טיול דרומי: שמורת פורה, תל נג'ילה ונחל סד

שיא עונת הפריחה באזור כבר חלף השנה, אבל אורי דביר מציע טיול נעים ומהנה - ברכב וברגל - בכל העונות, אל מקומות מפתיעים ויפים בצפון הנגב

אורי דביר, טבע הדבריםפורסם: 20.05.10 , 17:49

נקודת המוצא היא בכניסה לשמורת פורה, ליד סימן ק"מ 215 על כביש 40. הגישה אפשרית רק לבאים מצפון, מכיוון קריית גת. הבאים מדרום ייסעו צפונה בכביש 40 עד הכניסה למושב אחוזם, ייכנסו מעט לכיוון המושב, יסתובבו וירדו דרומה בכביש 40 עד הכניסה לשמורת פורה.

עוד הצעות ליציאה מהנה אל הטבע במדור טיולים בארץ

שנים רבות השטח המוגדר היום כשמורת פורה לא היה ידוע כל כך ברבים. הייתה זו חלקה סביב ערוצו של נחל פורה היורד ומתחבר לגדול ממנו נחל שקמה, שפרחה בשלהי החורף ובאביב. מעל השמורה בולט תל נג'ילה, שעל פסגתו עץ אורן גדול ומצל הנשקף לנוסעים בכביש 40 בין קריית גת לבית קמה.

שבילי האזור סומנו כבר לפני שנים, אבל בספטמבר 2007 כתבנו בגיליון 143 של "טבע הדברים" שחלו שינויים בסימון. כיום הולכת ומתבהרת התמונה. דרך עפר מסומנת שהוליכה מכביש 40 מערבה לאורכו של נחל שקמה הולכת ונסללת לדרך עפר טובה לכל רכב בשיתוף גופים אחדים, בהם מינהלת נחל שקמה, קק"ל ורשות הטבע והגנים.

בעתיד נוכל לטייל עד לחוף הים התיכון ליד זיקים. בעת כתיבת דברים אלה הכשירו כבר דרך טובה לכל רכב עד תל נג'ילה ונחל סד, טיול נעים בכל חודשי השנה, ויפה ומפתיע בעונת הפריחה. ממערב לתל נג'ילה משתרעים שדות פלחה רחבים שבעונת הפריחה בשלהי חודש ינואר ובחודש פברואר מתכסים במרבדים ירוקים בגוונים שונים, ובמשטחי פריחה מדהימים. יש הרואים כאן את ספר המדבר, מפגש הארץ הנושבת עם המדבר בדרום, ומעידים על כך גם חלק מהפרחים, שחלקם ים תיכוניים ולידם צמחים מדבריים.

אפשרויות נוספות לטיול ברכב וברגל

מי שטייל בסביבה הכיר את שרידי גשר מסילת הברזל הטורקית שהולך ונהרס במשך השנים מכוחם של השיטפונות בערוץ שמתחתיו. נחל סד העובר מעט ממערב תל נג'ילה היה ידוע עוד פחות לקהל המטיילים, שכן לא היה סמוך לכביש ולא בלט כתל נג'ילה.

למטיילים המעטים שפקדו את נחל סד הצטרפו אלפים כשסומן בו קטע מ"שביל ישראל". השביל נכנס לאפיקו של הנחל, פונה מזרחה לתל נג'ילה, יורד לשרידי הגשר הטורקי ויוצא לשמורת פורה.

עם סלילת הדרך בחלק זה של נחל שקמה נפתחו כאן אפשרויות נוספות לטיול ברגל וגם ברכב פרטי. במפת טיולים וסימון שבילים ישנה לא מופיעים השינויים, וגם במהדורת 2009 לא מופיעים כולם, ויש להסתמך על הסימון בשטח.

בדרום הוצבו ליד חלק מהאתרים שלטים עם מספר הטלפון 052-9991003. ניתן להתקשר למספר זה ולשמוע הסבר על האתר.

שרידי גשר הרכבת הטורקי. ברקע: תל נג'ילה ועל פסגתו עץ אשל

מסלול הטיול

הטיול היום הוא ברכב קל בין כביש 40 לנחל סד: יורדים מכביש 40, פונים ימינה ונוסעים מעט עד לרחבת חניה בשמורת פורה, הנמצאת בתחום נחל פורה, ערוץ המתחבר לנחל שקמה.

בעונת הפריחה אי אפשר לפסוח על הפריחה, ותקצר היריעה מלתאר מה קורה ומי כל הפורחים כאן. בשמורה נמצא סכר, ובחורף נוצר לעתים אגם קטן שנועד להעשיר את מי התהום.

כדאי גם לטייל כאן ברגל. מערכת שבילים מסומנים ומשולטים, שחלקם עדיין לא מופיע במפת סימון השבילים, מאפשרת בילוי של שעות. ניתן לטייל ברגל בשמורה, לגשת לאגם, ממנו לגשר הרכבת הטורקי ההרוס, לטפס לתל נג'ילה ולכלול בטיול גם את נחל סד.

הטיול ברכב קל

נאפס מונה בתחילת השמורה ל-00 ונמשיך עם הרכב משמורת פורה בדרך החדשה. סימנו אמנם מרחקים, אך הדרך הבהירה שנסללה היא התמרור הטוב ביותר. אחרי פחות מקילומטר עוברים על פני הסכר. סמוך אליו יש חניון, אבל אנחנו רק בראשיתו של הטיול...

הדרך פונה מעט דרומה ולפתע מופיעים שלטים האוסרים על עישון. תקנות חדשות לגבול המדבר? לא! פשוט עוברים ליד מתקן גז. כשני ק"מ מההתחלה נראית משמאל לדרך באר, מסוג הבארות שהתקינו הבריטים בשביל הבדווים. אחרי הבאר עולים מעט, ובעיקול חד של הדרך מפנה אותנו שלט לגשר הטורקי.

זה המקום לצלצל למספר הטלפון המופיע על השלט, וללמוד מעט על קו הרכבת הטורקית שעבר כאן בימי מלחמת העולם הראשונה במטרה (שלא הושגה) להגיע עד תעלת סואץ. הגשר הגדול החזיק מעמד שנים רבות וקרס בגשמים ובשיטפונות ב-1970. לא תרמו לו גם חובבי אבן הבנייה שפירקו ממנו אבנים והחלישו אותו עוד יותר.

אפשר לטייל אל הגשר על גבי הסוללה, אך מי שרוצה להתרשם יותר מגודלו ומיקומו, ירד לאורך הגדר מימין עד לאפיק הנחל ויחזור באותה דרך, אם הקוצים או הצמחייה לא הרתיעו אותו, או שיעלה באחד השבילים המטפסים חזרה לסוללת הרכבת.

נמשיך מכאן, נטפס מעט, ונגיע לצומת שבילים. ישר לפי הסימון וכ-1,300 מטר מהבאר מגיעים למרגלות תל נג'ילה. התל בולט מעל פני סביבתו, ומוסיף לכך עץ האשל הגדול הנטוע בפסגתו.

התל נראה יפה לנוסעים בכביש 40 ומשמש תמרור בדרך. מדריכים רבים מצביעים עליו לנוסעים כתמרור המציין גם את המפגש בין הצומח הים תיכוני לצומח המדבר, כלומר כניסה דרומה מכאן מביאה לאזור מדברי. שכבותיו העתיקות של תל נג'ילה מספרות שהיה כאן כבר יישוב שאין יודעים את שמו, לפני אלפי שנים.

קשה להבחין בשרידים עתיקים אלה, אך לעומת זאת יש על התל בורות רבים שנחפרו כנראה רובם בידי הבדווים שהאמינו לסיפורים שבתקופה הטורקית הוטמן כאן זהב... פעם ניצב כאן מגדל התצפית שפינה את מקומו לבמה קטנה בנויה אדני עץ המשמשת למושב ותצפית למרחבים סביב.

אל נחל סד

כאמור, "שביל ישראל" החיה את הקניון של נחל סד (נחל סיד). קניון כתבנו? אולי זו הגזמה קלה, אבל הוא בהחלט ערוץ עם קירות קירטון בהירים, ואפילו מצוקים לא גבוהים והשביל העובר על גדתו המזרחית הוא בונוס למבקרים באזור. השביל בא מצפון, בנקודה מסוימת יורד מזרחה לנחל וממשיך על גדתו דרומה, מהלך כקילומטר על גדותיו. בחורף נוצרות בריכות קטנות באפיק הנחל, ולעתים יש גם זרימה קלה.

למבקרים בתל נג'ילה מפריד מרחק של פחות מקילומטר עד הכניסה הדרומית לנחל סד. אפשר לטייל בו ברגל, לחלוף על פני קבוצת הדקלים, קניון הזוטא עם קירות הקירטון הלבנים ושפעת הקנה והסוף באפיקו, ולחזור בשביל שטיילנו בו, או על דרך העפר הצמודה לנחל ממזרח. טיול ארוך יותר, הצופה לגבעות המעוגלות, באור הצהריים ואחרי הצהריים, יוסיף עוד כשני ק"מ לטיול.

אפיק נחל סד. על דופן הנחל מימין נראה השביל

לטיול הארוך יותר נרד מהתל ונפנה ימינה (צפונה) בדרך עפר לא סלולה ולא מסומנת. הדרך טובה רוב תקופות השנה, למעט אחרי גשם וכשיש בוץ. בקטע האחרון לפני ההתחברות עם הדרך המסומנת בכחול, ההולכת מערבה, יש קטע לא נעים לרכב פרטי. לכל היותר חוזרים לתל נג'ילה בדרך שבה באנו, ומרוויחים מבט מזווית אחרת על הנוף.

נעבור על פני שני עצי אשל גדולים, ואחרי כקילומטר נגיע לצומת דרכי עפר. נפנה כאן שמאלה (מערבה), ולאחר נסיעה קצרצרה יתגלה בפנינו מימין נוף גבעות מעוגלות. אם השמש מאירה אותן (בעיקר בשעות אחר הצהריים המוקדמות), הן מאדימות ומוסיפות נופך צבעוני לנוף. באחד הטיולים פגשנו כאן מטיילים שהתפעלו מהגבעות הכמעט סקסיות...

הדמיון הפורה על אחריות המתבונן. "חמוקיים" בשטח

ניסע מערבה, אחרי פחות מקילומטר נגיע לאפיקו של נחל סד ונפנה שמאלה (דרומה), לדרך עפר ההולכת על גדת הנחל. אפשר לטייל לאורכו של הנחל ברגל, מהלך כקילומטר, אפשר גם לעצור מדי פעם ולרדת מהרכב ולגשת לשביל.

מי שרוצה לוותר על הנסיעה בדרך העפר יחזור מהתל לצומת שממנו באנו, ויפנה ימינה (מערבה) בדרך העפר המסומנת כחול, החופפת גם ל"שביל ישראל". ניסע כקילומטר מערבה עד אפיקו של נחל סד, ש"שביל ישראל" פונה בו ימינה ונכנס אליו. אפשר לטייל ברגל לאורכו של הנחל כקילומטר ולחזור לכאן.

אחרי הביקור בתל נג'ילה או בנחל סד חוזרים בדרך שבאנו בה לכביש 40. אם אתם נוסעים ברכב שטח או שמפעמת בכם רוח הרפתקנית קלה ואתם לא חוששים להתברבר (אולי...) מעט בשטח, אזי המשיכו בכיוון כללי מערבה בדרך המסומנת בכחול. אם כי חסרים סימונים אחדים בדרך זו, ויש כאלה שעדיין לא חודשו, תגיעו לאחר תצפית לבתרונות רוחמה (פחות משלושה ק"מ מנחל סד) ודרך חורבות מרשן עד לכביש 232 ליד ברור חיל.

בחורף וכשיש שלוליות זו דרך לרכב שטח, אך ברוב ימות השנה פגשנו כאן גם כלי רכב רגילים, לא נמוכים במיוחד, נהוגים בידי נהגים עם תעוזה שנהגו לאט ובזהירות וצלחו בהצלחה את קטע נחל שקמה שבין כביש 40 לכביש 232.