אפל וה-iPhone המסתורי: גאונים או חובבנים?
לפני מכה שבועות הופיע הסלולרי העתידי של אפל בפאב, ונמכר לבלוג הטכנולוגיה גיזמודו. אילו השלכות משפטיות יש לדבר הפרסום? האם זו גניבה? האם זה תעלול פרסומי?
סיפורו של האייפון החדש - פרק חדש על גאונות השיווק של אפל או תקלה חמורה בחברת המחשבים המפורסמת? אפל ידועה כחברה ששומרת על סודיות מוחלטת בעניין מוצריה. עובדה זו מגבירה באופן מובהק את ההתעסקות וה"רעש" הציבורי סביבה, מושא קנאתן של מתחרות רבות. לפני מספר ימים אתר האינטרנט גיזמודו (Gizmodo) פרסם כי רכש את אבטיפוס הדור הבא של ה-iPhone, שלכאורה, נשכח בפאב על ידי מפתח אשר שתה שם לשוכרה.
לאחר מכן האתר פרסם שורת כתבות על המכשיר החדש תוך צירוף מידע נוסף וצילומים. בתוך מספר ימים, חלק ניכר מן המדיה בעולם עסקה באופן כזה או אחר בעניין. אך הסבירות כי מהנדס של אפל יוציא אבטיפוס של האייפון החדש לבר טרנדי מקומי, וגם ישכח אותו שם, אינה גבוהה במיוחד.
יותר הגיוני כי המוחות היצירתיים באפל חשבו רצו ליצור באזז לאייפון החדש. מסקנה זו יכולה, בין היתר, למצוא חיזוק במאמץ שאתר גיזמודו השקיע כדי להסביר מדוע אין מדובר בקנוניה משותפת עם אפל לפרסם את המוצר החדש, אלא במחדל של החברה.
בהנחה שאכן מדובר במחדל של אחד ממהנדסי אפל, עלתה השאלה מה המשמעויות המשפטיות הנובעות ממקרה זה הן מצידה של אפל והן מצד מוצא המכשיר ואנשי אתר גיזמודו?
סודיות של ארגון ביון
ממה שפורסם עד כה באתר גיזמודו, מתברר כי עובדת היעלמותו של המכשיר התגלתה במהירות. שעות לאחר מציאתו בוצעה פעולה מרחוק אשר גרמה למערכת ההפעלה לקרוס ולנעול את המכשיר.
במהלך מספר שבועות לאחר מכן ניסה המוצא להשיב את החומרה לידי אפל ללא הצלחה. לאחר שלא הצליח להחזיר את המכשיר לאפל, מכר אותו המוצא לאתר תמורת 5,000 דולר .
כאשר האבטיפוס הגיע לידי אנשי גיזמודו, פורק המכשיר לגורמים, בכדי ללמוד כל מה שניתן ללמוד עליו. בסופו של דבר פרסם האתר מספר כתבות הנוגעות לנסיבות בהן הגיעה החומרה לידיו. העדכון האחרון באתר הציג מכתב רשמי מאפל המבקש כי החומרה תוחזר אליה.
ממעקב אחר פעילות חברת אפל בשנים האחרונות, קיימת תמימות דעים כי אפל היא החברה הסודית ביותר מבין החברות בתחום פעילותה. לחברה מערכת אבטחה מן המתקדמות בעולם ובה פלטפורמות פיזיות, טכנולוגיות ומשפטיות שלא היו מביישות ארגוני ביון.
מן הפן המשפטי, נראה כי אפל כובלת גורמים הקשורים אליה לסודיות מוחלטת ומלאה ורק במקרים מועטים מוותרת על כך. כאשר מספר עיתונאים ניסו לחשוף מידע לגבי ה-iPad באמצעות פניה ליצרני חומרה שונים המספקים טכנולוגיה לאפל, סירבו היצרנים לשתף פעולה. הפרת סודיות שכזו בדרך כלל גוררת אחריה סנקציות כלכליות עצומות אשר עלולות למוטט חושף המידע.
כך גם לגבי עובדי החברה. סביר מאוד להניח כי כל עובדי אפל חתומים על הסכמי סודיות נוקשים במיוחד הכוללים, בין היתר, איסור הוצאת מכשירים ומידע כלשהו מן החברה.
עוד ב"דיני רשת": ברזיל מובילה ברשימת המדינות המבקשות הסרת תכנים מגוגל
בהנחה שהמכשיר יצא ממשרדי החברה בידיעת והסכמת החברה ונשכח לאור מחדל העובד, על אפל לבחון מחדש את נהליה כמו גם את יישומם בפועל.
הסיבה המרכזית לכך נובעת מן הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לאפל, אם החשיפה לציבור מתרחשת בטרם הגשת בקשה לרישום פטנט על הטכנולוגיה החדשה או בשיטת פעולה חדשנית.
פרסום בציבור לפני הגשת הבקשה, עלול למנוע מאפל את קבלת הפטנט ולאפשר למתחרותיה לעשות בו שימוש באופן מיידי.
ככל שנוגע לעובד שהוציא את המכשיר, הרי שאם עשה זאת בניגוד להנחיות, כל שנותר הוא לרחם עליו. סביר להניח כי אפל תפטרו ואולי אף תנקוט בהליכים משפטיים נגדו. ככל שנוגע לגורם אשר מצא את המכשיר בבאר, ומכר אותו לאנשי אתר גיזמודו, אשר בתורם פרסמו מידע לגבי המכשיר, ההשלכות המשפטיות מורכבות יותר.
מהן חובות המוצא הקליפורני הישר?
בכדי לבחון את המקרה בעיניים משפטיות, נעשה זאת בעיקר בהתאם לחוק הישראלי, כאילו והמקרה התרחש בישראל. חשוב לזכור כי ישנם הבדלים בין החוק הישראלי והאמריקאי.
כנקודת מוצא נניח כי המכשיר שאבד שייך לחברת אפל, בעלת מלוא הזכויות הקנייניות במכשיר ובטכנולוגיה המגולמת בו – והזכות לקבלו חזרה. כמו כן, נניח כי הסלולרי אכן נמצא בפאב ולא נגנב. בנסיבות אלה, מדובר בדיני אבידות. משבחר המוצא לאסוף לחיקו את האבידה, חלות עליו חובות שונות, בין אם בישראל ובין אם בארצות הברית.
במדינת קליפורניה, ניתן לומר כי המוצא היה יכול להשאיר את המכשיר בבר. משבחר המוצא לקחת את המכשיר, היה עליו לקרוא את סעיפים 2080 ו- 2080.1 לקוד האזרחי של מדינת קליפורניה.
החוק המקומי קובע כי על המוצא היה להחזיר את המכשיר לאפל או להעבירו לידי המשטרה. כך גם היה כדאי שהמוצא יקרא את סעיף 485 לקוד העונשין הקליפורני, הקובע כי אדם שמצא רכוש שאבד, בנסיבות בהן ניתן לדעת מי בעלי האבידה, וניכס לעצמו או השתמש או העביר את האבידה לאדם אחר - מבלי שפעל באופן סביר בכדי למצוא את הבעלים – אשם בגניבה ובצידה עונש מאסר.
במידה והמקרה היה מתרחש בישראל, סעיף 2 לחוק השבת אבידה, תשל"ג-1973, קובע בבירור כי מי שמוצא אבידה ונוטל אותה לידיו, חלה עליו חובה להשיב את האבידה לבעליה או להודיע על כך בהקדם למשטרה.
אין חולק כי במקרה זה ביצע מוצא המכשיר, אילו היה בישראל, עבירה על החוק מאחר ולא מסר את המכשיר למשטרה לאחר שלא הצליח להחזירו לאפל. גם אנשי גיזמודו, אילו מקום מושבם היה בישראל, עברו על החוק מאותה הסיבה.
עוד ב"דיני רשת": הוירוס "זאוס" חזר להשתולל
בעת שהמוצא מכר את המכשיר לגיזמודו, הוא ביצע המוצא עבירה נוספת על חוק השבת אבידה. סעיף 6 לחוק קובע כי המוצא לא ימכור את האבידה, אלא לאחר שהודיע על כך למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה לא דרשה למסור לה את האבידה. העונש בביצוע עבירה על חוק השבת אבידה הינו קנס כספי או ששה חודשי מאסר.
חשיפת סודות, רכוש גנוב
עבירה נוספת שעלולים המוצא וגיזמודו למצוא עצמם מואשמים בה הינה אחזקת רכוש גנוב. ניתן לטעון כי כאשר המוצא לא העביר את המכשיר לאפל ו/או למשטרה, הפך המכשיר לרכוש גנוב. האם אכן כך הדבר?
בישראל סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי אדם המחזיק ברכוש, כאשר קיים חשד סביר שהוא גנוב והמחזיק לא מצליח לשכנע את בית משפט כי הרכוש הגיע לידיו כדין, דינו ששה חודשי מאסר.
לא בכדי דאגה גיזמודו לציין במכתב התשובה שלה לאפל, כי לא ידעה שמדובר במכשיר גנוב. האתר מבהיר כי רק עכשיו לאחר שהתברר כי אכן מדובר במכשיר אמיתי של אפל ולא בחיקוי, הרי שגיזמודו תחזירו בשמחה לידי אפל.
גם לפירוק אבטיפוס האייפון החדש ופרסום מרכיביו ברבים ישנן השלכות בעייתיות. במידה ומקרה זה היה מתרחש בישראל, דבר החקיקה הרלוונטי ביותר הינו חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999. החוק קובע כי אסור לעשות שימוש בסוד מסחרי ללא הרשאת בעליו.
יחד עם זאת, על אפל להוכיח כי מדובר בפרסום של מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, ומקנה לה יתרון עסקי על פני מתחריה, ושנקטה באמצעים סבירים לשמור על סודיות המכשיר.
סביר להניח כי את החלק הראשון אפל תוכל להוכיח באופן מלא. ככל שנוגע לשאלה האם אפל נקטה באמצעים סבירים, יוכל בית המשפט לענות על כך לאחר שכל נסיבות המקרה יוצגו בפניו. בהנחה שאפל הייתה מוכיחה כי מדובר בסוד מסחרי, אזי בפנייה שתי אפשרויות. להוכיח את הנזק שנגרם לה בגין חשיפת המוצר ולתבוע נזק זה מן המוצא ומאנשי גיזמודו. לחלופין, החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק של 100,000 שקלים .
בסופו של יום, אם אכן מדובר על תקלה חמורה אצל אפל, נראה כי התנהלותם של המוצא ושל מי מטעם גיזמודו עלולות לעמוד בעוכריהם אם אפל תבחר שלא להתעלם מן הפרסום.
במידה ומדובר במהלך פרסומי מבריק, סביר להניח שאפל לא תעשה דבר. לחלופין, אפל יכולה לבחור שלא לנקוט בהליכים משפטיים מטעמי עלות – תועלת ודעת קהל.
כך או כך, התקשורת תמשיך ותעסוק באייפון החדש ואפל תמשיך ליהנות מפרסום חינם.