האם ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית?
"הרפורמה בלימודי האזרחות תאפשר למערכת החינוך להוציא בוגרים שמכירים ומוקירים את מורשתם היהודית ומכבדים את כללי המשחק הדמוקטיים". הרב דניאל טרופר אופטימי
השיח הציבורי, מאז קום המדינה, עוסק רבות באופייה הרצוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשנים האחרונות שאלות מהותיות חדשות נשאלות: האם החזון של 'מדינה יהודית ודמוקרטית' הוא בר ביצוע? מהו המודל הרצוי? האם תם עידן הציונות? ויש קולות בשנים האחרונות המעלים אלטרנטיבה: האם עדיף חזון חדש של מדינת כלל אזרחיה?
מבין כל מקצועות הלימוד הנלמדים בחינוך העל-יסודי אין ספק שלמקצוע האזרחות ההשפעה החשובה ביותר על תחושת השייכות של האזרח הצעיר לחברה ולמדינה בה הוא חי ועל תפיסתו את אופיה של המדינה. לכן יש לצפות ממקצוע זה שיחשוף בפני תלמידיו שאלות עקרוניות באשר לדמותה הרצויה של המדינה וינסה להתמודד עימן.
לאחרונה התקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת בנוגע להוראת לימודי האזרחות והועלו בו חששות כבדים. בדיון נטען על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית כי הוראת המקצוע חוטאת בהעדפתה את לימוד המאפיינים הדמוקרטיים של המדינה על פני המאפיינים היהודים שלה. לדידם יש בכך להקשות על גיבוש זהותו היהודית-ישראלית של התלמיד, ועל זיקתו ללאום היהודי ולמקורות תרבות ישראל.
שאלות אלו הינם קיומיות ומשפיעות בראש ובראשונה על התלמידים ועל תחושת השייכות שלהם למדינת ישראל. לטווח הארוך יותר הן יכולות להיות מכריעות על גיבוש ועיצוב כללי של חוקים, תרבות ואורח החיים במדינת ישראל. אם ברצוננו להבטיח מדינה אשר דוגלת, בלי להתנצל, ביהודיות שלה ומצד שני נותנת כבוד מלא למיעוטים בתוכה אנו חייבים להתמודד עם שאלות אלו היום ובעיקר במערכת החינוך.
אינני מהסס מלבקר את משרד החינוך במקרים שיש צורך בכך. אולם בסוגיה קריטית זו, על אף שיש יסוד לחלק מהדאגות, ניכר שבשנים האחרונות המשרד מייחס חשיבות ראויה לשאלות אלו. המצב מורכב ביותר ויש מכלול של בעיות ואתגרים ומשרד החינוך, ייתכן במפתיע, נערך ברצינות להתמודדות הנדרשת.
ניתן להצביע על חמש סוגיות בהן מתמקד משרד החינוך ובכולן יש סימנים של הליכה לכיוון הנכון.
1. תוכן: במסגרת הרפורמה התווסף נושא לימוד: "מדינת ישראל מדינת העם היהודי" העוסק ביחס שבין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות. זהו צעד נוסף ליצירת איזון בין ההיבט הדמוקרטי וההיבט היהודי שבלימודי האזרחות. נושא זה עשוי לתרום לפיתוח עמיות יהודית ותחושת ערבות הדדית ויש בו כדי לקדם את זיקתם של תלמידי ישראל ללאום היהודי.
2. ספרי לימוד – במשך למעלה מ-10 שנים הספר "להיות אזרח במדינת ישראל" היה הספר היחידי שהיה מאושר ע"י משרד החינוך ללימוד לבגרות. עצם קיומו של ספר אחד בלבד בנושא כה רגיש הוא מצב שיש לשלול מסיבות עקרוניות. בנוסף לזה במקרים רבים הספר נוטה לכיון דמוקרטי – ליברלי על חשבון כיוון יהודי – לאומי (וחלקם הועלו בישיבה במשרד החינוך). אולם לפני שנתיים אושר ספר נוסף שהוכן ע"י תנועת "גשר" אשר מציג את השאלה באופן מאוזן יותר. ספר נוסף נכתב בימים אלו ויש לראות בריבוי הספרים צעד חשוב בכיון הנכון.
3. שעות לימוד - מקצוע האזרחות הנלמד בבתי הספר העל יסודיים כאחד ממקצועות החובה לבגרות עבר בשנים האחרונות תמורות מרחיקות לכת בהיקף השעות בו הוא נלמד. למעשה הוכפלו שעות הלימוד.
4. מורים - המעבר לשתי יחידות לימוד חייב קליטת מאות מורים חדשים לאזרחות. קל לקבוע הוראה מינהלית של הכפלת השעות אולם קשה להעמיד בפני מערכת החינוך בזמן קצר מורים מתאימים להוראת המקצוע. הנהלת המשרד נרתמה למשימה במהירות לא שיגרתית והפיקוח על הוראת האזרחות הפעיל השתלמויות מקצועיות שרובן כללו טיפול בנושא של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
5. קשר למציאות: בניגוד למקצועות אחרים אשר יכולים להיות תיאורטיים בלבד או למטרת ידע כללי, אזרחות חייבת לקשר את התלמידים עם האקטואליה של מדינת ישראל. ולכן במסגרת הרפורמה במקצוע תלמידים נדרשים להגיש מטלת ביצוע כתנאי להגשתם לבחינת הבגרות. במטלת הביצוע נדרשים התלמידים לזהות בעיה אזרחית באיזור מגוריהם ולהציע לה פתרון בהנחיית מורי האזרחות. בדברי ההקדמה למטלת הביצוע מציג המפקח על המקצוע את ה"אני מאמין" החינוכי שביסוד המטלה: "מטלת הביצוע משלימה את חוויית הלמידה ומאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. המטלה היא כלי שיעזור לתלמידים להבין את מקומם ותפקידם כאזרחים מעורבים במדינה ובחברה הדמוקרטית."
ביום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל יש בשורה טובה מבחינת לאומית. נראה כי הרפורמה שעובר מקצוע האזרחות עשויה לטפח את זהותם ואת מעורבותם האזרחית של תלמידי ישראל ולהעמיק אצלם את התפיסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרפורמה תאפשר למערכת החינוך להוציא מתחת ידה בוגרים שמכירים ומוקירים את מורשתם היהודית מחד, ומכבדים את "כללי המשחק" הדמוקרטיים מאידך.
הרב דניאל טרופר עומד בראש "גשר"
לפנייה לכתב/ת 
