"הרגשתי את הגיל"
שתי נשים שהפכו לנשים לאחר גיל 40, מספרות על ההריון הלא פשוט - ועל המתנה הגדולה שבאמהות מאוחרת
"הרבה שנים רציתי להביא ילד לעולם, אבל לא היה לי אומץ לעשות את זה לבד," מספרת א,' שהפכה לראשונה לאם בגיל .40 "בסופו של דבר הבנתי שאם לא עכשיו, אני עלולה להפסיד את הרכבת." "היו כמה קטעים לא קלים בדרך, אבל בסופו של דבר הסביבה קיבלה את זה טוב מהמצופה: הוריי עודדו אותו בהחלטתי, והחברות שלי עמדו לצדי - וכך התחיל המסע המדהים של חיי.
"להפתעתי, כל התיאוריות על קשיים להרות אחרי גיל 40 הופרכו במקרה שלי, ונכנסתי להריון מהר מאוד. כל החברות שלי עברו איתי את התהליך: סקירה ראשונה ושנייה, בדיקת מי שפיר, ואפילו בלידה היו איתי שתיים מהן להחזיק לי את היד.
"ההריון עבר די בקלות. הרגשתי טוב והייתי מאושרת מהאמהות הקרבה. היו לי בעיות של לחץ דם וסוכרת הריון, אבל הרופא שלי הרגיע שבגילי זה די שגרתי. טופלתי במסירות, והכל עבר בשלום. כששמעתי אותה בוכה בפעם הראשונה הרגשתי שהפכתי למשפחה." כעבור שנתיים חזרה א' על התהליך. "הפעם לקח לי יותר זמן להרות, אבל בסופו של דבר הצלחתי. במהלך ההיריון כבר הרגשתי את הגיל יותר: הייתי מאוד עייפה וכבדה, והיה לי קשה לטפל לבד בבת שלי. גייסתי כל עזרה שעמדה לרשותי, מאחיות ועד חברות, כדי לשרוד. בשליש הראשון הקאתי המון וחששתי שהמטלה שלקחתי על עצמי כבדה מדי, אבל הקושי חלף והתחלף בשמחה גדולה. היום אני מאושרת שהיה לי את האומץ ללדת פעמיים."
דנה (45) מצאה את עצמה לפני שנתיים בהריון שלישי לא מתוכנן, עם שני ילדים גדולים בבית ובעל אחד מופתע. "ההריון נפל עליי כמו רעם ביום בהיר," היא מספרת. "לא העליתי בדעתי שבגיל כזה עוד אוכל להרות לבד. ההריון עצמו לא היה קל. הרגשתי את הגיל, ובניגוד להריונות הקודמים, שעברו מאוד בקלות, בהריון הזה הייתי מותשת. סחבתי בקושי עד התחלת התשיעי, ואז הוחלט ליילד אותי. אבל אנחנו מאושרים על הרגע שבו עשינו את אורית - הגדולים מתים עליה, ובעלי ואני חווים בזכותה ילדות שנייה."