דו"ח מהנדס: "בניין הבימה עלול לקרוס"
מהנדס בנייה מתריע: משכן התיאטרון החדש שנבנה בימים אלו בת"א מסוכן במקרה של רעידת אדמה או עומס אנשים ביציע. כך עולה מידיעה שפורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". בעירייה דוחים את הטענות: הפרויקט עומד בכל דרישות התקן
האם משכן תיאטרון הבימה שנבנה בתל אביב בשלוש השנים האחרונות מסוכן ועלול להפוך ל"ורסאי 2"? לפי חוות דעת פנימית שהוגשה בימים אלו לראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, ולמהנדס העיר חזי ברקוביץ', עולה כי "יש חשש שהבימה הוא מבנה מסוכן". בחוות הדעת נכתב, בין היתר, כי היציע באולם רובינא עלול לקרוס.
הכשל התגלה באופן אקראי במסגרת ביקורת חישוב הכמויות שהוזמנה ממהנדס הקונסטרוקציה יששכר וינבך עבור חברת "אופיצי", שביצעה את עבודות שיפוץ הבניין עבור הקבלן הראשי, דניה סיבוס.
ביקורת חישוב כמויות מתבצעת בכל פרויקט כדי שהקבלן יאמת את החשבונות שהוא מגיש מול המהנדס מטעם המזמין. לפיכך, ולצורך חישוב הכמויות באופן שיהיה מקובל על המזמין, נשכר מהנדס חיצוני. במהלך הבדיקה של הכמויות, ומבלי שנדרש לכך, גילה המהנדס שהתוכניות לא עומדות בתקן הישראלי.
"במהלך עבודתי בבדיקה מקיפה שערכתי לכל הבניין", נכתב בדו"ח של וינבך, "כולל פרטי הבטון של הבניין לצורך ביצוע עבודתי, גיליתי לתדהמתי כי יש אי-התאמות תכנוניות רבות ומשמעותיות לתקן הישראלי על פרקיו השונים". בחברת בניין הבימה, האחראית על הפרויקט מטעם העירייה, טוענים כי הטענות של וינבך מופרכות.
מנגד, וינבך טוען שמדובר בחשש לשלום הציבור, לאור בדיקות אובייקטיביות שעשה, והוא דורש בדיקה חיצונית מטעם העירייה, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לטענת המהנדס וינבך, הרכיבים החדשים בבניין התחברו במהלך העבודות עם החלק הישן של המבנה, אשר עבר תהליך הריסה מורחב, עם חיזוקים רבים להבטחת החיבורים בין החלקים השונים, כולל שיקום אלמנטים שונים של קונסטרוקציה.
בפועל, החיבורים אינם סדירים, ויש ספק אם העמודים והקירות יכולים לעמוד ברעידות אדמה או ברוחות חזקות.
במסמך נכתב, בין היתר, כי "התגלתה סבילות נחותה של מספר רב של אלמנטים בשלד, וחיבורים לא מחוזקים של צמתים כפי שנדרש בתקן".
המהנדס מזהיר כי "מצב זה יכול להביא את הבניין למצב של כשל בזמן רעידת אדמה או כשל במצבים של 'הטרחה דינמית' (עומס של אנשים על היציע והם נעים וזזים, כמו בוורסאי, ע.פ) שעלולים להתרחש באופן שגרתי ביציע של אולם רובינא במרכז הפרויקט, בדומה למה שקרה באולמי ורסאי בירושלים".
"העניין מחמיר", מוסיף ומזהיר המהנדס, "בהתחשב בביסוס המבנה הבנוי מסוגים שונים אשר יגרום לשקיעות של המבנה לאורך הזמן וישבש את כל הסכימה הסטטית, שגם כך היא במצב לא תקין.
"המבנה הוא מבנה ציבור בעל חשיבות עליונה, וחובה לוודא כי מקדמי הבטיחות המצויים בתקן נשמרו".
"איני בעל תפקיד רשמי בפרויקט", אומר יששכר וינבך, "אני רואה לעצמי לנהוג בגילוי מלא לפי חובה אזרחית המוטלת עליי, מה עוד שיש חובת זהירות כללית וחובה מקצועית ואתית להתריע. חוששני שיהיה צורך בחיזוקים קונסרוקטיביים נרחבים ומאסיביים כדי להתאים את הבניין לדרישות התקן וכן לרעידת אדמה. החיזוקים הללו ידרשו לבצע גם שינויים אדריכליים מקומיים.
"בנסיבות אלה ראוי למנות מהנדס מומחה בעל ידע ומוניטין בתחום הקונסטרוקציה מטעם הרשות המקומית, ולהוציא לבדיקה מיידית את קונסטרוקציית השלד של הבניין, כדי שניתן יהיה לתכנן ולערוך את החיזוקים הדרושים בטרם יהיה מאוחר".
"הפרויקט קיבל את כל אישורי הרשויות"
מהקבלן המבצע, דניה סיבוס, נמסר: "דניה סיבוס היא קבלן מבצע שפועל לפי הנחיות המתכנן ואינו אחראי על התכנון. יש להפנות את הנושא להתייחסות חברת בניין הבימה ולמהנדס המתכנן".
מחברת בניין הבימה בע"מ ועיריית תל-אביב נמסר אתמול: "בפרויקט שיפוץ משכן הבימה הושקעו אלפי שעות עבודה הנדסית, והוא עומד באופן מלא ומוחלט בכל דרישות התקן הישראלי וקיבל את כל אישורי הרשויות הנוגעות לעניין.
"טענותיו של יששכר וינבך הועברו להתייחסות מהנדס הקונסטרוקציה המוסמך של הפרויקט, ומבדיקתו עולה כי הטענות מופרכות ומשוללות כל יסוד עובדתי. שירותיו של וינבך בפרויקט לא נשכרו על ידינו ולא ידועה לנו מידת מעורבותו בפרויקט ו/או המניעים לפנייתו".
יובל אכברט, מהנדס הפרויקט של הבימה, תוקף את חוות הדעת של וינבך: "מכיוון שפרויקט שיפוץ בניין הבימה הוא בעל חשיבות עליונה למשרדנו, הושקעו בו שנים של עבודה, אלפי שעות ותכנון קפדני ומדויק תוך התחשבות בכל הפרמטרים ההנדסיים והתכנוניים הקיימים ועמידה מלאה ומוחלטת בכל דרישות התקן הישראלי.
"מר וינבך ביצע בפרויקט בסך הכל עבודת כמאות (חישובי כמויות, ע.פ) לעבודות השלד מטעם קבלן שסולק מעבודתו עקב כשלים ונזקים רבים שגרם בפרויקט, ואינו בעל עניין בפרויקט.
"ממכתבו של מר וינבך עולה ספק רב לגבי מקצועיותו, יכולתו והבנתו ההנדסית, וניכר כי אינו מכיר את המערכת הקונסטרוקטיבית המתוכננת בבניין.
"יתרה מזאת, מר יששכר וינבך מעולם לא פנה אליי לקבל הסברים על אופן החישובים ו/ או על המערכת הסטטית שעל פיה חושב הבניין. 'ספקותיו' כביכול באשר לקיומה של מערכת הנדסית לקבלת כוחות אופקיים (רעידות אדמה ורוח, ע.פ) תמוהים ומבוססים על בורות הנדסית. לא ניתן להגיע למסקנות אלו ללא בדיקה וחישוב המבנה לכוחות אלו.
"ברור לנו כי וינבך לא בדק ולא חישב את המבנה כמו שנדרש לפני שהצהיר על ספקותיו, וכי מניעיו אינם נובעים מחששו לשלום הציבור אלא ממניעים שאינם הנדסיים".
יצוין כי בניגוד לטענות אכברט, בדיקת "ממון" מעלה כי הקבלן עדיין עובד באתר לצורך השלמות עבודות גמר.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
