קמצנים ממאדים, נצלניות מנוגה

מאז הובילה אותי יד הגורל המאוננת אל הערוץ הלח והנפלא הזה, התוודעתי רק בזכותכם אחיי ואחיותיי, לעולמם המופלא של ארנקים בפוביה, נרתיקים באופוריה, קמצנים שהיו לצנינים, ונצלניות עם דעות פשקניות.

ואני, איש יקר לי מדי, קמצן חולני בלתת אותי, גולדיגר פרטי שלי, לא הבנתי עד היום על מה המהומה.

משום מה, דוווקא לי, מורכבות מעודנת נפלאה של הטבע, מדובר בתרגיל חשבון פשוט שמגיע ומסמן לך ללכת לשירותים:

אם האשה, נשמה, מקבלת את הגבר, נסיך, בדמותו המסורתית - אדון עולם, מפרנס הבריות, ראש המשפחה, גב הכלכלה, בעל-הבית בערבה, הפוסק האחרון, מרן הראשון לזיון, שאמור לבוא מהעבודה לארוחה חמה, פוט-מסאז' ומיטה לוהטת - אז ברור שגבר שמבקש להתחלק בהוצאות הוא נקניק חזיר עבש, החרא-דל עליו.

אם האשה מאמינה שגבר הוא נפש תאומה, שותף שני, עמית מחקר, עמק השווה, צד הקשר, בבואה זכרית, או פאלי מקביל - אז ברור שאשה שמבקשת לא להשתתף, היא הכלאה מרתקת בין צבוע מפוספס לכלבת-חוצות רירנית.

• נכתב בתגובה לטור היא רוקנה לו את הארנק, הוא שבר לה את הלב
  

אם אין להם מושג מיהם באמת, וזה גם מעניין אותם בדיוק כמו קשר מחייב או התל"ג השנתי של מוזמביק, הם כנראה אני, כפרה עלי.