הח"כים הערבים בלוב: מדינת אויב או לא?

משלחת הח"כים והמנהיגים הערבים שנמצאת בלוב עוררה זעם בקרב חוגים שונים בארץ, כמו גם תביעות לעוצרם ולהעמידם לדין עם שובם בגין ביקור במדינת אויב. אלא שבמשלחת עצמה טענו כי לוב כלל איננה מוגדרת ככזו.

לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד-1954, המדינות שמוגדרות כאויבות לישראל הן לבנון, סוריה, מצרים,

ירדן, סעודיה, עיראק, תימן או "כל חלק מארץ ישראל שמחוץ ישראל".

 במהלך השנים, עם חתימת הסכמי השלום, הוסרו מצרים וירדן מהרשימה, ובשנת 2007 נוספה אליה איראן.

אז לוב אמנם אינה מופיעה ברשימה העדכנית, אבל העובדה שחברי הכנסת הערבים נפגשו עם שליטה, מועמר קדאפי, שתוקף את ישראל לעתים קרובות, בוודאי מעניקה למעמד נופך מפוקפק משהו. כך או כך, מומחים מסבירים שהחוק איננו חד משמעי ושהכל תלוי בתוכן הפגישה בין הצדדים.

"לוב איננה נמצאת ברשימת החוק למניעת הסתננות, אבל לצדה יש בישראל רשימות שונות של מדינות אויב על-פי קטלוג", מסביר ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי והיועץ המשפטי של משרד החוץ לשעבר. "לגבי עבירות ביטחוניות יש רשימה מסוימת, לגבי מסחר יש רשימה מסוימת, לגבי כניסה של אזרח למדינות יש רשימה מסוימת ועוד".

כיצד מוסיפים מדינות ל"רשימה השחורה"? סייבל מסביר כי יש שתי אפשרויות להגדיר מדינות כ"מדינות אויב" - האחת בצו משפטי והשנייה במסגרת תקנות לחוקים. "במסגרת כל חוק, הממשלה רשאית להוציא רשימת מדינות בנספחים לחוקים, אבל גם הדרך ההפוכה קיימת - בזמני הוצאנו את מצרים מהרשימה, וגם ירדן הוצאה". למול ההגדרה הלא ממש ברורה מסביר סייבל כי אם לא היה שום רקע ביטחוני לשיחות בין חברי הכנסת הערבים שיצאו ללוב לבין קדאפי, אין להעמיד אותם לדין.

"ליועץ המשפטי יש עילה לבדוק"

ד"ר אביעד הכהן, מומחה למשפט ודיקן מכללת שערי משפט בהוד-השרון, אומר כי על אף שבחוק למניעת הסתננות לוב אינה מוזכרת, על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הסוגיה. "יש תקנות נוספות מלבד החוק למניעת הסתננות, שעל פיהן החליט למשל היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את ח"כ סעיד נפאע, שיצא לסוריה". הוא מציין כי בנוסף לחוק יש גם פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום, המדברת על יציאה לחו"ל למדינות אויב.

"הרלוונטי ביותר הוא חוק יסוד: הכנסת וסעיף 7א שבו, שמדבר על מדינת אויב ללא הגדרה", אומר הכהן. הוא מדגיש כי הסעיף תוקן לפני כשנתיים, וקובע כעת כי "מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים - יראו אותו כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת".

לדבריו, הסעיף תוקן במיוחד לצורך המקרים האלה, "שכן לא מצוין שם אילו מדינות בדיוק מוגדרות כאויבות ואין הפניה לרשימה מסוימת".

ח"כים ועמותות מהימין כבר הודיעו שיפנו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבדוק את המסע ללוב, ולדעת הכהן עליו לעשות זאת. "קדאפי קורא להשמדת ישראל כל יומיים, ויכול להיות שחברי הכנסת יצטרכו להוכיח את חפותם על מנת שיכולו להיבחר שוב". הוא סבור כי עם שובם יש לחקור את נסיבות יציאתם של הח"כים, מטרת נסיעתם ותוכן פגישותיהם, ובהתאם לממצאים - להכריע בנושא.