המערך האונקולוגי בארץ קורס - והחולים סובלים

כאילו שלא מספיקים לרותם שי פרס הלחצים והחששות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחייה מאז גילתה שהיא חולה בסרטן השד - היא נאלצת להתמודד בכל ביקור שלה בבית החולים איכילוב גם עם בעיה נוספת. תורים ארוכים והמתנה ממושכת לפני קבלת הטיפול השבועי‭".‬חליתי בסרטן השד באוקטובר האחרון‭,"‬ מספרת עו"ד שי פרס, ‭.32‬ "מרגע האבחון הכל רץ בקצב מסחרר. בתוך ימים הותאמה לי כימותרפיה להקטנת הגוש. אחר כך נותחתי והגוש הוסר ומאז כל שבוע אני מגיעה לאשפוז יום אונקולוגי, לקבל את הטיפול הכימי במשך 12 שבועות‭."‬

אלא שמלבד קשיי הטיפול, שי פרס חווה על בשרה את המחסור החריף ברופאים אונקולוגים בישראל. "למחלקה אני מגיעה בסביבות 11 רק אחרי שכבר ביררתי טלפונית עם האחות את עקומת העומס. אני מתחילה מיד בחיפוש אחרי כורסת טיפולים פנויה וממהרת לכבוש ולהתנחל בראשונה שמזדמנת לי. זה לא מובן מאליו לבוא ולמצוא כורסה זמינה. קרה לי כבר שחיכיתי שעה ורבע עד שחולה יסיים את הטיפול שלו ויפנה לי את המקום‭."‬

עומס החולים מאלץ את הצוות באיכילוב למצוא פתרונות יצירתיים. למשל שימוש משותף לשני חולים במעמד אחד לתליית שקיות העירוי הכימי - אחד לכל חולה בכל צד. "גם כשהכל מתנהל כמתוכנן ויש כורסה פנויה, אני לא יוצאת מהמחלקה לפני חמש אחה"צ כי הצוות פשוט נקרע בין כל המטופלים‭,"‬ אומרת שי פרס. "מצוקת כוח האדם מטורפת. יש יותר מדי חולים ומעט מדי אחיות ורופאים. בשעות הרבות שאני שם, אני לא רואה שיש להם דקה לאכול או לשתות. מרוב מהירות ולחץ ההליכה שלהם בין החולים נראית יותר כמו ריצה. אבל גם בתוך כל הסחרור הזה מצליחות האחיות לגנוב דקה פה ודקה שם של חסד, להתעניין בנו, לעודד, ללטף ולחבק. זה פשוט מטורף מה שקורה באונקולוגית‭."‬

השלב האחרון  

גם הילה זוארץ מכירה היטב את המצוקה הקשה של המערך האונקולוגי בישראל. זוארץ אובחנה כחולה בסרטן השד לפני כחמישה חודשים. פגשנו אותה מוקדם בבוקר במחלקת אשפוז היום של המרכז הרפואי איכילוב. היא הקדימה להגיע כדי לתפוס לעצמה כורסה לפני שתחובר לעירוי, שיזרים לה לוורידים חומרים מצילי חיים.

זוארץ, ‭,28‬ גרושה ואם לילדה בת שנתיים, משתדלת לחייך למרות הסיטואציה הקשה שבה היא נמצאת‭".‬לפני כחמישה חודשים חשתי בגוש גדול בשד. לרופאים לא היו בשבילי מילים מרגיעות. להפך, המציאות נתנה לי בראש מה זה בענק. אחרי בדיקות שעברתי איבחנו אותי הרופאים כחולת סרטן שד סופני ששלח כבר גרורות לעמוד השדרה‭."‬ באותו מעמד הוסבר לה באופן קר וברור ובלי הנחות מרככות שלמחלה ארבעה שלבים והיא, לצערה, ממוקמת בשלב האחרון‭".‬במצב שלי כבר לא מנתחים ומה שנשאר לרפואה להציע לי זה טיפול ביולוגי ניסיוני והקרנות‭."‬

עשר דקות לפני שנפגשנו התבשרה זוארץ שהמחלה כבר התפשטה גם לחוליות נוספות בעמוד השדרה. "תתארי לך שגם את בשורת האימים הזאת, שמעידה בעצם על כך שהמחלה שלי משתוללת ושאי אפשר לרסן אותה, בישרה לי הרופאה בגלל קוצר הזמן שלה - בעמידה‭." ‬

למרות הכל זוארץ מלאה שבחים לצוות הרפואי. גם הם, היא מזדהה, נאלצים לעבוד בתנאים קשים וסובלים מאוד מכך. "אני לא כועסת על הרופאה שבישרה לי, להפך. היא וכל הצוות כאן באיכילוב פשוט מלאכים שעובדים בלחץ אטומי ובטירוף. הם מתזזים כמו פורפרות שזה ממש לא יאומן. תביני, ביום הטיפולים אני מגיעה כבר בשמונה בבוקר לתפוס לי מקום. אחר כך הלחץ נעשה פשוט מטורף והחולים מטופלים בשיטת הכיסא החם, כשאחד קם השני ישר תופס.

"וזה עוד לא הכל. כשאני צריכה למשל להתייעץ עם הרופא אני נאלצת לרדוף אחריו עם עמוד העירוי, וכשהמזל שלי בשיא אני יכולה להשיג ממנו, כמובן בעמידה, גג שלוש דקות של תשומת לב והתייחסות בין כל המטלות שיש לו על הראש. פייר, אני לא יודעת איך הוא מחזיק מעמד‭."‬

ההחלטה לבחור באיכילוב כתמונת ראי מעודכנת למצוקת כוח האדם ממנה סובל ענף האונקולוגיה בכל המרכזים הרפואיים בארץ, נבעה ממספר שיקולים: מרכזיותו, מספר התקנים הגדול העומד לרשותו והיותו מועדף על חולים רבים. זאת הסיבה שחשבנו שדווקא שם - אם קיימת בכלל מצוקה, מימדיה קטנים.

אלא שפרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, מיהר להעמיד אותנו על טעותנו. "המצוקה היא לא תיאורטית, אלא מוחשית ומתמשכת‭,"‬ הוא אומר. "המחלקה לאשפוז יום מטפלת על בסיס יומי ב‭180-‬ חולים בשתי משמרות, חלקם מורכבים ומסובכים, שבאים לקבל כימותרפיה וטיפולים שונים. לטובתם זמין רופא אחד שמתוגבר במתמחה או שניים‭."‬ המחסור ברופאים, אומר ענבר, רק יגבר בשנים הקרובות בשל העובדה שמדי שנה מצטרפים למאגר המטופלים הקיים באיכילוב כ‭3,500-‬ חולי סרטן חדשים.

בכל טוב יש רע 

אז איך מוצאת את עצמה הרפואה האונקולוגית בישראל על סף התמוטטות‭"?‬הסיבות שונות ומגוונות‭,"‬ אומר ענבר. זה מתחיל במצוקה אמיתית במתמחים.

אצלי למשל כבר שנתיים אין פניות מבוגרי פקולטות לרפואה לבוא להתמחות. כל זה בשעה שהנהלת בית החולים נדיבה ומוכנה להפשיר תקנים ככל שנזדקק, ואפילו מגבה אותי ומאשרת לי לקבל כמעט כל מועמד שרק ירצה להגיע‭."‬

גם הירידה במספר העולים מברית המועצות מגבירה את מצוקת כוח האדם, שמורגשת - כאן המקום להדגיש שוב - לא רק באיכילוב, אלא בכל המרכזים הרפואיים בישראל. "ברמב"ם מדובר בקטסטרופה‭,"‬ אומר פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים. "מרבית המתמחים היום מחפשים לעצמם חיים קלים שרווח לצידם ומעדיפים לעסוק בפלסטיקה או בעור. אז למה להם לטרוח ולהתמקצע בענף קשה ותובעני שכמעט ולא מתקיימת בו רפואה פרטית? בנוסף, מערכת הבריאות הישראלית נכשלה בגדול כשלא הצליחה לשמר חוקרים ומדענים ולתגמל בנדיבות אנשים טובים כדי שיפנו למקצועות קשים ברפואה‭."‬

סיבה נוספת למצוקה נובעת דווקא מהתפתחות חיובית: השיפור ביעילות התרופות מאריכות החיים. "לפי ההערכות, התרופות האלה מאריכות לפחות בשנתיים את תוחלת חייהם של כעשרת אלפים חולים בשנה‭,"‬ אומר פרופ' ענבר. "העובדה הזו מגבירה את העומס הטיפולי. כך למשל עד לא מזמן חולה שלקתה בסרטן השחלה שרדה שלוש שנים בממוצע, לעומת שש שנים כיום. עכשיו היא זוכה להארכת חייה, אבל הופכת לחולה מורכבת יותר, שהטיפול בה דורש מרופא התעסקות ממושכת‭."‬

גם העלייה בגיל הממוצע של המטופלים דורשת מהמחלקות האונקולוגיות משאבים נוספים. "עד לפני כשלוש שנים לא נהגנו לטפל בקשישים מעל גיל ‭,"70‬ אומרת ד"ר נעה (בן ברוך) אפרת, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן. "כיום, כשתוחלת החיים עלתה, גם בני 85 מקבלים טיפול. צריך לזכור שאותו קשיש מגיע למחלקה כשהוא מצויד כבר במחלות רקע שגם בהן צריך האונקולוג, שנמצא ממילא בלחץ זמן, לטפל‭."‬

לכל הסיבות שנמנו עד כה מצטרפת גם תיירות המרפא המהווה כחמישה אחוזים מחולי הסרטן המטופלים בישראל. "התיירים האלה מכניסים כסף רב לבתי החולים, אבל מעיקים על המערך הטיפולי‭,"‬ אומר פרופ' ענבר. מרבית תיירי המרפא המטופלים בישראל מגיעים מברית המועצות. על פי רוב מדובר באוליגרכים וביהודים אמידים. אליהם ניתן לצרף גם יהודים אמריקאים וצרפתים שאפילו רוכשים לצורך הטיפול דירות בנתניה, באשדוד או בהרצליה.

את לודמילה בויצובה, ‭,64‬ נוצרייה אמידה ממוסקבה שניהלה בבירת רוסיה רשת מסעדות, פגשנו באיכילוב. לישראל היא הגיעה בעקבות המלצה מחברים. אחרי שאובחנה כחולה בסרטן קיבה נותחה וחזרה להתאוששות בביתה. לפני שבוע חזרה לארץ לחמישה שבועות שבמהלכם תקבל כימותרפיה והקרנות. את עלות ההבראה שלה היא מסרבת לפרט, אולם מתחשיב שערכנו עולה שהניתוח שעברה, לרבות הטיפולים, יעשירו את קופת בית החולים בעשרות אלפי שקלים.

"תיירי המרפא מגיעים לישראל בעיקר בזכות השם הטוב שיש לרפואה שלנו בעולם‭,"‬ אומר פרופ' ענבר‭".‬חלקם מודים שעליית הרופאים היהודים מחבר העמים לישראל דירדרה שם את רמת הטיפול ויצרה משבר אמון במערכת

שנתפסת כמושחתת. יש רוסים שמסתייעים במתווכים שעוסקים בייצוא חולים למדינות שונות, ומגיעים לטיפולים בעיקר בגרמניה. אבל מרביתם מעדיפים את ישראל גם בגלל הידיעה שבכל מחלקה אונקולוגית מוצאים רופאים ואחיות דוברי רוסית‭."‬

במשרד הבריאות שותפים לדאגה של ראשי המחלקות ומקווים שהמחסור בכוח האדם ברפואה האונקולוגית יצטמצם בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. המשבר, מקווים ראשי המשרד, אולי יגרום לרופאים ישראלים רבים שעברו לארה"ב ולמערב אירופה לחזור לארץ. בינתיים, כשאין פתרון באופק, נאלצים חולי הסרטן להתמודד - בנוסף לקשיים הרבים שנובעים ממצבם - גם עם התורים והמחסור ברופאים במחלקות האונקולוגיות