האם להקים תחנת כוח צמוד לקריית מלאכי?
אחרי המחאות וההפגנות נגד הכוונה להקים תחנת כוח צמוד ליישובם, בקריית מלאכי העמידו את הנושא למשפט ציבורי. בין השופטים: ח"כ רוחמה אברהם-בלילא; מתנגדי התחנה שימשו עדי תביעה; נציגי היזמים - עדי הגנה ותלמידי האזור היו הפרקילטים. לבסוף פסקו השופטים...
בקרית-מלאכי החליטו שלא די בהפגנות ובמחאות כדי למנוע הקמת תחנה לייצור חשמל באזור התעשייה בבאר-טוביה, ובשבוע שעבר ערכו תלמידי כיתה ט' בתיכון "עמל 1" בעיר משפט ציבורי בנושא.
על הנחיית המשפט הופקדה מנכל"ית עמותת "אדם טבע ודין" לשעבר, עו"ד ציפי איסר איציק. בתפקיד השופטים ישבו חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא, היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת ויועצת התוכנית "חכמים בריבוע", רחל זיפר.
השאלה המרכזית בה ניסו להכריע השופטים, היתה האם הקמת התחנה עשויה להיות הזדמנות כלכלית לאזור, או שמא מדובר בפרויקט שיסכן את הסביבה ואת התושבים שחיים בה? פסק הדין, בדומה למציאות, לא היה חד משמעי.
לב המחלוקת: למה דווקא כאן?
התחנה המדוברת, המעוררת מחלוקת כה חריפה באזור, הינה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל באמצעות גז. מי שמתמודדת על הקמת הפרויקט היא קבוצת "שיכון ובינוי", בבעלות שרי אריסון. בתחילת הדרך החליטה המדינה על תשע חלופות ברחבי הארץ, אולם כל האתרים - למעט זה שבמועצה האזורית באר-טוביה - הם אתרים בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, והאתר הנוכחי הוא פרטי.
אורנה אנג'ל, המשמשת מנכ"לית בחברת "שיכון ובינוי", שימשה כ"עדה מטעם ההגנה", התקשתה לתת תשובה מספקת. "מינהל מקרקע ישראל זו מדינה בפני עצמה והבירוקרטיה שם מסובכת, מי כמוכם יודע זאת, אולי בעוד 20 שנה נוכל להקים תחנה אם זה יהיה בשליטת המינהל", אמרה.
לדבריה, "באזור צפית יש כבר כיום בעיות סביבתיות ואין ידע מתאים כמה עוד אפשר להוסיף שם. אנחנו בודקים עוד חלופות אבל נמשיך בבדיקת החלופה הנוכחית. בכל מקרה, כל אסון, אם יקרה, לא יעבור את גבולות המגרש של התחנה. למדנו מטעויות עבר".
אנג'ל ציינה בפני הנוכחים כי מעבר למקומות העבודה שהתחנה תייצר, "מדובר בחיזוק אמיתי לכל אזור התעשייה כאן, יבואו לכאן עוד מפעלים כי החשמל יהיה זול. הכנסות מארנונה יעמדו על 4.5 מיליון שקלים בשנה, ולפי החשבון 200 מיליון שקלים ב-20 השנים הבאות".
התושבים חוששים מזיהום אוויר
מעבר לשאלה הכלכלית, התבקשו העדים במשפט להתייחס גם לשאלה הסביבתית. האם מדובר בתחנה שתסייע בהפחתת זיהום האוויר או שמא מדובר במיזם שקרבתו למפעלי חומרים מסוכנים מסכן את הסביבה?
קבוצת תלמידים ששימשו כנציגי ההגנה, טענו כי ייצור חשמל בגז מהווה אנרגיה ירוקה לא מזהמת, אולם דרור נחמיאס, נציג היזם, הודה בעצמו כי "המקום עדיין ראוי לבדיקה מדוקדקת. אנחנו עצמנו לא יודעים בוודאות אם זה יעבור לאחר תסקירי השפעה לסביבה ארוכים ומורכבים שעלינו לבצע".
לדבריו, "אם יש חומרים מסוכנים באזור, התפקיד של מי שיוצר את הסיכונים הוא לטפל בהם ללא קשר למה שהמפעל השכן מתכנן". גם מנהל הפרויקטים של החברה המבצעת, דורון ליבן, התייחס לסוגיה ואמר: "אנחנו מבינים את ההתנגדות. אבל במודל שלנו אין ולא תהיה השפעה על הסביבה במקרה של פיצוץ".
פסק הדין:
כשהגיע תורה של "השופטת", חברת הכנסת בלילא, לפסוק היא הבהירה כי לא יכולה לקום תחנת כוח באזור, מבלי שהסכנות הסביבתיים ייבדקו לעומק. התחנה תוקם רק לאחר הגשת כל התסקירים ובדיקת כל התרחישים המסוכנים", אמרה. "כמו כן צריכה להיעשות בדיקת חלופה ולא הייתי רומה שתיפול החלטה שעלולה לסכן חיי אדם".
ראש העירייה, מוטי מלכה, סיכם זאת בפשטות: "אינני רוצה למות עכשיו ועשיר, אלא למות כפי שתוחלת חיי מכתיבה".
לפנייה לכתב/ת 
