אובמה נחלש, ישראל מתחזקת
ככל שמתקרב מועד הבחירות לקונגרס וככל שגואה מחאת הציבור, כן גוברת עצמאות המחוקקים ונכונותם לפעול נגד הנשיא, במיוחד בנושא ישראל
המכון היוקרתי למחקרי דעת קהל באוניברסיטת קוויניפיאק בארה"ב, שמצוטט תדירות ב"ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", CNN ו-FOX – מעניק סימוכין להנחה שירושלים אינה קוראת נכוחה את המפה הפוליטית בארה"ב, כשהיא מניחה שמולה ניצב נשיא כל-יכול הנהנה מרוח גבית של רפורמת הבריאות.
לפי סקרים מ-21 ו-22 באפריל 2010, הנשיא אובמה מידרדר לשפל חסר-תקדים בסקרי דעת הקהל, ואילו ישראל נהנית מתמיכה חריגה במיוחד של המצביע הנוצרי (החילוני והדתי). היא נתפסת כנושא חוץ ייחודי שהוא גם נושא פנימי-ערכי-חיובי, ואהודה על הציבור האמריקני יותר מהנשיא אובמה.
תוצאות הסקר מבהירות שהרווח הפוליטי מרפורמת הבריאות התפוגג והתמיכה בנשיא צנחה לשפל של 45% (לעומת 65% בינואר 2009). הבוחרים אינם נותנים אמון באובמה בנושאי ה"מגרש בית" הדמוקרטי –40% לעומת 55% בכלכלה ובבריאות. גם הקונגרס, הנשלט על ידי הדמוקרטים, זוכה לאי-אמון סוחף של 20% לעומת 71%. סקרים נוספים מראים שהמצביע העצמאי ומעמד הביניים, החיוניים לניצחון בבחירות, זונחים את אובמה. הגרעין הקשה התומך באובמה הצטמק מ-40% ל-30% ואילו הגרעין הקשה המתנגד תפח מ-14% ל-40%. הסוקר הוושינגטוני המנוסה, צ'רלי קוק, צופה תבוסה דמוקרטית בנובמבר 2010, כאשר כל 435 מושבי בית הנבחרים ו-36 (מתוך 100) מושבי הסנאט יעמדו לבחירה.
המחוקקים הדמוקרטים אינם ששים "לשכב על הגדר" למען נשיאם, פן יובסו בנובמבר. הם חוששים שהידרדרותו, תדרדר גם אותם מרוב סוחף למיעוט בגבעת הקפיטול. לכן חלקם שוקל פרישה, מעדיף שהנשיא לא יבקר באזורי בחירתם ובמדינותיהם ואינו נרתם בהתלהבות ליוזמות החקיקה של אובמה.
ללא תמיכת הקונגרס הנשיא יהפוך ל"ברווז צולע". בניגוד לשיטת הממשל בישראל ובאירופה, הנשיא הוא שליש הממשל - לצד הקונגרס ובתי המשפט - ואינו שולט בקונגרס. הנשיא מוגבל על ידי מערכת "בלמים ואיזונים", הפרדה מוחלטת של הרשויות, תקופת כהונה קצרה-יחסית לכהונת המחוקקים ועל ידי "כוח הארנק" הנמצא בידי המחוקקים.
לפי סקר קוויניפיאק, הציבור האמריקני מעניק לאובמה גיבוי מסורתי (אך מצומצם) שניתן בדרך כלל לנשיא אמריקני בנושאי חוץ וביטחון, חוץ מנושא אחד: ישראל!
48% תומכים במדיניות החוץ של אובמה לעומת 42% מתנגדים. במלחמה באפגניסטן - 49% תומכים ו-39% מתנגדים. במלחמה בטרור תומכים 49% לעומת 41% שמתנגדים, ובפירוק הנשק הגרעיני תומכים 48% לעומת 37% מתנגדים. בעימות מול איראן תומכים 44% לעומת 43% התנגדות.
אך ישראל מהווה נושא חריג עבור הציבור האמריקני: 44% מתנגדים להתייחסות אובמה לסכסוך הישראלי פלסטיני לעומת 35% שתומכים. 57% תומכים בישראל ו-13% בפלסטינים, 66% קוראים לנשיא לתמיכה עזה בישראל מול 19% המתנגדים לכך. 42% טוענים שאובמה אינו תומך די בישראל, ואילו 34% סבורים שתמיכתו סבירה.
מעריכים פטריוטיות ישראלית
ממצאי סקר "גאלופ" מ-19 בפברואר מרשימים עוד יותר בתמיכה בישראל, למרות מדיניות הנשיא, למרות התקשורת "העילית", למרות העוינות בקמפוסים ולמרות הסטנדרט הכפול והאנטישמיות באו"ם ובאירופה.
אהדת הציבור האמריקני למדינה היהודית, ייחודית ומתבססת על ערכים משותפים ששורשיהם במאה ה-17 (בארה"ב יותר אתרים בעלי שמות תנ"כיים מאשר בישראל), כמו גם על אינטרסים ואיומים משותפים. רוב הציבור האמריקני מעריך פטריוטיות, מסורת, ערכים יהודים-נוצרים, תעוזה וקריאת תיגר על אתגרי טבע ואנוש, לוחמה בטרור ודבקות בדמוקרטיה. ישראל נתפסת כאב-טיפוס לערכים אלו. האהדה כלפיה מהווה אחד מנושאי הקונצנזוס הבודדים בחברה האמריקנית הסובלת מהקצנת הקוטביות הפוליטית.
נבחרי העם ערים לתחושות הציבור, המהווה בניגוד לשיטת הממשל בישראל, את הציר המרכזי של הדמוקרטיה האמריקנית. לכן יזם מנהיג הרוב הדמוקרטי, סטני הוייאר, מכתב נזיפה בנשיא אובמה על יחסו לישראל וזכה לחתימת 75% מצירי בית הנבחרים. לכן הזהיר הסנאטור הדמוקרטי הבכיר צ'אק שומר את הנשיא, שהמשך המדיניות הנוכחית כלפי ישראל תביא לתגובת נגד מהסנאט. לכן מסתייג יו"ר ועדת החוץ הדמוקרטי של בית הנבחרים, הווארד ברמן, מהתמקדות אובמה בירושלים ובהתנחלויות.
ככל שמתקרב מועד הבחירות לקונגרס, ככל שהנשיא נחלש בסקרים, ככל שמחאת הציבור גואה וככל שמחריפה הסכנה למושבם, כן גוברת עצמאות המחוקקים ונכונותם לפעול נגד הנשיא, במיוחד בנושא ישראל.
הקונגרס שסיים את מלחמות ויטנאם, אנגולה וניקרגואה, שינה את המדיניות כלפי המשטר הלבן בדרום אפריקה והעניק לישראל חבילת סיוע ושיתוף פעולה נדיבה בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, למרות התנגדות הבית הלבן, יכול לפעול לשינוי המדיניות כלפי ישראל.
יורם אטינגר , מומחה לענייני ארה"ב, מנכ"ל "במחשבה שניה"
לפנייה לכתב/ת 
