדים זרים בישראל אפשרית רק בהתאם לאשרות עבודה ושהייה של מדינת ישראל, הניתנות לעובדים זרים באופן פרטני בהתאם לתחומי עיסוק ועבודה ספציפיים, ועל פי מכסות ממשלתיות הנקבעות מעת עת.

אין היתר לעבוד במשק בית

היתרים מעין אלה קיימים בעיקר בענפי החקלאות, הסיעוד והבניין, מעט בתעשייה, ועוד יותר מעט בתחומי עיסוק ייחודיים, דוגמת בישול אתני במסעדות. אין, ולמעשה מעולם לא היו, היתרים כלשהם להעסקת עובדים זרים בישראל בעבודות משק בית אצל אנשים פרטיים.

העסקת עובדים זרים, הן בעבודות משק הבית והן בענפים אחרים במשק, שלא בצורה חוקית על פי היתרים כדין, פוגעת פגיעה ישירה וברורה בשוק העבודה בישראל. שהרי העסקתו של אותו עובד זר, המועסק בתנאים מופחתים, באה על חשבון העסקה של עובד ישראלי שהיה מועסק בתנאים הולמים באותו תפקיד.

ככל שקיימים יותר עובדים זרים המועסקים במשק, ובעיקר ככל שישנם יותר עובדים זרים המועסקים ללא היתרים כדין, קיימות פחות משרות עבור עובדים ישראלים. נתון זה מתחדד נוכח שיעור האבטלה בישראל אשר עלה משמעותית כתוצאה מן המשבר הכלכלי העולמי.

כשל מוסרי

אם מוסיפים לזה גם את הנתון כי עלות ההעסקה הנמוכה יותר של העובד הזר מהווה את התמריץ העיקרי לצורת העסקה זו, הרי שברור שמדובר כאן לא רק בכשל שוק, אלא גם בכשל מוסרי של החברה הישראלית.

ברור שלחברה הישראלית, כחברה מתוקנת, עדיף שיותר ישראלים יועסקו בצורה חוקית ותוך קבלת תנאים ראויים. לפיכך, ברור גם שכדאי שכמה שפחות עובדים זרים יועסקו בה, קל וחומר כאשר מדובר בהעסקה בלתי חוקית ובתנאים בלתי ראויים.

אבל רבים בוחרים להעסיק בביתם עובדים זרים. פעם קראו לזה "או-פר". היה לזה ניחוח אירופאי מעודן, ודימוי רומנטי של סטודנטית צעירה, אשר בכדי לאפשר את לימודיה מבצעת מעט עבודות בית קלות, בתמורה למגורים וארוחות. אבל הרומנטיקה הזו חלפה מזמן.

היום קוראים לזה פשוט "פיליפינית". ולא שמדובר דווקא בנשים מהפיליפינים - גם סיניות, רומניות ותאילנדיות זה בסדר. ה"פיליפינית" גרה בביתם של מעסיקיה, מבצעת את כל עבודות הבית, ומשמשת כמנקה, כובסת, מגהצת, מבשלת ואומנת לילדים.

בתמורה, על פי רב, היא "זוכה" בשכר מינימום, ולעיתים גם פחות מכך, והיא זכאית לערב חופשי אחד בשבוע. את מרבית הכסף המשולם להן, שולחות ה"פיליפיניות", כמו מרבית העובדים הזרים, אל בני משפחותיהן בארצותיהן הרחוקות, לשם סיוע בכלכלתם.

מהיכן מגיעות ה"פיליפיניות" ללא היתר?

אם אין היתרי עבודה, מנין מגיעות אותן עובדות זרות? המדובר בד"כ בעובדות שהגיעו לישראל עם אשרת עבודה כדין לתחום עיסוק ספציפי (כמו סיעוד או חקלאות), אשר לאחר פקיעת תוקפו של היתר העבודה שלהן, במקום לעזוב את הארץ, בחרו להמשיך ולהישאר בישראל ולעשות לביתן, בדרך של העסקה בלתי חוקית.

עובדות אלו עוברות על החוק, שכן הן מפרות את היתר ההעסקה החוקי שקיבלו מממשלת ישראל. אלא שהפרה זו לא הייתה יכולה להתקיים, לולא ההפרה המקבילה של מעסיקיהן הישראלים.

ללא היתר - ללא זכויות

מדוע בכל זאת בוחרים אותם מעסיקים להסתכן ולהעסיק עובדות זרות הגם שאין להן היתרי עבודה? הסיבות לעניין זה עשויות להיות מגוונות: זה יותר זול, שעות העבודה ותחומי העבודה אינם מוגבלים, ועובדת זרה ללא היתר מן הסתם גם לא תמהר "לעשות בעיות" או להתעמת עם מעסיקיה, גם אם לא שולמו לה מלוא הזכויות המגיעות לה.

מדיניות מערביות רבות נסמכות כיום על כוח עבודה זר בענפים שונים. אמנות ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), עליהן חתומות מדינות המערב וישראל בכללן, קובעות את עקרונות היסוד של העסקת מהגרי עבודה אלה, כאשר העיקרון הבסיסי הינו עיקרון השוויון בתנאי ההעסקה בהשוואה לתנאי העסקה של עובדים מקומיים.

המשמעות: עובד זר זכאי לאותם תנאי העסקה להם היה זכאי עובד ישראלי באותה עבודה. כך אמור להימנע התמריץ הכלכלי בהעסקת עובד זר. אך אמנות בינלאומיות לחוד ומציאות לחוד.

מה יהיו אפוא תוצאותיה של אותה פשיטה נועזת ערב החג? העובדת הזרה מן הסתם תגורש, או כבר גורשה, לארץ מוצאה. מירי בוהדנה ובן זוגה מן הסתם ייאלצו לשלם קנס בגין העסקה ללא היתר, ובזה יש לשער כי תסתיים הפרשה. אך יש לקוות שדווקא פרסום הפרשה ווההדים שגרמה יסייעו למניעת הישנות מקרים נוספים.

עו"ד שי תקן הוא ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית.