סיפורי ויסקונסין: 6 ק"מ ברגל לעבודה, גנן נכה

אשה בלי תחבורה ציבורית ביישובה שנאלצה ללכת 6 קילומטרים לעבודה, אנאלפביתית שנתבקשה למצוא עבודה באינטרנט ונכה ששובץ לעבוד כגנן - אלה רק חלק מהדוגמאות המובאות בדו"ח שפרסם אתמול (יום א') האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, שחשף ליקויים קשים בתוכנית "אורות לתעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין"). היום, בדיון בוועדת הרווחה בכנסת, יתבקשו הח"כים להכריע האם להרחיב את התוכנית.

לפי הדו"ח, בשנתיים של פעילות האגף בסיוע לנפגעי התוכנית, 936 תיקים טופלו בוועדות הערר ובבתי הדין לעבודה. במקרים לא מעטים, מרכזי התעסוקה קבעו למשתתפי התוכנית פעילויות שאינן מתחשבות במגבלות. לדוגמה, אשה שבכפר בו היא מתגוררת אין תחבורה ציבורית סדירה, נדרשה על-ידי מרכז התעסוקה ללכת מדי יום לא פחות מ-6 ק"מ, מביתה לתחנת

 האוטובוס הקרובה. מדובר באם חד הורית לחמישה ילדים, שסובלת מבעיות רפואיות המגבילות אותה בהליכה. רופא של ועדת הערר קבע כי דרישה זו אינה סבירה מבחינה אנושית ורפואית.

במקרה נוסף, נשלח גבר בן 44 לו 48% נכות ובעיות רפואיות רבות - לעבודות גינון וסיקול. אמנם, הוועדה הרפואית-מקצועית של התוכנית המליצה לשלבו בעבודה קלה בישיבה וקבעה כי אין לחשפו לחום וקור ולנשיאת משאות מעל 3 ק"ג. הדבר לא הפריע למרכז התעסוקה לשבצו בעבודת גינון, בה הוא נחשף לחום ולקור. בין היתר העבודה כללה גם גרירת מריצה עמוסה, גיזום עצים, פינוי גזם וגם ריצוף שבילים וסידור אבנים. הוא פנה למרכז, על-מנת שישובץ בעבודה אחרת - אך פנייתו נדחתה. בוועדת הערר חשבו אחרת והוא שובץ לעבודה שמתאימה למגבלותיו.

ויש גם מקרים בהם לא התחשבו בנסיבות האישיות ובצורך להשגיח על בן משפחה. כך קרה לאשה, שמטפלת באמה הקשישה ובאחותה - לה היא משמשת אפוטרופסית. אותה אשה נדרשה לתוכנית בת 40 שעות שבועיות באזור מרוחק ממקום מגוריה, חרף החלטת ועדה מקצועית-רפואית של התוכנית כי יש לסייע לה במציאת עבודה קרובה. ועדת הערר מצאה כי מתכנן היעדים התעסוקתי בחר להחמיר עם האשה, חרף בעיותיה ונסיבותיה האישיות הקשות.

שש שעות חיפוש בשבוע

בנוסף, אשה שלא יודעת קרוא וכתוב הופנתה לפעילות של חיפוש עבודה במחשבי מרכז התעסוקה, באמצעות האינטרנט. האשה, שביקשה ללמוד קודם כל עברית, ערערה על ההחלטה ואז נקבע כי היא תוזמן לאבחון תעסוקתי, שיבדוק את כישוריה וכושרה התעסוקתי.

וכמה זמן אפשר לחפש עבודה באינטרנט? אשה בשנות ה-40 לחייה נדרשה במסגרת חיפוש עבודה של מרכז התעסוקה לחפש עבודה באתרים ברשת במשך שש שעות שבועיות, במשך מספר חודשים. לאותה אשה יש אפשרויות תעסוקתיות מוגבלות מאוד, נוכח מגבלות שלא אפשרו לה להמשיך לעבוד כמטפלת. בעקבות הדרישה, היא נאלצה לשהות במרכז התעסוקה שעות רבות בחוסר מעש. אך במרכז התעסוקה התעקשו כי היא תחפש עבודה במשך שלוש שעות, פעמיים בשבוע.

אבל יש כאלו שכן מופנים לעבודה - רק ממש לא כמו שהבטיחו להם. ועדה מקצועית החליטה כי משתתף יטול חלק בהכשרה מקצועית בטבחות. ומה עשו במרכז התעסוקה? הם לא הפנו אותו לקורס הכשרה מקצועית, אלא שיבצו אותו במטבח של גוף ציבורי. במקום לבשל ולטגן, הוא פרק והעמיס בגדים ומצרכים שונים, ניקה כלים ואפילו שטף את הרצפה.

ומה עם אלו שלא רוצים לעבוד בשעות הערב? לאשה מכפר ערבי נאמר שהיא תעבוד בין 15:00 ל-21:30. היא הסבירה למעסיק כי תתקשה לחזור לכפרה בשעות הלילה. מרכז התעסוקה פירש זאת כסירוב לעבוד ושלל את קצבתה. ועדת הערר אמרה כי על מרכז התעסוקה היה לגלות יותר רגישות.

1,000 שקל נסיעות למערב ירושלים, 200 למזרח

בזמן שראש הממשלה ובכירים נוספים מדברים על ירושלים מאוחדת, מסתבר שבתוכנית "אורות לתעסוקה" יש הבדל גדול מאוד בין אלו שגרים במערב העיר לתושבים במזרח. בהתאם לנוהל של מרכז התעסוקה משתתפים ממזרח ירושלים יוכלו לקבל החזר נסיעות של עד 200 שקל בחודש - בעוד שלתושבי המערב העיר התקרה היא 1,000 שקל. במאי אשתקד שונה

 הנוהל וההחזר לתושבי מזרח העיר קוצץ ל-80 שקל, בעוד שהסכום המקסימלי לתושבים מערב ירושלים לא שונה. בעקבות הגשת ערעור לבית הדין לעבודה, הוחלט כי המרכז ישלם למשתתפים ממזרח ירושלים את כל עלויות הנסיעה.

ממשרד התמ"ת, האחראי על החברה המפעילה את התוכנית, נמסר בתגובה כי "אין בכך פרספקטיבה מלאה על כל התכנית, על הצלחותיה, על המשתתפים המרוצים, שהושמו בעבודה, שקיבלו טיפול ראוי ועוד". עוד נמסר כי "על-פי דו"ח דצמבר: התקבלו 16.5% עררים כמוצדקים באופן מלא ו-11.3% התקבלו באופן חלקי".